Speak to Me / Breathe

[NOBLESSE99]

אוהב מבחנים...../images/Emo6.gif

brain damage לונטיק לונה שווה ירח לונטיק מטורף...??? בארט?? מטורף?? משוגע מוכשר???שיגעון ווטרס נוגע בזה המון eclipse כל מה שמתחת לשמש מכוון???מה שמתחת לשמש אולי זה בעצם אנחנו?? בהקשר של בארט אין לי מושג כל כך אשמח לדעת יותר. כל הקונספט של הצד האפל הוא על ריצה תחרות הישגיות הצלחה כישלון שיגעון שזה בעצם כל מה שאנחנו פה בכדור מתחת לשמש אבל..... הירח אוי הירח לדעתי יותר שולט יותר בעל נוכחות משתלט עלינו מכסה את כל המצב הקיים. אני כרגע בעבודה אז קצת קשה לי מהזיכרון אבל אם אני ישב עם הדיסק יצוצו לי מחשבות חדשות מקווה שעברתי בינתיים... 60 מתוך 100 זה עובר לא????

 

[FunkyMonk]

לגבי speak to me

מישהו כאן הזכיר שזה יוצר מעגליות מסויימת. שימו לב שנשמעים הקולות מהשירים האחרים (וחלקם גם סתם מסמלים שירים אחרים) באותן כמה שניות ראשונות, אבל לא רק זה, שימו לב שהקולות הללו הופכים מהירים יותר ויותר, קצביים יותר, עד שהם מגיעים לעצירה כוללת בקטע הפתיחה של Breathe. אז לדעתי השיר כאילו מושך את האלבום אחורה, עושה לו backward. לוקח אותו מהסוף להתחלה מכיל אותו בתוך הקטע הזה. יעני, כפי שציפ אמרה, מתמצת את האלבום, הוא היצירה שהיא כל היצירות, אם את ההתנך אפשר להסביר ב-"ואהבת לרעך כמוך", את DSOTM אפשר להסביר בSpeak to Me. אני חושב שהאלבום מתחיל ב-Breathe ומסתיים ב-Speak To Me.

 

[wommer]

אהבתי!

 

[crazy diamond 84]

תיארת את זה יפה

מעניין מה שאמרת ולדעתי פה אפשר לקשר את זה לעטיפה של האלבום... צלילים שמתחילים מרחוק, מלמטה, ואז מתחילים לעלות בעוצמה עד שהם נפגשים למעלה בנקודת הקודקוד שהיא ההתחלה לשיר הבא.. ואפשר לראות את זה גם ב-on the run כשהוא מתחבר עם TIME שומעים קולות של פיצוץ או משהו כזה.

 

[ים רגשות משוגע]

בשיחה עם המורה לספרות

הוא טען שלפי דעתו Breathe הוא הלידה. החיים מתחילים באקורד Em9

הוא בעצם אומר שהאדם נולד בתחילת השיר ולכל אורך השיר הוריו מסבירים לו על החיים.

 

[NOBLESSE99]

למה לי לא היו מורים כאלה???

 

[wommer]

