Brain Damage / Eclipse

חרטושה

New member
כבוד הרב כבוד הרב

ביצה שנולדה בשלושה עשר לחודש ונאספה בידי שבע בתולות לכלי שאין בו מום האם כשרה היא כבוד הרב? אני בושה ונכלמת, אין לי מושג בתנ"ך. ככה זה כשנמצאים במערכת החינוך כששר החינוך הוא מהמפד"ל. אני חושבת שלאות מחאה מחקתי את כל מה שלמדתי בבית הסוהר ואם זה לא מספיק, אלא שכל ההתנהלות שנקשרה בשנים האחרונות באנשים שמכנים את עצמם דתיים העלתה בי תחושת גועל שהייתה כל כך חזקה שהרגשתי צורך לשטוף אותה בכמה דברים שיגרמו לרבנות הראשית, השב"כ וג'ורג' בוש הבן לבחון ביתר קפידה את העץ המשפחתי שלי ולפקפק בכשרותו. גם אני מפקפקת. לא תאמין מה מוצאים היום בגוגל. אה, כן, וגם במדף העליון מצד ימין בספריה שלי, ממש בפינה בטור השני של הספרים, מעלה אבק, עם הקדשה של מנהלת בית הספר היסודי שלי. ויוה לג'הובה. אחרי שקראתי הבנתי שבמידות מסוימות אני מסכימה איתך לחלוטין; גם אצל ג'ורג' רוג'ר ווטרס יש הרבה סתירות שלא ניתן ליישב. לדעתי ממד הזמן לא קיים, הוא לא פונקציה בפני עצמו. אנחנו לא יכולים לכמת אותו אבסולוטית, זה לא אומר שאנחנו לא מנסים, אבל אין לו משמעות שעומדת בפני עצמה: חמש דקות זה הרבה או מעט? תלוי את מי אתה שואל את התלמיד שיושב בשיעור הכי משעמם בעולם או את האיש שנמצא בדיסניוורלד. אנחנו רק יודעים דבר אחד באופן בטוח לגבי הזמן: הוא אוזל. כלומר הוא סופי לגבינו ומה שמסמל את קץ הזמן הוא המוות. את כל מה שאתה רוצה וצריך ויכול לעשות בחייך תעשה בבקשה, ומהר, לפני ששעון החול יגמר, מה אתה עושה בזמן הזה- וואלה, לא ממש משנה, כבר דיברנו על זה, לא בגלל שהמוות מאזן הכל בחיים, אלא בגלל שאמרת וצדקת, האדם אינו חופשי בבחירות שהוא מבצע. ולכאורה אנחנו צריכים לחטוף מזה יאוש קליני או טריפ שמחה היסטרי כי בסופו אנחנו לא אחראיים לעצמנו, לחיים שלנו, לבחירות שאנו מבצעים ולעזאזל עם זה. מהבחינה הזו אנחנו כולנו "משוגעים". אנחנו לא יכולים להחשב כאחראיים לעצמנו ולהתנהלות שלנו בחיים, תקפוץ ממגדל עזריאלי, תהרוס את מגדל עזריאלי, תבנה את מגדל עזריאלי מחדש על גדות תעלת בלאומליך, זה לא משנה, אתה פועל בהתאם לתוכנית הגדולה. האדם אסור ואזוק על ידי כוחות מטאפיזיים או בעלי תכונות מטאפיזיות: מוות, שגעון, הפרוטה והירח. עד פה סוג של הגיג, אולי אני מצטטת את עצמי אולי כבר אמרו את זה פה קודם.
 

flowerboy69

New member
אני אוהב את שני הקטעים האלה

אבל לא רואה סיבה לנתח אותם.אני חושב שחיפוש משמעות מעבר לדרוש גורם לאיבוד ההנאה מהמ ילים והמוזיקה והיצירה. רואים בבירור סימנים להכוונה לסיד בארט ולטירוף בכלל,לרדיפה אחרי דברים ולנסיות להיות משהו אחר כל הזמן-לפחות זו התחושה שלי.אני אוהב את 2 הקטעים האלה בהופעות המוקדמות שבהם הצלילים חזקים ובסוף יש גונג שדואך לסיום השיר. מרגש אין מה לאמר...מרגש ב"טירוף"...:)
 

holo

New member
אני עוד מחכה לפרשנויות

כי שני השירים לא כל כך ברורים לי.
 

