אמא1

New member
../images/Emo79.gif../images/Emo79.gif../images/Emo79.gif../images/Emo79.gif../images/Emo79.gif

אתמול רחצתי את נדב מאוחר מהרגיל, הטלויזיה היתה דולקת על ערוץ 27 - הופ . כשיצאנו מהמקלחת הלבשתי אותו (בסלון) וראיתי שנגמרו שידורי הופ והתחיל קונצרט, כמעט העברתי ערוץ וברגע האחרון החלטתי להשאיר. נדב אכל ארוחת ערב כשהוא צופה בקונצרט והמשיך לצפות גם אחרי שגמר לאכול - במשך חצי שעה. הייתי המומה. נכון שבמסגרת עבודתי הוא נחשף להמון יצירות קלאסיות אבל הן קצרות ומשתנות ומותאמות לגיל הרך. לא האמנתי כשהוא צפה בקונצרט למשך חצי שעה!!!!!!!!
חג שמח
 

דסי אשר

New member
יופי לוץ אני התחלתי להנות ממוסיקה

קלאסית בגיל 40, כי המורים שלי למוסיקה, הצליחו בגישות עבודתם הנוקשות, ל"השניא " עלי את המוסיקה. אין דבר- עכשיו הכל בסדר ואני חוגגת עם האומנות היפה הזו.. יופי לו, וגם לאמא שלו. דסי
 

נעה גל

New member
וזה מזכיר לי, שאנחנו לא אוהבים

מוסיקה (מכל סוג שהוא) מותאמת לילדים. אנחנו משמיעים די הרבה מוסיקה קלאסית בבית ומהיום הראשון מדובר בביצועים מלאים שנועדו עבור מבוגרים ולא יצירות "מרוככות" - כל הנסיונות (שאני ראיתי) "לילד" מוסיקה קלאסית הוציאו תוצר, בלשון המעטה, לא איכותי (ובלשון לא המעטה: ומזלזל עד מאוד)
 
מי אמר שפעוטות....

לא יכולים לאהוב מוסיקה קלאסית?רק שינסו לפעמים גם להשמיע להם קצת... שלכם חנה גונן
 

דסי אשר

New member
ומה את אומרת על "ביבי-מוצרט" ודומיו

כל האמהות מאושרות, כולן בטוחות שהן עושות את הדבר הנכון, אבל מי שעושה את הדבר הנכון- הוא איש העסקים שידע לכוון לכיסן של האמהות(ויש המשכים ל"ביבי -מוצרט" עם מלחינים אחרים), הכל על בסיס - לא נעים לומר, ניצול החשיבה "הלא חושבת" של ההורים. אפשר פשוט להשמיע קלטת של היידן שאנחנו אוהבים או באך( מוסיקת לילה זעירה), או מוצרט, וגם ג´אז, וגם רוק-אנ-רול, ופוליקר -הכל, וגם, מוסיקה טובה לילדים, שישמעו שירים שהם מכירים, בביצועים טובים(וישנם, בעיקר תקליט עבר). דסי
 

אמא1

New member
דסי, תסבירי לי מה רע

בקלטות של ביבי מוצארט ודומיו מלבד כך שהן מתיימרות להעלות את רמתם השכלית של הפעוטות (פשוט שקר!)
אבל התינוקות והפעוטות אינם יודעים שזה מה שמצופה מהם... הם רק נהנים מהמוסיקה ומהמייצגים. זו דעתי.
 