הממ

אז ככה... אני אחזור ואציין משפט שאמרתי בדיוני האלבום meddle, כאשר אמרתי שאלבום, שנפתא עם שיר מעולה, וסוגר עם שיר לא פחות טוב(eclipse). פה העניין דומה, מכיוון שווטרס החל לכתוב אלבומי קונספט - אותה דפיקת לב, שאותה נשמע גם בסופו של השיר. הוא פותח את האלבום עם שני שירים(שבעצם אי אפשר לפרק אותם) אשר פותחים לו את כל הקלפים על השולחן. משמיעים לנו מה הולך לקרות לנו במהלך השמיעה, ומיד סוגרים לנו את ההאזנה ועוברים לשיר breath. לנשום, לנשום באויר. זה כמו לקחת תנומה קלה, לנוח, להרגע קצת לחוות את החיים שאתה חיי כעת. הרגע, אל תפחד, כי בכל מקרה(לפי הפזמון) כל מה שייחשב זה החיכים שתתן, הבכי של, הנגיעות שלך, ההשתתפות שלך בחייהם אולי של אחרים, לפי דעתי, ברגע שתתחיל לחיות את חייך, אולי לעזור לאחרים, להשפיע על אחרים, רק אז יהיה לחייך משמעות. אם אתה באמת רוצה להרגע לנוח קצת, פתח את המערכת ושמע את השיר הזה, והמשך בחייך. ווטרס גם משתמש פה במוטיב ...אממ נקרא לו מוטיב הארנב. הוא משתמש בו כדי להראות את העבודה שרק עושים, לא נהנים, בכך שרק עובדים לא נהנהים מהחיים, הם קצרים והם נחתכים מתישהו, כמו סופו של השיר, ברגע אחד עוברים ל"טראנס" של השיר On the run- החיים, הבלאגן, כל הזמן לזוז, לנוע. הארנב מסיים את עבודתו, ווטרס אומר, שכח מהשמש, מהקיום, תמשיך לעבוד כל עוד אתה יכול, שכח מחייך, עבודה עבודה עבודה. ואז ווטרס סוגר את השיר שני משפטי מחץ, שאני מפרש אותם כך: And balanced on the biggest wave" "You race towards an early grave. תרכב על הגל בכי יציב, כלומר יש לך עבודה טובה, אתה במצב יציב, אבל בנאדם, החיים שלך משעממים! וזה מוביל לשורה השניה, שזה יביא אותך ל"קבר מהיר", מוות מוקדם, לפני שתוכל להנות מחייך. בשורה התחתונה, ווטרס מבקר את עניין בזבוז הזמן למען העבודה, וחוסר ההתחשבות לפנאי האישי של כל אחד, ותרומת הזמן לעצמו ולמנוע חרטה לאחר מכן בגיל 80 של "אויש כל כך רציתי לעשות את זה". השאלה שעולה לי ברגע זה היא האם ווטרס הקשיב לדארק סייד בזמן האחרון וחשב לעצמו, "וואלה אני אדיוט!, איפה הטלפון של דייב?" אני מאוד מקווה שמחשבה זו תעלה לראשם בזמן הקרוב, כי אם א זה יהיה פשוט מאוחר מדי לצערנו. אז תהנו מהחיים אנשים!

 

[Liorking]

Breathe

שיר גדול! גיטרות עדינות ועוצמתיות, הגלישות פשוט יפות. השירה של גילמור גם יפה מאוד, שיר חזק של פינק פלויד. החזרה של Breathe בשיר Time מתאימה במקום ופשוט מצוינת.

 

[microbe15]

עוד לא קרה

שהצעקה בסוף ספיק טו מי לא העבירה בי צמרמורת

 

[FuryUri]

עכשיו תורי-

אז אני לא טוב כל-כך בדברים האלה... אז לא נורא... זה מה יש. *אין מילים* פשוט! התחלה! גאונית! לאלבום! גאוני! הכניסה האיטית. בום-בום. בום-בום. בום-בום. הצחוק שעולה לאט לאט. השעונים. הקופה... הכל נבנה לאט-לאט. כמו שצריך... כמו סיפור קצר: מבנה של משולש... אקספוזיציה->נק' מפנה->שיא-> התרה-> סיום. רק לא ממש סיפור קצר... כאן האלבום הולך ככה: אקספוזיציה (כל הקולות בהתחלה...)->שיא!->המשך השיא עד לסוף האלבום!!! ואז בסוף השיר האחרון ירידה איטית וחזרה לאקספוזיציה... כאן אנחנו מקבלים את האקספוזיציה... ואז בשניות אנחנו מגיעים לשיא! הצעקה שלאחריה כמו ה big bang (למרות שזה שטויות :>)... מכלום פתאום בום אחד וזהו... השיא! הגיטרה העדינה,הסינטי,הבאס,התופים... ובתור מוביל ונותן את הטון... הסלייד!!! אייייי!!!!!!!!! אין...פשוט אין על הסלייד של גילמור! עזבו אתכם מילים, עזבו אתכם הכניסה הבלה בלה בלה... הסלייד... הסלייד!!! פשוט מעביר את כל השיר והכניסה בכמה תווים פשוטים. מילים מעולות, כניסה גאונית. אבל הסלייד!

