[נמה בשנתה]

התייחסות למספר נקודות

הי רונן אני תמיד אוהבת לשמוע את דבריך, וגם אם לא מסכימה זה מעורר דיון: א. אתה נתפס לטעות נפוצה בנושא היעדר רגולציה. זו השקפת "יזהר הקונה" המפורסמת של הקפיטליזם של המאה ה 19. יש לי הפתעה בשבילך - אני אישה אינטלגנטית, דעתנית, ביקורתית ומשכילה ובכל זאת אין לי כלים לבדוק את טיב המאמן. מדוע? כי אם על כל 4 לקוחות מרוצים יש לו 40 לקוחות שנשרו בשל אי שביעות רצון, או אפילו 10 לקוחות שהוא ביצע כלפיהם עבירות אתיות קשות, אין לי שום דרך לדעת זאת. אין לי שום דרך לדעת אם הוא אדם מצליח שעשה דברים בחייו, שכן אני לא אתקשר למעסיקים קודמים שלו בכדי לבדוק. זה יחבל באמון. גם משתמשי הקצה המשכילים והתבוניים ביותר אינם בעלי יכולת אפקטיבית לבדוק את מרבית השירותים שמוצעים בשוק, ולו רק מטעם שהשפע המוצע, דורש משאבי זמן בלתי סבירים בכדי לבדוק באמת. רגולציה אינה פטרנליזם או קומוניזם, היא סוג של 'שירות ציבורי' ש'משתמש קצה' אחד אינו יכול לבצע לבדו. היא חיונית בתחום האימון. השאלה היא איך. ואני לא חושבת שההצעות שסיפקתי הן בגדר תורה מסיני אלא רק הצעה שנזרקה לדיון. אבל לטעמי אסור שתהא מחלוקת על עצם הצורך ברגולציה חזקה יותר. לצערי חוויתי על בשרי את הנזקים של היעדרה. ב. גם לרופא יש שורה של תחומי אחריות - לספק למטופל מידע אמין טרם הטיפול בכדי שהמטופל יוכל לגבש הסכמה אמיתית מדעת, לנהוג בדרכים מקובלות וזהירות בעת הטיפול הרפואי, להיות מודע לאלטרנטיבות טיפוליות ולבחור ביניהן באופן מושכל. גם אם אינו יכול ליטול אחריות על התוצאה בכל המקרים ישנו ענף שלם של רשלנות רפואית הבודק היכן התוצאה העגומה היא תוצר רשלנותו והיכן - 'כוח עליון'. רופאים משלמים לא פעם על התרשלותם. גם מאמנים אחראים על תוצאות האימון אבל הם כן אחראים: א. לעבוד עם המתאמן על מה שהוא מבקש ולא על האג'נדה של המאמן (מה שחוויתי, לצערי הרב) ולהיות קשוב לצרכי המתאמן. ב. להשתמש בטכניקות אפקטיביות ולהמנע משימוש בטכניקות לא אפקטיביות (קטילות ועלבונות, לדוגמא). התחום בחיתוליו וצריך להגדיר מהו 'מאמן סביר'. הקושי להגדיר מאמן סביר אינו צריך לרפות את ידיהם של העוסקים במלאכת הרגולציה ולפטור כל אימון גרוע ב"טוב, אתה אינך יכול לקחת אחריות על תוצאות המתאמן".

 

[ענבל כהן חמו]

רגולציה ואחריות

כמה התיחסויות לחלק מדברייך: @ תחום האימון הוא תחום חדש ומתפתח. נעשו התחלות לחקיקה שלא היגיעו לכלל מיצוי, אבל בוודאי יגיעו בהמשך. @ לשכת המאמנים עוסקת בהסמכת מאמנים. ככל שתהליך יצבור תאוצה ויותר מאמנים יקבלו הסמכה גם הציבור יכיר את הלשכה ויוכל להתייחס להסמכות שלה כאל דבר בעל ערך. @ שרלטנים יש בכל תחום - רפואה, עריכת דין, אינסטלציה, חשמלאים, קבלנים, גם כאשר יש תעודות הסמכה. @ בשום תחום לא נהוג לאסוף ביקורות שליליות על בעלי מקצוע, ואין סיבה לעשות זאת בתחום האימון. האם עורך דין אשר לא הצליח להשיג את התוצאה המקווה מקבל תיאור של האופי שלו באתר? יש מרחב עצום לנזק ולהשמצה שיכול להרוס חייו של אדם באופן זה. @ כאשר יש ביקורת על מאמן ניתן לפנות לוועדת האתיקה של לשכת המאמנים. הדיונים שם מתבצעים באופן חסוי, באופן דומה לדיונים של לשכת עורכי הדין. לכל תלונה שני צדדים ובירור צריך להתבצע באופן הוגן. עם הזמן אנו מקווים שלשכת המאמנים תהיה גוף מחייב וסמכותה תהיה גדולה כמו זו של לשכת עורכי הדין. @ ברור שאימון אצל מאמן מוסמך ומנוסה יש לו סיכוי טוב יותר להיות מוצלח מאשר אצל סטז'ר, אחרת לא היה משמעות לניסיון. כמו כן, יש ערך להתמחות ולידע של המאמן בתחום הספציפי, ותחום בעיות הקשב והריכוז הוא בהחלט תחום שדורש ידע והכרות לעבודה נכונה.