דסי אשר

New member
מעולם לא ראיתי ולא שמעתי

את ביבי - מוצרט, ואין לי ספק שטעוניך נכונים. אני כתבתי את דברי כהמשך לדבריך, וכהמשך לדבריה של נעה. אהבת המוסיקה, ההנאה ממנה, לא צריכה להביא עוד הוצאות להורים, כצרכנים למוצרי תינוקות, ועוד הכנסות לאיש/חברה עיסקית, שכל ענינם להוציא מההורים עוד כסף, מתוך סקר שוק שהגיע גם לנושא החינוך המוסיקלי, והצגת מסע הפירסום של קלטות אלה, עם מסרים מאד מפתים ומשכנעים את ההורים לקנות( רמת המשכל של התינוק תעלה אם יקשיהב לקלטת זו...), ובמיוחד כאשר הם רואים שהילדים נהנים. זוכרת, ילדים גם נהנים מסתם טלויזיה. אין רע ב"ביבי מוצארט"- אני רואה רע בכך שמנצלים את ההורים כצרכנים... אני יודעת שזה בטוי חריף, אבל בלי טיטולים אי אפשר, בלי בגדים אי אפשר, בלי פורמולות אי אפשר(חוץ מהמניקות...). אבל מוסיקה נפלאה יש בכל מקום. כמו שהילדים נחשפים לאוכל שלנו, כך טוב שיחשפו למוסיקה שלנו. כמו שחושפים אותם לסיפורי ילדים, כך טוב לחשוף אותם גם לשירי ילדים. כמו שלא צריך לדבר איתם בשפה תינוקית, כך לא צריך להתאים עבור הילדים קלטות מיוחדות של מוצארט. אחת הביקורת על הטלוויזיה, לעומת הספר, היא, שהיא פוגעת ביכולת לפתח דמיון= הכל מוגש מוכן. באותה מידה, נדמה לי ש"ביבי - מוצארט" לא רק משמיע מוסיקה, זו קלטת ווידאו, נכון? יש גם דיסק. הבנת אותי אמא 1 ? דסי
 

אמא1

New member
לדסי ונעה לא בצרכנות עסקינן../images/Emo8.gif

דסי, כן יש גם דיסק. ואני מסכימה איתך ועם נעה שמעצבן כל הפן העיסקי הלא טהור (במילים עדינות) אבל אנחנו עוסקות במוסיקה שמוגשת לילדים. איתך נעה אני לא אגיע להסכמה וזה ממש בסדר, לטעמי גם ביצוע אורגן פשוט למוסיקה של מוצרט הוא מוסיקה. ובדבר 10% של חומר איכותי...נו, אם זה כל כך חשוב אפשר לגרום לכך. הרי הילדים בגילאים שאנחנו מדברים עליהם עדיין נמצאים יותר מ-10% מזמנם בבית
. וגם...מאות או אלפי פעמים בשנה לראות אותה קלטת..
נדב ראה את ביבי מוצרט (קלטת בודדת מהסוג הזה) אולי 10 פעמים ויש לנו אותה כבר שנתיים. אנחנו הרי לא רוצים "לטחון" להם את המוח נכון? ושוב לנושא ההתיילדות, אני לא ממש מבינה מה פרוש "מדברים איתם בשפה תינוקית" אבל אני כן מכוונת את מילותי לרמת ההבנה של הילד (לא הייתי אומרת לילד למשל "לא בצרכנות עסקינן"
) ולגבי התיילדות במוסיקה: שתינו יודעות שטוב לחשוף את הילדים לכמה שיותר סוגי מוסיקה אבל גם אם נרצה שהם יפיקו מכך ערך מוסף, יש לחשוף אותם גם לקטעים קצרים שמפתחים בכל פעם חלק אחר בשמיעה המוסיקלית (ומשם אנו מקישים גם על ריגשית, מוטורית, קוגנטיבית) זהו, אמרתי את כל "תורתי" על רגל אחת. לילה טוב, אירית
 