 

[holo]

איזו פתיחה לאלבום! פשוט ענק

פעימות הלב, השעון, הקופה, הצעקות והצחוק המשוגע..אחח..זה תמיד מכניס אותי לאטרף, לדעתי זאת כניסה מושלמת לשיר הראשון ולכל האלבום. היא בעצם כוללת בתוכה אפקטים מכל האלבום, וזה נותן תחושה של רעיון הקונספט באלבום. הקטע הזה די דומה למה שהם עשו ב AHM, לקראת הסוף, כשיש "בלאגן" ומשמיעים קטעים מכל היצירה. כל ההקדמה הזאת באה בדיוק במקום לפני Breath, כשבשיר הזה, האווירה רגועה ונינוחה, אחרי כל השיגעון והלחץ ווטרס בא ואומר לנו להירגע, לקחת נשימה ולהתבונן מסביבנו. רשמתי פה פעם ניתוח על השיר אבל לא מצאתי אותו, אז בקצרה: השיר בעצם, איך שאני רואה אותו, די מעביר ביקורת על החברה של היום: עסוקה, שקועה בעבודה כל הזמן, שקועה בעצמה, לא ערה למה שקורה מסביבה. הארנב שחופר כל הזמן הוא בעצם אנחנו, או יותר נכון כל אלו שעובדים. ווטרס מעיר בציניות: "תשכח את השמש, תמשיך לחפור, וכשתסיים, תחפור עוד אחד". השמש פה מסמלת את החופש, חופש לביטוי, חופש לתקשורת בין אנשים והסביבה שלהם. יש בשיר הזה גם הרבה נקודות פילוסופיות: Long you live and high you fly And smiles you'll give and tears you'll cry And all you touch and all you see Is all your life will ever be. לדעתי, מה שהוא מנסה להגיד פה, זה שבעצם לכל המעשים שאנחנו עושים, מעניקים את המשמעות לחיים שלנו. הרי כל הזמן אנחנו מחפשים לחפש משמעות לחיים, וכאן ווטרס נותן את התשובה: אנחנו אלה שקובעים בעצם את המשמעות של החיים שלנו, אם זה זה שאנחנו בוכים או צוחקים, מתקשרים עם אחרים. מבנה דומה חוזר בבית השני, אבל שמה השיר מסתיים די בפסימיות: For long you live and high you fly But only if you ride the tide And balanced on the biggest wave You race towards an early grave. לא משנה כמה השאיפות שלנו גבוהות- להגיע יותר גבוה, אנחנו בעצם צריכים לחיות בהתאם לחיים שמסביבנו, להתנהג כמו כולם, "לרכב על הגאות והשפל", כלומר, להתאים את עצמך לסביבה על מנת לשרוד. וכשיגיע הגל (אולי הצלחה או אולי מצב רע, סכנה) הכי גדול, אתה צריך לרכב עליו בלי ליפול ולהחזיק מעמד. אבל כל זה לא ישנה כלום, לפי מה שאני מבין מהשורה אחרונה (שהיא קצת בעייתית, כשאני מסתכל עכשיו), המוות הוא בלתי צפוי ובלתי נמנע, וככל שנתקדם בחיים, וגם אם נצליח, המוות בעצם יתקרב אלינו, ולבסוף גם יגיע.

 

[wommer]

יפה אהבתי..ולהוסיף.

במשפט האחרון, כמו שכבר כתבתי ממקודם, אני רואה את זה כ: "אם לא תתחיל לעשות כל מיני דברים שישנו את חייך, שתעסוק לא רק בעבודה, אתה תגיע מהר יותר לקבר..."

 

[וינסנטי]

דעתי.

אני לא אתייחס לליריקס, אלא רק למוזיקה, היא החלק שאני יותר מתמחה בו, באשר למילים- כתבו פה מספיק, נראה לי..

זה אחד השירים הכי יפים בכל הזמנים לפי דעתי, אם לא היפה שבהם. הדיאלוג בין הקלידים של רייט לגיטרה של גילמור, שמנגנים אותו דבר, בצורה כ"כ שונה וכ"כ יפה. הסלייד של גילמור.. אומנם גילמור הוא אחד הגיטריסטים הטובים בכל הזמנים [מישהו בכלל חשב אחרת??], אבל על סלייד יש לו משהו שעדיין לא שמעתי אצל אף אחד אחר. גיטרה שבקושי שמים לב שהיא גיטרה, הרבה יותר ליווי לגיטרה ולקלידים, והיא בעצם עושה סולו.. לא ברור, בטח יש פה חבר'ה שיסבירו את זה יותר יפה ממני, אבל wtvr... והקול המוכפל של גילמור, שגם הוא אחד הזמרים הלא מוערכים ביותר שיש. ואז בום, הקטע הבא.

