מוזיקה זאת סיבת חיי
בערך. 1. קודם כל, מה סוגי המוזיקה שאתם אוהבים? תפרטו אמנים ולהקות אם אתם רוצים. אין ספק שראפ זה הגאנר המוביל אצלי. אמינם, 50 סנט, אי 40, סנופ דוג, נלי, כל אלה ממוחזרים אצלי. אני אוהבת ראפ בעיקר בגלל הקצב המדהים, אבל גם בגלל שבראפ תמצאו את המילים הכי חודרות. אני אהובת נרוא אבנסנס אבל אין לי שמץ לאיזה קבוצה לשייך אותם [אשמח אם תעזרו
] בעיקרון, אפילו שירים של בריטני יש לי באייפוד, ולא פעם אני אשמע שירים גם של לינקין פארק. הכל חוץ ממזרחי 2. אתם חושבים שסוג מוזיקה הולך ברגל עם סוג בנאדם? לדעתכם הקטלוג של קבוצה מסויימת למוזיקה נכון? (גם עובדתית אבל גם מוסרית) אין לי מושג מי הטמבל שהמציא קטלוג של מוזיקה. [בחיי, מה הקשר, שמעתי ראפ. אני גנגסטרית? שמעתי פופ, אני פריחה? שמעתי מזרחי, אני תימני בדיכאון? שמעתי מטאל, אני פריקית קשוחה??????] 3. בזמן האחרון לכל סוג מוזיקה התפתחה סצינה. כלומר, לבוש, דרך התנהגות, תספורת וכו'. אתם חושבים שאתם שייכים לאחת הסצינות? אם כן, איזו? לא, ולא יכולה לסבול את האנשים שעושים את זה. מזויקה זה בשביל הנשמה, היא לא אמורה להכתיב לך איך להתלבש, ואם כן, אז המצב עגום מאוד.