Us and Them

../images/Emo79.gif Us and Them ../images/Emo79.gif

שיר נפלא, פרי שיתוף פעולה נדיר בין ווטרס - שכתב את המילים - לבין ריק רייט, שהלחין. הלחן לקוח מקטע שרייט חיבר במהלך העבודה על פס הקול של הסרט "נקודת זבריצקי", ופותח כאן. השיר מצליח, לטעמי, כי הוא משלב בין המילים ה"לוחמניות" של ווטרס, לבין העדינות הלירית של רייט. זה שילוב מנצח, וחבל שהשניים לא עבדו יותר פעמים ביחד, בגלל הבדלי האישיות והמתחים ביניהם.
Us, and them And after all we're only ordinary men Me, and you God only knows it's not what we would choose to do "Forward" he cried, from the rear And the front rank died The generals sat and the lines on the map Moved from side to side Black and blue And who knows which is which and who is who Up and down And in the end it's only round and round "Haven't you heard it's a battle of words" The poster bearer cried "Listen son," said the man with the gun "There's room for you inside" Down and out It can't be helped but there's a lot of it about With, without And who'll deny it's what the fighting's all about? Out of the way, it's a busy day I've got things on my mind For want of the price of tea and a slice The old man died​
אנחנו והם וככלות הכל, אנחנו רק אנשים פשוטים אני ואתה רק אלוהים יודע שזה לא מה שאנו היינו בוחרים לעשות "קדימה", הוא צעק, מאחור והשורה הקדמית מתה הגנרלים ישבו והקווים על המפה זזו מצד לצד שחור וכחול ומי יודע מה הוא מה, ומי הוא מי למעלה ולמטה ובסוף זה בעצם סחור וסחור "האם לא שמעת שזה מאבק מילים" קרא נושא המודעה "הקשב, בן", אמר האיש עם הרובה "יש מקום בשבילך בפנים" למטה והחוצה (= עזוב ומדוכא] אין מה לעשות לגבי זה, אבל יש הרבה מזה כיום עם, ובלי ומי יכחיש שזה בעצם הסיבה לכל הלחימה? במקום צדדי, זה יום עמוס מחשבותי טורדות אותי רק בשביל סכום שמספיק לתה וביס הזקן מת ווטרס נושא בשיר הזה מסר אנטי-מלחמתי. הוא מציע - אולי באופן נאיבי - שהמלחמות והמאבקים נובעים מתפישה דיכוטומית, שגויה, של בני האדם: התפישה לפיה אני ואתה שונים, הפוכים זה מזה, והניכור הבלתי נמנע שהוא תולדה של חלוקה דיכוטומית כזו. יש בכך מן האמת, כמובן, אבל נראה לי שהתמונה קצת יותר מורכבת. ווטרס, יש לציין, קונסיסטנטי בתפישתו זו, ומחזיק בה עד היום. תרומתו של רייט למשמעות השיר היא גדולה. העדינות, הרכות שלו, מספקות את הפן האנושי, ההומני, שחסר לטעמי אצל ווטרס ביצירת מאוחרות שלו, כאשר הוא דן בפוליטיקה גלובלית ועניינים אחרים שברומו של עולם. אני מנחשת שהוא מבין את זה, כיום, ולכן הוא כל כך רוצה לחזור לעבוד עם הלהקה - עד כדי הזמנתו של רייט לנגן אתו. ולדיבורים ברקע:
They're maybe gonna kill ya. So like, if you give 'em a quick short, sharp, shock, they don't do it again. Dig it? I mean he get off light, come to think. …of rationalizing it, once. It's only a difference, but why go and ruin it? I mean good manners don't cost nothing do they, eh?​
"הם אולי יהרגו אותך. כך שאם אתה נותן להם מכה חזקה ומהירה, הם לא יעשו את זה שוב. ת'מבין? כלומר, הוא הצליח להתחמק מזה, בעצם.... מנסיון לתת הסבר רציונלי, פעם אחת.. זה רק שוני, מדוע להרוס את זה? כלומר, נימוסים לא עולים לך כלום, נכון?"
 

Anuerysm

New member
שיר יפה

אבל אנלא יודע מה להגיד עליו לא לסקול אותי
 

Liorking

New member
שיר מאוד יפה

פסנתר יפה, סקסופון יפה, גיטרה עדינה (אבל לא עדינה מדי), פשוט יצירת מופת.
 

חרטושה

New member
שיר שעדיין מזיז לי משו

בפנים בכל פעם שאני שומעת אותו אולי בגלל שהוא כל כך אקטואלי. לדעתי אפשר לכלול אותו בין שירי המחאה הגדולים בכל הזמנים, והוא מאד "בוב דילני" בעיני ומזכיר לי מאד את ה- Masters of War שלו. והאמת היא שלא, התמונה היא לא יותר מורכבת מזה. רוג'ר לא מדבר לדעתי על הפערים הדיכוטומיים בין האנשים. האנשים גם בעולם בכלל וגם בשיר, מסוגלים בהחלט לעשות שלום ביניהם, בעיקר בגלל העובדה שיש להם אינטרס ( and you God only knows it's not what we would choose to do ) . מי שאין לו אינטרס לעשות שלום הם הגנרלים והמדינאים שמצעידים את החיילים קדימה לקרב ( Forward" he cried, from the rear ) אבל יותר מזה, רוג'ר מבין שכל מלחמה היא מצב של deadlock כלומר שהיא הופכת להיות סיבת עצמה לבסוף, צד א' הורג את צד ב' וחוזר חלילה, צד ב' את צד א', במעגל נקמה ודמים שאי אפשר לצאת ממנו. ( And in the end it's only round and round "Haven't you heard it's a battle of words" )
 

