Great Gig In The Sky

[ציףציף1000]

לא שכנעת אותי

רייט כותב את כל השירים שלו, או מרביתם, בטווח אקורדים מאוד מוגבל. ושני השירים הללו הם דוגמא לכך. אתה יכול להוסיף גם את summer 68 לזה, ואפילו את "סיזיפוס", כמדומני. ואת השירים מאלבומי הסולו שלו. וכולם פחות או יותר באותו קצב, ומתחילים באקורדים בדידים כאלו, ועושים שימוש בתווים דומים. זה מה שמאפשר לנו "לזהות" את החתימה של רייט בשירים שכתב (כמו שאפשר לזהות את הסאונד של הקלידים שלו - שהוא בעצם הסאונד של הפלויד). עדיין אין מידה כזו של דמיון בין breathe ל-GGITS בכדי שאומר שהם בנויים על אותה תשתית. או שהם חזרה אחד על השני.

 

[vegetable man]

צר לי אבל זה לא נכון

ואי אפשר לאפיין את טווח האקורדים שלו כ"מוגבל". נסי לשמוע את Summer Elegy מאלבום הסולו שלו ב-78'. מלודיה שנעה על מספר ממש לא מצומצם של אקורדים. הקשיבי ל-See-Saw - כ"כ עשיר מבחינת אקורדים. רייט מתאפיין באינטרפטציה הזאת בסופי שירים של הפלויד. למשל, הקשיבי לאורגן בסוף Cirrus Minor, הפיתוח הכ"כ אופייני שלו.

 

[ציףציף1000]

תשווה את הפתיחה של summer 68

לזו של us and them, לדוגמא. נכון שהיו לו שירים יוצאים מן הכלל, אבל קל לזהות, כאמור, את הסגנון שלו ואת "חתימתו" המוסיקלית. GGITS משתלב מצויין כאן. ב-Breathe הוא פחות דומיננטי, משום שזה בעקרון שיר של ווטרס (מבוסס על פראזה מקטע עליו עבד ב-the body).

 

[ציףציף1000]

וגם summer elegy

שהוא באמת שיר יפה, הוא עדיין שיר "רייטי" טיפוסי. והפתיחה שלו דומה באופייה לאלו של השירים שהזכרתי.

 

[vegetable man]

אז המחשת בדיוק את מה שחשבתי!

וזה ש-TGGITS מבוסס על הלחן של ווטרס ב-Breathe, כמו שאמרתי מקודם! ולא סתם רייט נטל קרדיט בכתיבה של Breathe, כי מדובר בטביעת היד הכל כך אופיינית שלו. אין לי ספק שהוא לקח את הקטע הזה, ניגן את האקורדים האלה זמן מה ובשלב מסוים הוסיף להם מעברים חדשים וכך יצר את זה. זה כ"כ עונה על השאלה למה השיר הזה לא מזכיר שירים של רייט, כי הוא בנוי על מוסיקה של ווטרס! זה גם מה שכ"כ מיוחד ביצירה של הפלויד, שכולם מתערבבים בצורת הכתיבה, אחד של השני, בדיוק כפי שקורה בסוף של ASOS או ב-APB או בעוד כמה דוגמאות.

 

[ציףציף1000]

אלא שאין קשר בין TGGITS לבין

Breathe. הדמיון שאתה מוצא, איננו דמיון בעיני.

 

[vegetable man]

עם דגש על בעיניך

 

[ציףציף1000]

וכנ"ל לגביך ../images/Emo13.gif

 

[avki]

ללא נושא

 

[avki]

רייט עיוות את הלחן של Breathe.

הוא לקח את האקורדים הבסיסיים ושינה אותם. הוא מסביר את זה פרט לפרט בראיון איתו לMaking Of.

 

[ציףציף1000]

האם תוכל להביא את הציטוט המדוייק?

 

[vegetable man]

../images/Emo45.gif

ונגיד שהוא מעולם הוא לא דיבר על זה, למה כל דבר צריך לתפוס במילה?

 

[microbe15]

פחות אהוב =O

זה קטע מדהים, מרגש אותי כל פעם מחדש. כבר אמרתי פה פעם שהקטע הזה מעביר בי צמרמורות כל פעם שאני שומע אותו.

 

[Anuerysm]

אחלה קטע שבעולם

אבל קצת מייאש לקראת הסוף ומי אומר את המשפט הזה בהתחלה? :#

 

[הקוראת בתותים]

איך אפשר לא לאהוב../images/Emo35.gif

העולם חדל לזוז כשהוא מתנגן, הציפורים מפסיקות לשיר ואין כלום בעולם מלבדו.. חושבת שהוא מתאר בצורה מאוד יפה את עצמנו ואת הנפש שלנו, טווח רגשות של סערות-רגיעה

 

[Harleydude]

גם אני מאוהבי הקטע

אני זוכר שבתכנית על הכנת הדארק סייד סיפרו שהיא פשוט נכנסה לאולפן, הסבירו לה את כל עניין הלהקה והאלבום אמרו לה על מה לחשוב במהלך השיר (אני זוכר שמוות היה בין המרכיבים) ואמרו לה לאלתר. אחרי שהיא עשתה כמה טייקים היא יצאה ואמרה מצטערת זה היה על הפנים וכל הלהקה הייתה בהלם ואמרה לה שזה היה ענק. וככה גם ההרגשה שלי. היה פה מישהו שתפס די טוב את כל הניגודים שיש בקטע הזה. שומעים שהשירה מאוד אימפולסיבית אבל גם מאוד רגישה למה שקורה מסביב. איזשהו ייאוש אבל גם אנרגיה מתפרצת.. קשה להסביר, הרבה דברים... לדעתי האישית, אמנם זה לא שיר פלויד אופייני כמו שנאמר פה אבל זה קטע שיעמוד חזק במבחן הזמן. זה קטע פשוט ענק.

 

[feel so low]

איך אפשר לא לאוהב קטע כזה?

זה קטע פשוט מדהים כל כך עוצמתי שאפשר להשתגע..

 

[גיל מ]

קטע מדהים...

מעביר צמרמורת, לא סתם אחי חושב להיכנס איתו לחופה בחתונה שלו...

 

[האזרחק]

ואם לצטט אותך...

מה בדיוק לא אהבת בו?

 

[wommer]

אני רואה בשיר הזה

(ובעוד המון שירים של הפלויד) כמודל לשיר עוצמתי, לשיר "אמיתי" איך נקרא לזה...תקראו לזה איך שאתם רוצים. קחו למשל את echos, יש פתיחה, נוספים לאט לאט עוד כלים, עולים לשיא ואז יורדים בהדרגה ואז יש את השקט באמצע, ואז שוב נוספים עוד כלים עולים לשיא יותר גבוה ממקודם ויורדים בהדרגה עד סוף השיר. גם פה זה קיים, גם כן שנ שיאים, גם כן הוספת כלים(בין היתר קולה של קלייר טורי, משמש כסולו מדהים, עם עוצמות שבחיים לא שמעתי עדין. בסך הכל הם לא עשו פה עבודה ממש קשה כדי להגיע למוצר המוגמר, אבל לפי מה ששמעתי בחדר ההקלטות, גילמור ביקש הרבה רגש, ווטרס ביקש אמממ לא זוכר, אני אסתכל שוב בסרט ואני אספר לכם.. בכל אופן אחד האהובים עלי הקטע הזה.