שיר חמוד
ואלבום "חמוד" עוד יותר. פתיחה די מטעה לאלבום שהוא די יוצא דופן אצל פינק פלויד, אלבום רוק עם קצת Pאנק והרבה תוקפנות כלפי החברה. אבל עוד לא, לפני שאנחנו נכנסים לתוך סערת הרוחות שבאנימלס, רוג'ר ווטרס מנגן לנו פה בלדה נחמדה ושקטה. די קשה לי להתייחס לשיר כאל שיר אהבה. אולי כי זה רוג'ר ווטרס שר אותו, וזה תמיד ישמע כאילו זה שיר שאומר בתוך תוכו "אני שונא אותכם", "תמותו", במסווה של "אני אוהב אותכם". נו די. זה שיר נחמד מאוד, קצת (הרבה) מטעה בקשר להמשך האלבום, אבל זה כל היופי, הניגוד הזה.