 

[avki]

זה תגובה כלבבי!

בלי יותר מדי התחכמויות, בלי יותר מדי ירידה לפרטים את מצליחה להעביר תחושות כאלה נוגות! כל הכבוד! ככה צריכה להראות תגובה! נגעת לליבי, ואני הולך לשמוע דארק סייד דחוף!

 

[FunkyMonk]

הסלייד "המיוחד"

מבוצע בעזרת כלי מיוחד בשביל זה, שנקרא... אממ.. "סלייד" אני חושב. =/ הוא בעצם נראה כמו צילינדר זכוכית (או מתכת, תלוי מאיזה חומר, גילמור אאל"ט משתמש בזכוכית. רואים בפומפיי), והוא יוצר צליל מדהים (לדעתי). לא רק גילמור משתמש בו, אבל הוא בהחלט משתמש בו הכי הרבה. ועדיין הוא אחד התותחים. (למרות שיש מצבים בהם ג'ימי פייג' מתעלה עליו. (; )

 

[dondons]

אממ...אממ...

אהבתי את המשפט " מנגנים אותו דבר בצורה כ"כ שונה"... גילמור הוא ממש לא נגן סלייד גיטר אופייני דוגמת נגני בלוז שמלבישים את אותו סלייד על אחת האצבעות נראה לי שגילמור פשוט ויתר על לנסות לנגן בצורה הזאת, בפומפיי הוא מרעיש עם סלייד(מתכת)על גיטרה רגילה זה היה קצת לפני שהוא התחיל לנגן על "פדל סטיל" "לפטופ סטיל" או איך שתרצו לקרוא לזה שהוא ממש לא גיטרה! ומפיקים ממנו צליל רק באמצעות פריטה ואותו "סלייד". הכלי הזה לא שכיח בעולם הרוק הוא דווקא כלי שהמסטרים הגדולים שלו הם נגני "קאנטרי" ששם הכלי הזה בא לידי ביטוי מרשים במיוחד. גיטריסט רוק נוסף שמשתמש ב"פדל סטיל" הוא "סטיב הוו" מ" יס" שהוא כמובן עולם בפני עצמו. צלילי הסלייד ב BRETHE הופקו עם "פדל סטיל" הפדל במקרה הזה הוא בעצם דוושת ווליום שפתיחה וסגירה שלה נותנים את המריחה המענגת הזאת של הצליל... גם באלבום הבא של הפלוייד גילמור עשה שימוש די מאסיבי בכלי הזה גם בשיר -WISH YOU הוא משתמש בו אבל בלי אפקטים של דיסטורשיין. בכלל... BRETHE הוא קטע נהדר דוגמא ומופת לשיתוף פעולה אמיתי, אני עדיין יכול להקשיב לו בלופ(אחרי כמעט שנה שאני מכיר אותו LOL)והוא לא נמאס..

 

[וינסנטי]

נגיד שהבנתי על מה הוא מנגן...

אתה רוצה אבל לומר לי שהוא מנגן ככה גם בהופעות? לא ברור.. חח.. האו משתמש בסלייד? באיזה שירים? לא שמתי לב עד היום.. אחרי 4 אלבומים של "יס".. [שהיא הלהקה השניה האהובה עלי יחד עם פינק פלויד, ולעיתים אף משתווה אליה..]

 

[thezanani]

SOYCD,high hopes

כמדומני שגם OOTD,ויש עוד הרבה. הוא נגן סלייד נהדר.

 

[dondons]

one of these days//

זו דוגמא נהדרת להתפתחות של גילמור...ההקלטה המקורית נוגנה על גיטרה רגילה....כשהו גדל הוא התחיל לנגן אותו על פדל סטיל ע"ע PULSE או DSOT וזה נשמע הרבה יותר טוב...

 

[ציףציף1000]

דייב ניגן בסלייד ב-Breathe ב-live 8