חרטושה

New member
Brain Damage

lunatic לא מזכיר משהו? יש המון מילים נרדפות בהן ניתן לתאר את אותו מצב של שגעון, מילה אחרת אבל דומה במשמעותה היא moonstruck . ישנו קשר פולקולרי בתרבות המערבית הקדומה בין שגעון לבין מהלכי הירח. lunatic היא מילה ששאולה מלטינית (כבר אמרתי, אני אגיד את זה שוב, אין כמו רומאי מת לארוחת הבוקר) ומתבססת על ההטיה של luna - ירח. למרות שלא ידוע על שום קשר בין מצב נפשי לבין מהלך הירח, מבחינות סימבוליות מסוימות הקשר הזה דווקא קיים. אפשר לחשוב למשל על דיכאון עונתי שמושפע מרמות החשיפה לשמש בעונות השנה השונות, כלומר מחלות שיש בהן מהלך ושלבים שונים. הירח כאן, אם כן, עשוי להתקשר לשגעון. אלא שנראה לי שאין שום דבר בעל שלבים או דרגות בשגעון עליו מדבר ווטרס בשיר. השגעון , כך נראה, הוא משהו שאורב, מחכה להתפרץ, נמצא שם כלוא עמוק בפנים ומחכה לשעת כושר, להזדמנות המתאימה לפרוץ החוצה לפתע פתאום, הוא חלק מאיתנו, חלק מהמציאות לכן הוא כל-כך מוחשי. מעבר לזה הדימוי של התזמורת שמתחילה לנגנן מנגינות אחרות מאלו שאתה מנגון- כדימוי לשגעון, מאד דוקר לי. רוג'ר כנראה לא בחר בדימוי הזה סתם. הוא התכוון לומר שאתה לא מתאים, יוצא דופן, אני לא יודעת אם הוא דיבר על סיד או על עצמו ואולי על שניהם?
 
כבר דובר בפורום רבות על השימוש

בדימויי השמש והירח בשירים של ווטרס בפרט והפלויד בכלל - גם גילמור (Fat Old Sun, ושירים נוספים. גם על עטיפת אלבומו החדש, יש ירח, אם שמתם לב) וכמובן בארט (Atronomy Domine, Jugband Blues). אם כי, ווטרס היה זה ששכלל את השימוש בדימויים האלו והעניק להם משמעות עמוקה יותר. ככלל, השמש מסמנת אצלו את השפיות, החיים, האופטימיות, ההרמוניה. והירח - את ההפך: השגעון, החריגות, המלנכוליה, הספיקות, העצב (וכו' וכיו"ב). השגעון הוא כמובן אחת משתי התימות המרכזיות בכתיבה של ווטרס (השניה היא אביו ואובדנו). ב-Brain Damage הוא מתייחס לשגעון הן ברמה האישית (ההתייחסות לסיד, ולעצמו), והן ברמה ה'גלובלית' (הפוליטיקאים, שתמונותיהם מופיעות בעמוד הראשון של העתון, המונח בכל בוקר על סף דלתו, גם הם "מטורפים" בעיניו). רק בראיונות שנתן שנים רבות אחר כך, ווטרס הרשה לעצמו לדבר על כך במפורש (גם גילמור אישר את זה בראיונות שנתן הוא). ה-lunatic on the grass ו-if the band you're in starts playing different tunes מתייחסים, לדברי ווטרס, לסיד. גילמור אמר שיש מספר התייחסויות אליו ואל ארועים שעברו איתו, בשיר, אבל כהרגלו הוא לא פירט. אבל יחד עם זאת יש כאן, ללא ספק, המשך של התהליך הסימביוטי שעבר ווטרס, הזהות ההולכת וגוברת שנוצרה בשירים שלו, בינו לבין בארט, תהליך שהחל עוד, לטעמי, עם Cymbaline מ-More. למשל, המשפט: if your head explodes with dark forebodings too, נשמע לי כמו משהו שווטרס יכתוב על עצמו. החשש מהשגעון ה"אורב", שיכול להתקיף בפתאומיות בני אדם - ובמיוחד אמנים רגישים - ליווה את ווטרס שנים רבות. אולי לאור זה צריך להבין את היציאות החריגות שלו, מדי פעם, בתקשורת, כשהוא מדבר על סיד: הוא מעדיף לראות את ה"תופעה" הזו כמשהו שרחוק ממנו, שלא יכול להיות חלק ממנו, דווקא בגלל החשש שזה יכול לקרות גם לו.
 