דסי אשר

New member
ותורתי שלי - על רגל אחת

בנושא חינוך ילדים, היא " ל א פ ש ר ,, לחשוף אבל לא במטרה דידדקטית, אלא בכוונה של חוויה. אני "ניצולה" קיצונית של מטרה נעלה, לחשוף ילדים מוסיקליים להבטים השונים של האלמנטים המוסיקליים, במסגרת חינוך למוסיקה- נגנתי קלרינט מגיל 10. מורי האולפן למוסיקה, מה שנקרא היום קונסבטוריון(כך כותבים?),וגם מורי מחנכי, "עודדו אותי" להקשיב לאלמנטים שונים שהופיעו ביצירות ("תקשיבו למימ הנחל הזורם, לרוחת הסוערות..."). כפי שאת כבר מכירה אותי, גם כילדה לא אהבתי ללכת בתלם בתחומים שבהם היה מקום ליצירתיות, לראיה אחרת של הדברים. וזאת, למרות שבמקומות שבהם החיים הצריכו- הייתי מקבלת הגבולות. ההתנגדות להכוונה, הייתה כל כך חזקה, בתחום המוסיקה הקלאסית, שעד גיל 40 לא אהבתי מוסיקה קלאסית- פשוט לא הקשבתי. היום אני מסוגלת לרקוד כאשר אני מאושרת ושומעת יצירה קלאסית טובה. למה הדבר דומה? אני נותנת לילדים אכל, על מנת שיהנו מחווית האכילה(מעבר לצורך להשביע את תאבונם ולתת להם את אבות המזון הנדרשים להתפתחותם). אוכל עבורי הוא חוויה, ולא מטרה שהילד צריך להבין, שאם אוכלים- צומחים, מונעים מחלות, נהיים מרוכזים וכו´. כנ"ל במוסיקה. מוסיקה היא חוויה. אין לי שום מטרה דידקטית בעת השמעת המוסיקה, פרט לחשיפה לעוד אלמנטשל חיי, שמעורר בי שמחה(לא בביתי- היא לא אובהת מוסיקה קלאסית....) אני מפעילה במשפחתון שלי את תכנית ח.מ.ל = חינוך מוסיקלי לטף. נקודת המוצא שלי היא החוויה. בראש שלי לאמופיעים כל האלמנטים המוסיקליים שכתבת. שמעתי יום אחד, שילד חזר משיעור ח.מ.ל, ולשמחת אמו אמר לה שלמד על ס ט ק ט ו.... ואילו אני שרה להם, מלווה בתנועות ידיים, שיר ילדים קטנטון, שיש בו אלמנט הסטקטו והלגטו, בלי שום כוונה דידקטית. אני פשוט מציגה שיר, בו ישנם האלמנטים האלה, והילדים מתרגלים לשמוע שני אלמנטים אלה זה בצד זה, ונהנים מאד מהשיר: ציפור קטנה , עליזה כל כך, קיפצה על הענף. כל הקטע= סטקטו, מלווה התנועות ידיים של מוטוריקה עדינה, המדגים את מושג הסטקטו, אך מדגים את קפיצת הציפור.. ציפר קטנה, עיייפה כל כך נרדמה מתחת לכנף. כל הקטע לגטו -איט, מלווה התנועות ידיים מלטפות, המדגים את מקצב הלגטו, אבל גם את תנועתה העייפה של הציפור. דסי
 

אמא1

New member
דסי, אני בשוק../images/Emo12.gif

גם אני ניגנתי קלרינט מגיל 10 . לגבי החוויה
בטח ובטח!!! גם אני לא נוקבת בשמות האלמנטים המוסיקליים (מלבד F+M) שהילדים פשוט מאד אוהבים לצעוק "פריז" לפני שהם דוממים (במקרה פעם נפלט לי פריז במקום עצור
). כמובן שהכל דרך החוויה ועובדה שהילדים ואנחנו מאד נהנות. אבל עצם כך שאת מדקלמת להם "ציפור קטנה" את מבודדת את S+L ועצם כך שאת מדקלמת "חמישה ברווזים" את מבודדת P+F נכון? אז את בעצם עושה מה שאני עושה כן מלמדת אלמנטים מוסיקליים (אז מה אם לא קוראים להם בשמם! לא צריך!) יום טוב, אירית
 

דסי אשר

New member
ממה את בשוק?

יש הבדל בין לשיר שיר ילדים, הנוגע לעולמם של הילדים, ובו להדגיש אלמנטים מוסקליים, לבין להשמיע להם מוסיקה ולהתאימה לעולם הילדים. פשוט אין צורך לדעתי. לכן אני משמיעה להם סוגי מוסיקה שונים, כדי שיבחינו במלודיות שונות, במקצבים שונים. אני אף פעם לא אומרת להם MOOVE & FREEZE, אלא שרה את השיר"רש רש ורש רש ועצור!" , מלווה בתנועות ידיים, במקרה הזה. כדי שיכירו את תכונותיו של הרשרשן, ילמדו מיומנויות הקשורות ברשרוש ובמוסיקה. נכון, אני יכולה לקחת יצירה מוסיקלית, להשמיע אותה ולעשות הפסקות, וזה בדיוק כמו משחק ה"כסאות המוסיקליים" ששחקנו בילדותינו, כאשר שם האלמנט העיקרי הוא לא המוסיקה, אלא המשחק, ההאזנה לשיר כאמצעי לתנועה, ההפסקה כדי לעודד זריזות בחיפוש מקום. במה שאת עושה עם המוסיקה, כאשר את מפסיקה אותה, את מבקשת בעצם מהילד להכיר מושג מוסיקלי, של עצירה. אבל את משתמשת ביצירה השלימה, ללא שום שינויים, והילד מגיב תנועתית לכל האלמנטים המופיעים ביצירה, ואת רק מוסיפה לו אלמנט נוסף "עצור = FREEZE. דסי
 