holo

New member
שיר יפיפה

למרות שלפעמים הוא נשמע לי ארוך מדי בגלל המבנה האיטי. ווטרס מדבר על השוני בין אנשים שגורם למריבות, שם השיר בעצם אומר את הרוב: אנחנו והם, אחרי הכל כולנו אנשים רגילים, אותו הדבר, אין סיבה לריב. כן, זה באמת שיר לא שגרתי לרוג'ר ווטרס, אם מסתכלים על התקופה היותר מאוחרת שלו. במיוחד אם נותנים לבן אדם לשמוע את החומה קודם. הלחן של השיר פשוט מדהים, אקורדים ג'אזיים, השיר נע באיטיות, מתאים את עצמו למילים הפילוסופיות של ווטרס, מכניס אותך לאופוריה לפני שהפזמון החוזר בשיר נכנס בעוצמה, מעיר אותך לרגע ואז שוב חוזר לתחושת האופוריה. השילוב בשירה בין רייט לגילמור, כמו בעוד שירים שלהם(דוג' אקוס), עובד מצויין, כשגילמור שר את את הקול הנמוך יותר ורייט מלווה אותו בקול הגבוה והעדין שלו, שילוב שתמיד עובד.
 

treadstone

New member
מה שאהבתי במיוחד

בשיר הזה הוא הניגוד בין העוצמה שבפזמון לבין העדינות שיש בבתים... בכלל שיר טוב...
 

וינסנטי

New member
שיר מדהים!

רייט מרגש מאוד על הפסנתר, הסקסופון סקסי בטירוף, והגיטרה של גילמור מנגנת איזה ריף מרגיע כזה... אחד השירים המושלמים בכל הזמנים, לפי דעתי
וכמובן, המעבר בינו לבין "money" תמיד יוצר איזה הרגשה מוזרה של שיווי משקל, של רוגע. ואח"כ המעבר לגרוביות של "אני קולר יו לייק" שיא המגניב
 

thezanani

New member
ו...:לירי../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

המון דברים שרוג'ר כתב הדהימו אותי.מהעומק,מהרלונטיות התמידית,מהשנינות החדה כתער אבל בעיקר מהתעוזה האומנותית שיש לו. רוג'ר קופץ ראש לתוך בוץ טובעני שהמון ג'ון לנונים רק טבלו בו את בוהנם הימנית.חישבו לרגע על המון כותבים שיכלו להתעסק במשיכה הקדומה וההרסנית של האדם למלחמה ,לדם,בכזו אלגנטיות והקשיבו לחלל הריק שנפתח במוחכם. רוג'ר הוא אכן משורר גדול,אך הוא פועל בתוך מסגרת מאוד ברורה של עולם הפופ (למרות שהפלויד מתחו והגמישו אותה בצורה מעוררת התפעלות). העברת המסרים עמוקה,לירית ומגוונת-שגם תמכור- נדירה ביותר בעולם הרוק שכולו "וריאציות שונות על אותו נושא" כדברי לנון.כמדומני שתמונות התועבה של רוג'ר שקרייזי,משוש חיי,הן תיעוד מושלם לתגובתו הראשונית של רוג'ר למשמע הדברים. יש לו חתיכת ביצים הא?לכתוב על "אמא למה יש מלחמות בעולם"? בסופו של דבר הוא התגלה כמשוגע,עם דיפלומה מולחנת,אבל זה לא אמור לעניין אותנו.אנחנו קיבלנו את אחד השירים האוניברסליים היפים של המוזיקה בכלל. "Haven't you heard it's a battle of words" The poster bearer cried אולי אחת השורות החזקות שרוג'ר כתב מעולם.האידיאל שאומר שאף רעיון,אידאולוגיה או חזון לא שוים חיים,טיפת דם ואפילו חיוך של ילד,שמדובר ברובד נפרד לגמרי של דברים-מובא בשורה כ"כ כובשת. ואולי צריך לקוד קידה עמוקה לריק שהיא גם נשמעת כך.מלודית,עצובה,בועטת-אבל זועקת מתוך השלמה מרירה וחבולה. זהו לטעמי החזרה של הטקסט באלבום דרך המלך(דרך המלך!) אחרי הזיגזג הקטלני של Money,והעלייה ההחדה כל הדרך אל ליקוי החמה שבראשית ההר הבוער.
 

holo

New member
../images/Emo45.gif

אני גם אוהב את השורה הזאת, לדעתי היא מראה לנו שהמלחמות הם בעצם תוצאה של מאבק פוליטי, דיפלומטיה, והעדר תקשורת בין אנשים. בעצם "קרב של מילים" אומר משחק של מילים, שכל העניין פה זה התקשורת בין אנשים, היא זאת שגוררת אלימות ומלחמה.
 
למעלה