חרטושה

New member
טוב

כבר דובר פה לא פעם על מצבו הנפשי של ווטרס עצמו בתקופות שונות, למרות שאין מידע ספציפי כנראה. השד שלוחץ בבקבוק. אבל השאלה הייתה שונה. אני חשבתי שאולי And if the band you're in starts playing different tunes היא גם מסוג ההתייחסויות ה"גלובליות" אך הדו-משמעיות לעניין השגעון. כלומר היא גם מרמזת על שגעון וגם על קרע מסוג כלשהו בתוך הלהקה, בין אם מסיד ובין אם בין רוג'ר לשאר, אולי ניתוק או חוסר חיבור ברמה מסוימת. ולכן השאלה היא מה היה המצב בין חברי הלהקה באותה תקופה?
 
די טוב, למעשה

כל DSOTM נעשה באווירה רגועה וללא מריבות. זו היתה התקופה בה ווטרס וגילמור היו הכי קרובים. מתחים בלהקה היו תמיד, כאשר בעקרון היו שתי "קליקות": ווטרס ומייסון ("הארכיטקטים") מחד, וגילמור ורייט ("המוסיקאים") מצד שני. ווטרס גם תמיד לא היה מרוצה מעצמו, מהלהקה, מהעולם. אבל המתחים האלו לא התרגמו לריבים עד Animals או אפילו עד "החומה", וגם שם, לדברי מייסון, זה התחיל בשלב מאוחר, יחסית, בהקלטות. בראיונות שהוא נותן לאחרונה, גילמור טורח להדגיש שבניגוד לדימוי שנוצר בעשרים השנים האחרונות, חברי הלהקה לא היו בריבים מתמידים זה עם זה: הם עבדו די טוב ביחד. אם זה לא היה כך, לא היינו מקבלים את האלבומים שקיבלנו; בוודאי לא את DSOTM, שהוא תוצר של עבודת להקה, לא יצירה של איש אחד. וגם כאשר היו ריבים, הם לא היו על הקו המוסיקלי שווטרס נקט, היינו גילמור ורייט לא משכו לכיוונים אחרים.
 

שלום חן

New member
הזיווג בין שני השירים יוצר...

שיר אחד מדהים שהוא פינלה מדהים לתקליט מדהים.
 