אמא1

New member
דסיל´ה שלי, לגמרי פיספסת../images/Emo9.gif

אני הייתי בשוק לגבי הקלרינט, עוד דבר משותף לעברנו ! לא הבנתי למה ענית לי בפרוט כה רב על M+F את לא סומכת עלי שאני יודעת כבר ?
לילה טוב,
אירית
 

zimes

New member
"מתיילד" מול "מיועד לילדים"

אני אנסה להסביר: אני לא אומרת "לא בצרכנות עסקינן", אבל אני גם לא משוחחת עם הילדים שיחות כמו אלה שפה. כשאני מדברת אתם, אני מדברת עברית. לא תינוקית. אני לא בוחרת את המילים הפשוטות, אלא משתמשת באוצר המילים הרגיל שלי. מה שכן - אין מילים שלא עוסקות בחיי היומיום שלנו, ולכן בעצם אין מילים ממש גבוהות. בדומה - לא בייבי מוצארט. כן יצירות שהן מראש קלות יחסית. כן יצירות שנכתבו לילדים (פוטר והזאב), לא הגירסה לילדים של --- . בעיני לתת לילד גירסה מוקטנת היא עלבון (וספציפית לבייבי מוצארט - גם חלטורה, תסלחי לי שאני אומרת בבוטות את מה שנעה תיארה). להבדיל - מכירה את הדיסקים של זמר אלמוני אחד, שאפילו לא חותם על הדיסק שר שורה-שתיים ממאה שירי ילדים? אז אני מעדיפה לשמוע (ולהשמיע) את חווה אלברשטיין לילדים (שירים שלמים, עיבודים עשירים).
 

אמא1

New member
אני מפנה את הבימה

בדיון הזה כתבתי דברים הרבה יותר עמוקים, מהתעסקות ב"חלטורה" כן או לא. אבל כל אחת רשאית לקחת את מה שהיא רוצה מהדברים ולגבי צורת הדיבור אל הילד הדוגמא "לא בצרכנות עסקינן" היא קיצונית בכוונה. מי שהבינה טוב, ומי שלא גם טוב.
 

zimes

New member
פיספסתי משהו? העלבתי?

החלטורה - היתה הערה בסוגריים. אכן - הערה צדית. ה"לא בצרכנות עסקינן" - במשל - אני לא משמיעה לילד מוסיקה שדורשת, גם ממני, מאמץ הקשבה רב. אני לא חושבת שטעיתי עד כדי כך בהבנת דברייך.
 

נעה גל

New member
אנחנו א-ל-ר-ג-י-י-ם לקלטות האלה.