תוך כדי שאני שומע את 2 השירים אני אנסה לפרש

את הפירוש שלי. כל 2 השירים קודם כל,לוקחים 5:51 דקות. (זה בגלל ששמתי את הדיסק בכונן והוא פתח לי את מדיה פלייר 10,אין לי ממש מערכת) עכשיו הפירוש שלי: המטורף,או אולי הטירוף,נימצא בדשא,על הדשא, צריך לשמור על הדרך. והערה,בהופעה של של פאלס,שראיתי אותה השנה,ואני מרגיש כאילו הייתי שם לפני כמעט 12 שנה,אז מראים בשיר,את כל מנהיגי העולם דאז או בעבר, כולל מנהיגים מישראל אז כאילו,כל מנהיגי העולם הם מטורפים. אחרי זה הטירוף נימצא במסדרון, וגם עם המוח שלך מיתפוצץ מאפלה גם,למרות כל זה,אני אפגוש אותך בצד האפל. אז הטירוף, נימצא בדשא , עובר למחילה , ואחר כך לראש . אולי זה מדבר על לקיחת סמים ? ובאמת אהבתי את השורות , שכל אחד בעצם יכול לקחת את הלהב , ולעשות את השינוי . כל אחד יכול לעזור אחד לשני , עד השפיות . הזמנית . נעילת הדלת , וזריקת המפתח , משול אולי בעיני , לבריחה , לאיבוד. אני ניתקלתי בעבר במישהי , שאמרה שהיא זה לא היא . יש משהו או מישהו בראש שלי שזה לא אני . זה יכול להיות האני החדש , כי בכל יום אפשר להיתעורר לאישיות חדשה . עוד 2 דוגמאות למשפט הזה , קונילמל ( אומרים שאני אינני אני ) ופדרוס, הגיבור של זן ואמנות אחזקת האופנוע , שהיתעורר , ואמרו לו שיש לו אישיות חדשה . אבל איך זה יכול להיות ? תהה פדרוס, איך אפשר לצקת למישהו אישיות חדשה , ולהגיד לו :ברכותי, אתה אדם חדש . ללא זיכרון עבר. אתה צועק ונידמה שאף אחד לא שומע . - אני היזדהתי הרבה עם המשפט הזה , בתפוז , שאני כותב הודעה אחת , מאוד חשובה לי , אבל אף אחד לא מגיב , אבל אי אפשר (עדיין) לדעת מי קורא . כלומר , יכול להיות שקוראים , בסתר , רק לא מגיבים . אתה צועק!יכול להיות ששומעים אותך,למרות שאין לך הוכחה שאכן זה כך. זה גם שאלה של זמן ומרחב. ואם הלהקה שאת חבר בה,מתחילה להשמיע קולות אחרים-באמת זה מתחבר לי גם לברט.אבל בעצם השינוי היה בו,זה הוא שהשתגע,אז אולי רק הוא שמע קולות שונים. I'll see you on the dark side of the moon
-ניפגש,אם לא בחיים הללו,על פני האדמה,ניפגש בחיים האחרים,על הירח. זה דומה,אולי שונה,אולי הפוך,מהתיאוריה של הקבלה:לפני המפץ הגדול,היה אור טהור אחד.וכולנו נוצרנו מאותו אור טהור,בהתחלה היינו כולנו אחד.וגם יש תודעה קולקטיבית מרחפת מעל כל האנושות, ואנחנו גם נחזור להיות אור טהור אחד,לבסוף.אז למה שלא נהנה בינתיים ממה שיש,כי כולנו אחד.אחד למען כולם,וכולם למען אחד(ארבעת המוסקיטרים) - eclipse- All - כל , חזרה לשם הדגשה ? בקיצור,כל החודשים,אהבה ושנאה,צריך גם לשמור,כל מה שאתה משתמש עם הכסף\ קונה,ואם לא קונה,זה לא טוב משאיל,ואסור לגנוב. כל מה שאתה עושה בעצם,וגם כל מי שאתה פוגש(בצד האפל של הירח) כל מי שאתה נלחם(בגלל השנאה) כל מה שעכשיו,והלך,ומה שיהיה. אז הכל תחת השמש.והלויין הטבעי של כדור הארץ,הלווין הראשון של כדור הארץ.הלא הוא הירח.מכסה את השמש מפני בני האנוש שמיתהלכים על פני הפלנטה. אקליפס באמת בעיני,בהתבוננות נוספת,קצת סתום,הכל הכל והכל,בסוף מוסתר ע"י הירח שמסתיר את השמש,יש פאנץ' ליין בסוף,אבל הוא לא מחובר עם רוב התוכן.
 
אתה יכול להיות סמוך ובטוח ../images/Emo13.gif

שההודעות שלך נקראות על ידי רבים מגולשי הפורום - וזה מספר נכבד של אנשים. אבל באופן פרדוכסלי, דווקא בגלל שיש מספר רב של גולשים, לא תמיד יש התייחסות פרטנית לכל הודעה והודעה. ואולי זה המקום לצאת בקול קורא לגולשים להתייחס להודעות חבריהם (ולא רק בציניות!). ולכם, הקוראים הסמויים: צאו ממסתוריכם! (אגב, אחד הדברים ששכחתי לכתוב ב"חשדות" זה שאנחנו עדיין במקום ה-5 מבין הפורומים הפופולריים בקרב עדות "מעריצי מוזיקה לועזי", לפחות לפי מספר ההודעות הנכתבות. אמנם, קלי קלארקסון ובריטני ספירס (ומטאליקה) לפנינו, אבל לקראת יוני, אני מניחה שנשפר ביצועים
) ונחזור לעניינינו: ה"פאנץ' ליין" של Eclipse הוא בדיוק זה - הוא בא לומר שכל הרשימה הארוכה של הדברים שהוזכרו בשיר, כולם נתונים תחת אותו 'כלל', אותו 'חוק טבע', ששולט בנו ובחיינו. זה בדיוק הפאטליזם שאני מוצאת בשיר: לא משנה מה תעשה, זה לא יעזור. (אני לא חושבת שווטרס באמת מאמים שחיינו נשלטים ע"י גרמי השמיים, כדרך האסטרולוגיה ומאמיניה; זוהי רק מטאפורה). מה דעתכם, האם הוא צודק? האם אנחנו לא יכולים לשאוב משמעות מחיינו, והפאנץ' ליין שלהם הוא בהכרח שלילי?
 