אבל, אני חייבת להקדים ולומר כמה דברים: האלרגיה היא שלנו באופן אישי. קודם כל, אני לא חושבת שצריך "לראות" מוזיקה. מוזיקה צריך לשמוע. בעיני, החיבור בין התמונות למוסיקה הוא מיותר שלא לומר מזיק. מוזיקה, לדעתי, צריכה לעורר את הדמיון ולא להיות מוגבלת ע"י דימיון של מישהו אחר. אני רוצה שהילדים שלי ידמיינו בעצמם. ולכן, מראש אני לא קונה קלטות שמראות מוסיקה (יש המון כאלה). נימוק נוסף שיש לי נגד - שוב, נובע מהאלרגיה האישית שלנו ודעתי האישית בלבד - הוא שקלטות וידאו לילדים הן דוגמא יחודית לזלזול בילדים ובאינטליגנציה שלהם. רוב קלטות הילדים (ואני מכלילה כאן גם את כל ה"בייבי" למינהן) עשויות כל כך רע! באפס השקעה בכל התחומים - במוסיקה עצמה, בתפאורה, בבימוי - יש לי הרגשה שכל אחד יכול לעשות קלטת וידאו לילדים לבד, והוא גם יצליח. הורים קונים וקונים ותעשיה שלמה נהנית וממשיכה להוציא לשוק זבלים. אצלנו, מוסיקה נשמעת (שוב, לא נראית) ואנחנו קונים ביצועים שאנחנו אוהבים. אני לא משמיעה מוסיקה קלאסית בגלל שאני צריכה לפתח את הילדים שלי. אני משמיעה להם מוסיקה קלאסית כי אני אוהבת לשמוע בעצמי. באותה מידה, אם הייתי אוהבת לשמוע מוסיקה מזרחית - זה מה שהייתי משמיעה להם. ואני אוהבת לשמוע דברים איכותיים (במיוחד שאני משלמת עליהם הרבה כסף) וזה גם מה שאני רוצה עבור ילדי. רוב קלטות המוסיקה לילדים מנוגנות ע"י אורגן בודד (אבל משוכלל) שעושה קולות "כאילו", לדעתי יש ערך מוסף למוסיקה שמבצעת תזמורת. לא כל העיבודים למבוגרים הם כבדים, בדיוק כמו שלא כול מוסיקה קלאסית היא כבדה.
 

אמא1

New member
נעה , מזיק../images/Emo35.gif

מילה קשה מידי לא? "צריכה לעורר את הדימיון ולא להיות מוגבלת ע"י דימיון של מישהו אחר..." ומה בדבר בלט, קליפים, סרטים (דיסני), הצגות... אנחנו מוקפים כל הזמן במוסיקה שמודרכת ע"י דמיון של מישהו אחר. מה רע בלהיות חשופים לדמיון מישהו אחר? אפשר גם וגם
לקחת מכל דבר, ולאזן בשמיעת מוסיקה ללא ליווי סרטונים או אמצעי המחשה אחר. ולגבי נגינת אורגן...לי אישית אין שום דבר נגד (שוב, אפשר לאזן בשמיעת המקור) אבל בקריצה: אם יהיה כל הזמן טוב, איך תדעו מתי רע?
 

אמא1

New member
אופס, רציתי לומר

אם לא יהיה לפעמים רע איך תדעו שטוב
 

נעה גל

New member
אם היינו מוקפים ב"איכותי" 10% מהזמן

הייתי אומרת "דיינו". משום מה, עושה רושם שיש הרבה יותר "לא איכותי" בשוק. לא חייבים להכניס אותו הביתה בדלת הראשית. ושלא תביני אותי לא נכון - גם אני מאמינה שקשה להעריך "איכותי", אם לא יודעים מה זה "לא איכותי". ואנחנו עושים לא פעם טעויות בבחירת החומרים שאנחנו מכניסים הביתה (והכוונה היא בכל התחומים). רואים/שומעים/אוכלים - לא טוב? מעבירים הלאה. לא ממשיכים להשתמש. הילדים פוגשים טונה של חומר מהזן הגרוע ביותר - בטלוויזיה, במחשב ו...אצל חברים (
), בקיצור, בכל מקום. כך שהבית יכול בשקט להיות המקום שבו רואים דברים קצת יותר איכותיים. ועוד דבר - בעיני, אין "איכותי" אבסולוטי. כל אחד שם את הדגש על הנקודות החשובות לו. לאחד חשובה איכות המוסיקה, לשני הצבעים, לשלישי איכות הקול והרביעי מתייחס אך ורק לתוכן. והערה לגבי דיסני - אפשר להאשים אותם בהמון דברים בכל הקשור לתכנים שהם מעבירים, אבל, ברוב המקרים (אני חושבת למעט, "פנטסיה" אבל אני לא בטוחה שגם שם המוסיקה לא מקורית לגמרי) הם יוצרים מוסיקה מקורית לסרטים שלהם והם לא מתיימרים (בניגוד לקלטות ה"בייבי") להביא מוסיקה לילדים. הם מביאים סיפור, סרט, מסרים גרועים
, מוסיקה היא רק ליווי. לא העיקר. כשאנשים קונים את ה"בייבי" - הם עושים זאת במטרה לחשוף את הילד למוסיקה קלאסית. ומה מקבלים? מוסיקה שמנוגנת באורגן (גם לי אין בעיה איתו כשלא משתמשים בו לרעה), מתילדת, ובליל של צעצועים (שלא להזכיר בכלל שיוצר הקלטת גם מוכר אותם...) - זה כאילו לקנות לילדים קלטת של כל הפרסומות בערוץ שתיים.... גם הן משתמשות במוסיקה קלאסית ושירים ישראלים יפים. ולשאלתך הראשונה - כן, לדעתי זה מזיק. הקלטות האלה נצפות ע"י ילדים מאות, אם לא אלפי פעמים בשנים הראשונות של חייהם. יש מישהו שחושב שהן לא משפיעות? שהן לא מעצבות?
 