בקשר לפאנץ' ליין ,אני לא חושב שהוא צודק

יש משמעות לחיינו, למרות שיש גורל,יש גם איזה שהיא שליטה על חיינו,זה שילוב של 2 הדברים. זה גם לא מוחלט לצד ההפוך,כמו שניאו מהמטריקס אמר,שהוא לא מאמין בגורל, כי הוא לא מקבל את העובדה שאין לו שליטה על חייו. ובקשר למקומות,שפורום פינק פלויד מקום חמישי מבין הפורומים בקטגוריה המוסיקלית, אז זה מעביר אותי לתחרות שתתקיים לפי מה שהבנתי ב3 למאי ? טקס תפוח הזהב? אז לפי מה שאני זוכר משנה שעברה , כל גולש יכול לבחור רק 3 פורומים, אז אני מתלבט מה יהיה הקול השלישי שלי, לאיזה פורום אני אצביע,או לפורום הזה,או לפורום שלושים פלוס, שעברתי מעבר לגיל שלושים לפני שבועיים בדיוק. מתי ניפתחים הקלפיות? ניפגש במאי ?
 

thezanani

New member
אז זהו,שלא.

מילא בזמנים עברו בהם אלברטוסים חגו אל על וברוטוס מתהלך על פני תהום,שרשורים של "אורי-צינו-קרייזי-ברוטוס מקלל-את אומרת לא יפה-ברוטוס ממשיך לקלל-ברוטוס נחסם-ברוטוס מושלך לבריכת הפריה של לוייתנים וכו'" טבעו בנו את אשלית הסלבריטאות המדומה. באמת ובתמים חשנו שאנו על חודו של קרחון עצום של משתמשים על גבול הסטוקרים-סוטים אשר מהלילים אותנו ומעלים לגרדום פרוגרים בכפרים הפרובנציונאלים של חלקי הארץ. בפקקים הייתי לוטה את פרצופי ע"י המראה מחשש למתקפת זומבים שעירים של "וואלה אחי!",קרייזי זכה למעד אלוקי במחנה ו17 רצים הובילוהו אף לבית הכסא ואילו הייתה קמה לה רכבת תחתית בת"א הנני תוקע כף שהכתובת "Zino is god" הייתה מופיעה בפתאומיות. ויותר מכך,חשנו חכמים. ועכשיו באו כוווולם.והם לא 7.5 מיליון.והם גם יותר חכמים מאיתנו. יש עוד!אני בטוח!
 

The Walrus

New member
מסכים איתך בחלק מהדברים

אני מאוד מבין את אקליפס, ואני חושב שאני מבין גם את המסר של בריין דאמג', אבל יש כל מיני שורות שלא מתחברות לי (השורה על הנער שמחלק עיתונים, לדוגמה). הרעיון באקליפס זה שהכל - אבל הכל (בשביל זה כל החזרות, להדגיש שהכל) - כל מה שהיה, שיהיה או שיש עכשיו - הכל מכוון ביחד, הכל פועל ביחד, אבל בלילה, שהשמש לא נמצאת... הירח מעפיל עליה. המסר פה הוא מין מסר כזה של 'הכל מכוון ביחד, הכל פועל ביחד', אבל השורה האחרונה מציינת שיבוש, כאילו באה להגיד 'אבל זה לא תמיד קורה, כי לפעמים העצב מעפיל על השמחה...' באקליפס יש שתי פאנץ' ליינים לדעתי, אבל אחד מהם די מוסתר, ונשמע רק כדיבור רקע של השומר בכניסה לאולפן במבטא אירי כבד. הראשון הוא, כמו שאמרתי - שלפעמים העצב מעפיל על השמחה, הרע מעפיל על הטוב... הירח הוא כמו השיגעון (לא במובן הטוב). הרי הכל נורמלי, הכל פועל ביחד, אבל אז השיגעון מעפיל על הדברים הטובים... הפאנץ' ליין השני הוא 'There is no dark side of the moon really. Matter of fact it's all dark'. אפשר לפרש אותו בכמה פירושים. מישהו או מישהי (נדמה לי שהשם הוא וינטסטי או משהו כזה) פעם כתבו פירוש מדהים על הדיסק, שנגמר במשהו כזה: אבל אז אתה מגלה שבכלל אין דבר כזה הצד האפל של הירח. ואלה הם חיינו, ריצה למקום שכנראה לא קיים. (סוף ציטוט) אני מאוד אהבתי את הסיום הזה. יכול להיות שזה המסר שווטרס ניסה להעביר? כמובן, יכולה להיות אפשרות שאין שום גאונות מאחורי זה וסתם נראה להם משעשע לשים בסוף האלבום משפט שמבטל את רוב התוכן שלו, אבל מהיכרותינו עם ווטרס זה מאוד לא סביר. אם הוא שם משפט כזה, שסותר הכל ועוד במקום כל כך חשוב באלבום (הסיום), כנראה יש לו סיבה. יש לציין שלא ווטרס כתב את השורה הזאת. מי ש'כתב' אותה הוא למעשה השומר האירי בכניסה לאולפן. ווטרס ראיין כל מיני אנשים, ואחת השאלות הייתה 'מה אומר לך הביטוי "הצד האפל של הירח"?', וזה מה שהשומר האירי ענה. אבל אם ווטרס בחר לשים את התשובה הזאת בסוף האלבום, כנראה יש לו סיבה.
 

holo

New member
עכשיו קצת הסתדרו לי כמה דברים

ואני פחות או יותר מבין את השיר ככה: Brain Damage The lunatic is on the grass The lunatic is on the grass Remembering games and daisy chains and laughs Got to keep the loonies on the path יש כאן געוגעים לחיי ילדות מאושרים, בהתייחס לסיד בארט, שמכונה כאן lunatic משוגע. יש כאן גם כפל משמעות במילה on the grass- מצד אחד זה יכול להיות באמת דשא, שמסמל שמחה ומשחקים בגינה, ומצד שני זה יכול להיות רמז לשימוש בגראס. סיד בארט השתגע בעקבות הסמים, ולדעתי הכפל משמעות פה יוצר את הניגוד בין שמחת הנעורים, הצחוק והתמימות, לבין השימוש ההולך בגובר בסמים שהביא לסוף המר. The lunatic is in the hall The lunatics are in my hall The paper holds their folded faces to the floor And every day the paperboy brings more כאן, אני חייב להסכים עם מה שנאמר כאן לגבי הפוליטקאים, כי זה ההסבר היחידי שאני מוצא, אחרי שקראתי את מה שנאמר פה. And if the dam breaks open many years too soon And if there is no room upon the hill And if your head explodes with dark forebodings too I'll see you on the dark side of the moon כאן ווטרס מביע בברור את הפחד שלו מהשיגעון, אך גם את המשיכה שלו אליו, כמו בIF. השכר שנפרץ, הוא בעצם התפרצות השיגעון, ווטרס מתייחס לשיגעון כדבר שמתפרץ פתאום ולא בתהליך, כפי שקרה לבארט. הוא גם מפחד שהוא ישתגע בטרם עת, לפני שיספיק להזדקן (many years too soon). מה מסמל החדר על הגבעה? את זה אני יכול לנחש. אולי בית משוגעים? ווטרס מרגיש גם את הצורך להזדהות עם סיד בארט. הוא משתמש במילה Too, I'll see you. הוא מצפה ל"פגישה" עם סיד, פגישה בעולם הבא, לא המוות, אלא השיגעון, אותו הוא מכנה כ"הצד האפל של הירח". (כן, סוף סוף השם של האלבום מסתדר לי איכשהו). ווטרס חושב שהשיגעון הוא תוצאה של מחשבות אפלות, כתוצאה של אי הידיעה (של כל אחד נורמלי) לגבי תחושת השיגעון. The lunatic is in my head The lunatic is in my head You raise the blade. You make the change You re-arrange me 'til I'm sane המשוגע בראשי? מעניין. מה הלהב/סכין מסמל? אולי התאבדות? אולי לאחר שימות הוא יהיה "נורמלי" You lock the door And throw away the key There's someone in my head but it's not me לדעתי יש פה איזכור לבתי המשוגעים בהם שמו את סיד בשנים הראשונות, בתקווה שהם ישנו אותו. השיגעון מסתמל כאן כקול לא רצוי שמופיע בראש. הוא מנסה לתאר את תחושת השיגעון (כנראה בהשפעת בארט). And if the cloud bursts thunder in your ear You shout and no one seems to hear And if the band you're in starts playing different tunes I'll see you on the dark side of the moon דימוי מצוין לחוסר התקשורת בין סיד בארט לשאר חברי הלהקה. יותר נכון, אי הבנה ביניהם. המשוגע צועק, אבל אף אחד בעצם לא מקשיב לו. חבר שלי הרבה פעמים שואל אותנו: איך אפשר לדעת שאנחנו המשוגעים ולא מי שמשוגע באמת. זה עניין של יחסים, איך המשוגע מסתכל עלינו ואיך אנחנו עליו. אולי בגלל התפיסות השונות יש בעיה בתקשורת. הלהקה שאתה נמצא בה- די ברור. אולי בשלב מסויים, כמצבו של בארט הדרדר, הוא התחיל לשמוע את המוזיקה בצורה שונה, הבין אותה בצורה שונה, גרם לבעיות. ביחס לסיד בארט, הלהקה התחילה לנגן "מנגינות שונות" ממה שהוא רוצה. גם כאן יש הבדלים בין תפיסות.
 