לאה_מ

New member
אני לא עד כדי כך קיצונית, אבל אני

בהחלט יכולה להבין את מה שאת אומרת. אנסה להסביר באמצעות דוגמא מהתחום הקרוב ביותר לליבי - ספרים: אני קונה וקוראת לילדי ספרים מגיל 0. יש לנו בבית מאות ספרים. עשרות רבות (בטח יותר ממאה) ספרי ילדים. הילדים שלי גדלים מוקפים בספרים. כשאני קונה ספר לילדים, חשוב לי מאד שיהיה איכותי. ואיך אני יודעת אם ספר הוא איכותי? אני אצטט את כלל הזהב של לאה גולדברג על ספרות ילדים: "ספרות הטובה לילדים חייבת להיות טובה גם למבוגרים". אני תמיד קוראת את הספר קודם. ואם הוא לא מדבר אלי, לא מוצא חן בעיני - בעיני כלאה, לא מתוך נסיון שלי לראות דברים בעיניים של מישהו אחר - אני לא קונה אותו. נכון שמדי פעם משתרבבים לספריה הביתית שלנו גם ספרים שקיבלנו מאנשים שלא היו להם את אותם הקריטריונים בבחירת הספר, אבל רוב הספרים מאד טובים. ובכל זאת - הילדים בהחלט נחשפים, גם בגן וגם בגיל שהם יכולים לקרוא בעצמם - לספרות הרבה פחות איכותית (בלשון המעטה). אני חושבת שעצם החשיפה עדיין לא פוגעת בטעם שלהם כקוראים, ועדיין אין פירושה שהם יהפכו להיות מבוגרים שלא קוראים או שקוראים ספרות קלוקלת. להיפך - אולי החשיפה הזו לספרות לא איכותית בסופו של דבר תפתח אצלם את חוש הבקורת ותתן להם מימד של השוואה. ולגבי המוסיקה - אנחנו אוהבים מאד ג´אז, וזו המוסיקה שאנו מאזינים לה על פי רוב. הילדים שלנו שומעים הרבה ג´אז בבית מדרך הטבע. לא נתקלתי עדיין בעיבודי ג´אז לילדים (במחשבה שניה - אולי אם הייתי נתקלת הייתי מוצאת את זה דוחה במיוחד???!!!
), אבל אני חושבת שעל אף שזה לא נחוץ - להגיש לילדים מוסיקה באופן מיוחד - אין מניעה לעשות זאת. ובכל זאת - ילדי נהנים מאד מדיסקים של שירים לילדים (כמו "זרעים של מסטיק" או האוסף של חוה אלברשטיין), בין היתר משום שהתכנים מדברים אליהם, משום שמדובר ביצירות קצרות שמתאימות יותר לטווח הקשב שלהם. בעיקר בגילאים מאד צעירים. אנחנו קיבלנו מתנה בייבי מוצארט, בייבי באך ובייבי דוליטל. את בייבי מוצארט ראינו מספר פעמים, את בייבי באך ראינו פעם אחת (לדעתי זה ממש נורא - כנראה שאי אפשר לעבד מוסיקה של באך לילדים) ובייבי דוליטל דוקא אהוב על אורי, אבל בגלל התמונות של החיות. לא נראה לי שזה מזיק. גם לא נראה לי שזה מפתח יותר מדברים אחרים. סתם קלטת - או שאהבת או שלא אהבת.
 
למעלה