hubash

New member
אני חושב שקראתי פעם באיזה מקום

שהGRASS בשיר מתכוון למדשאות הבית הלבן ולכן הLUNATICS אלו הם אנשי הממשלה.
 

thezanani

New member
שידור ישיר מהצד האפל,

זה בדיוק מה שווטרס משדר כאן,וביופי וחדות מהפנטים ממש. הניתוח שלך שקסי ביותר,ואני מסכים עם כל כולו. אך למרות זאת אפשר להתעקב טיפה על "המלכודות" שווטרס שם פה. בתוך בית אחד פה,אפשר לזהות:התייחסות לסיד,פחד משגעון,משיכה לשגעון,חוסר אונים,סמים,סמים וסמים. אך המעניין מכולם לפי דעתי הוא תיאור מעורפל משהו של מין שאול מודרנית ווירטואלית-"ילדי הצד האפל"-שהיא סוג גיא-הנום של עלובי החיים,לפי ווטרס. כל "הילדותיים" ו"חסרי עמוד השדרה" שנופלים שדוד על מפתן פתחם של החיים ה"נכונים" וה"תועלתניים". The lunatic is on the grass The lunatic is on the grass Remembering games and daisy chains and laughs Got to keep the loonies on the path יפה אמרת.ווטרס משחק עם האסוציאציות והדימויים שלנו ואנו,כעדר עיזים, מבינים מבין המילים את האמירה על הסמים,כשער יציאה מהירה לעבר מקום שכולו מרחבי דשא,וצחוק של ילדים,אך הרחק הרחק באופק מבצבץ ענן שחור של שגעון וצחוק מטורף,המלווה את כל האלבום "מאחורה",ובתדירות גבוהה יותר את השיר הזה.רוג'ר משדל בעצמו להחזיק את הענן הזה רחוק,לא לעזוב אף לרגע את "השמש" המחממת,אך בו זמנית לדחוק חזק אל הבוידעם את הצחוק המטורף הזה,את הגאולה האובדנית הזאת.וזוהי אחת התימות המרכזיות של האלבום: גאולה-משמעה שיגעון.אין מקום אחר. ואת היחס לסיד כתבת אתה בצורה נפלאה.הפחד מגורל חברו,שנדמה היה לו שהם שחייהם נעים באותו מסלול ישר ומלא במדשאות גדולות וילדות קופצות.ולפתע בא הירח.ורוג'ר אכן מפחד. The lunatic is in the hall The lunatics are in my hall The paper holds their folded faces to the floor And every day the paperboy brings more ייתכן בהחלט שהנכם צודקים לגבי הפוליטיקאים,אך הנושא של הממשל הרקוב עובר לו לצד האלבום ולא נוגע בו,ולטעמי זהו מהלך מצויין.לווטרס יש המון מה לאמר ולהוכיח,אפילו לאנשים שלא רוצים לאכול שועל,אך פה באלבום מדברים על נושאים אישיים הנוגעים לליבו של האדם,ויותר מכך כפי שנראה בהמשך-"לנשמתו" ממש. לטעמי השורות מדברות כאן על התגברותו של הצחוק המהדהד.על השגעון המחל להתבעבע,להתקרב.על הטירוף הנמצא בפתח ביתי,במסדרון שלי.הוא כבר כאן-ואין באפשרותי כלל לבלום אותו.והגורל,שלא נטעה,טראגי ורווי ערפל.יום יום הדוור מביא עוד ועוד סיפורים על הולכי הירח.צעירים יפים שאבדו לטירוף.ובתמונה פוטוגנית,מלווים בשומר קירח וכרסתן וחבושים בחליפה,הם כאן על הדשא של גינה שלי.תקועים לי מול הפנים על מסך היציבות ואשליית קיומי שלי.ושלא נשכח-הכל הבל.הוא כבר כאן,וההתפרצות תגיע מיד. And if the dam breaks open many years too soon And if there is no room upon the hill And if your head explodes with dark forebodings too I'll see you on the dark side of the moon בום. הטירוף,הסמים,הגורל המקאברי,האפסיות כולם עולים על גדותיו של "פינק",שכל רצונו הוא שלווה,יציבות.ושקט.תנו לי שקט. אך הנה הוא כאן מולי,עטוף גלימה שחורה ו2 בורות שחורים בעיניו קורא לי לי להצטרף.בוא עמי לשאול.במוקדם או במאוחר נפגש.סיד,כמה התגעגעתי. הגבעה היא התייחסות ישירה לשיר של הביטלס,ומציבה את "המטורפים" כדמות הטראגית בסיפור בהמשכים הרדוד של הכדור שלנו.הם המצורעים,מבודדים,מלהגים שטויות ומפיצים רוע.הם,פשוט לא פה.והנה אגלה לכם סוד.הם שם,בצד האפל של הירח.וכולכם,גם אתה,כן,כן הבאסיסט עם הפיאה של גילה גמליאל,כולכם מוזמנים.אבל אם נהיה טיפה יותר מציאותיים,אנחנו לא כ"כ שואלים אתכם. ולפי דעתי זוהי אותה קומונה של אותם מוכי הגורל האוניברסלי שווטרס מנסה לשרטט פה.ווטרס למשך כל האלבום,מתחילתו בTime בונה את הסיפור אט אט כדי ליצור אליבי מושלם לתזת שיתוף הגורל שלו: אם תעשה,זה לא משנה. אם לא תעשה,זה גם לא משנה. לא שינית כלום-חזרת אל אותו החלון ביום גשום,מביט אל הירח ושואל "למה?" תחנה אחרונה:הירח. ובירח יש צחוק אחר.אין דשא.העולם מחל צר וענן פורץ רעם באוזנך. אתה צועק אבל נראה שאף אחד לא שומע.גם אותה מצבה שלצידך. אתם רציתם גאולה. ומה שמעביר נופך אישי לכל המסה הזאת נגד האנושות,ועושה את האלבום הזה למה שהוא,הוא הקוויקי שהיה לנו עם אחד,נו ההוא.כן כן נעליים אדומות.זהו.כן. ובתוך כל בית כאן עולה מנבכי מוחו של ווטרס סיטואציה,דז'ה וו,שיתוף גורל,זכרון וחיזיון יחדיו הנשזרים בתוך דמותו של סיד.כאמור,חברו,יריבו,ומושא הערצתו. דוגמאות: "Remembering games and daisy chains and laughs" "I'll see you on the dark side of the moon" You lock the door" "And throw away the key "And if the band you're in starts playing different tunes" "הלהקה" יכולה אף להתפרש כחוט המקשר בין המח (שוב:נשמה),"החדר" יכול להתפרש כבית משוגעים סטנדרטי,ה"you" אף הוא יכול לפנות לנמען אחר לגמרי,והזכרונות של ווטרס יכולים להתרחב מעבר לסיד למחוזות של מדשאות ירוקות עצומות עם הרבה שועלים רועדים. אבל אנחנו יודעים שלא.ואותה הלהקה הנמצאת מאחוריך ולאט לאט אתה נקבר אל מול עיניה.נמחק.נאבד לתוך אותו החדר הסגור בקיימברידג' הקטנה ונזכר באותם הימים השלווים והירוקים על הנהר התכול שלהם באמת שאפת.אותה הלהקה,היא פינק פלויד.ואתה,זה סיד.העדשות השחורות שלעולם ילוו את רוג'ר,ירדפו אותו,יפתו אותו. פשוט קסום.
 
למעלה