 

[נמה בשנתה]

ניסיון להתיחס לחלק מהדברים

1. בדיוק משום שהתחום מתפתח ועומד בפני חקיקה אני מעלה דיונים אלו. אני מכירה את התחום משני היבטיו - כמי שהתאמנה חוויתי על בשרי טעויות נפוצות של מאמנים, ואני חושבת שיש לי המון מה לאמר בתחום. תחום עיסוקי לימד אותי רבות על רגולציות של בעלי מקצועות שונים ואני חושבת שיש לי המון מה לאמר על תחום הרגולציה של בעלי מקצוע בכלל, ובהקשר זה, של מאמנים בפרט. מתוך הכרות מקצועית עם סוגית הרגולציה. 2. אין חולק ששרלטנים יש בכל תחום. הרגולציה של עורכי דין אינה מספקת ואנשים נכווים על ימין ועל שמאל. כל בוגר מכללה למשפטים הוא כבר מומחה למשפט פלילי/אזרחי/משפחה/נדל"ן. גם שם יש קטסרופה, האמיני לי. אבל זה שייך לפורום אחר. רגולציה נועדה לעצור את השרלטנים ולטעמי- בשל רגולצית חסר בתחום האימון פה - בשלב זה - השרלטנים ומדקלמי הקלישאות הנבובות רבים יותר מבכל מקצוע אחר. נכון לעכשיו. אין ספק שרגולציה תשפר זאת. 3. לגבי ביקורת על מאמנים באתר. איני חושבת שיש כל סיבה שזה לא יתקיים לגבי שאר בעלי מקצוע. אני לא רוצה ללכת לעו"ד שהיו לו 30 לקוחות לא מרוצים ואיני יודעת מהם. היות ואני קרובה לתחום אני רואה מקרוב כמה חוסר אתיקה ורשלנות יש בתחום הזה. אני לא נעולה על פרסום ביקורות בפומבי ככלי רגולטורי, אבל על כך שמשהו צריך להעשות ושלא נעשה די- על כך אני בהחלט חותמת בשתי ידי. תביני שועדת האתיקה מוגבלת למקרים קיצוניים של חוסר אתיקה. אבל ישנם מקרים שאינם עולים כדי עבירה אתית. סתם מאמן שמשתמש בכך ככלי לקידום האג'נדה שלו ולא רואה אותך בכל זה. סתם מאמן שאינו יודע להקשיב ומדקלם ססמאות מספר על הצלחה. דברים שאינם עולים כדי עבירה אתית, אבל אני יודעת שלמאמנים כאלו לא הייתי רוצה לפנות ואני רוצה שמישהו יזהיר אותי מפניהם, כי אני לא רוצה לבזבז זמן וכסף על מאמן לא מתאים. יתכן וצריך להיות גוף אובייקטיבי לביקורת מאמנים שיברר תלונות על חוסר מקצועיות שאינה עולה כדי עבירה אתית. כיום, לאחר שהתפכחתי וראיתי כמה חוסר מקצועיות יש בתחום, אני מבינה שמאחורי כל מאמן שמציג את עצמו באתר שלו כעילוי, יש הרבה מתאמנים שבטח נשרו מאי שביעות רצון. אני רוצה שתהא לי דרך לדעת מראש על התנהלות המאמן לא כפי שהוא מציג את עצמו. התפיסה שזה יגרום נזק למאמן היא תפיסה שגויה משני טעמים: א. לו הייתי מתבקשת לכתוב משוב על מאמנים שהיו לי הייתי כותבת משהו בסגנון "היא מאד מוכשרת, היא עזרה המון בכך וכך, אבל, בעניין הקטן הזה היא פספסה בכך שלא הייתה קשובה, וראתה לנגד עיניה את האג'נדה שלה ולא את שלי". לדוגמא. הייתי כותבת דברים מתונים, מושכלים, שקולים, לא מתלהמים. אני חושבת שרוב האנשים הם כאלו. הם לא רוצים להתלהם כנגד מאמן לשעבר. אבל מי שבא להתאמן על חייו ועל הדברים הכי קריטיים שלו, ונתקבל במאמן שעושה טעויות פטליות, רוצה לאמר על זה משהו. ב. אם את תופסת אימון כשירות לציבור, אז אין שום נזק בפרסום משוב. אם את תופסת אימון כשירות למאמן, אז כן יש נזק בפרסום משוב. לו אני אהיה מאמנת בעתיד, נניח, לא הייתי חוששת מפרסום דיעות שליליות עלי. האינטרס הציבורי מחייב פרסום משובים, וזאת בניגוד לאינטרס הכלכלי של מאמן זה או אחר. האוריינטציה צריכה להיות טובת הציבור ולא טובת המאמן. מאמן הוא שם כדי לקדם אנשים בתחומי חיים ולא את עצמו. פרופסורים באונ' מקבלים משובים פומביים והם לא מתמוטטים. כי הם די חזקים ובטוחים בעצמם. אם תמצא דרך אפקטיבית להביא לידיעת הציבור מידע אמיתי על מאמנים שאינה כרוכה בפרסום שכזה, הייתי שמחה. הצעתי זאת כאמצעי בכדי למנוע מאנשים 'ליפול' על לא מתאימים. המשוב הוא לאו דווקא השמצה. זה יותר שיקוף אמיתי של התנהלות המאמן. יתכן ואפרסם משוב ומה שאפרסם כשלילי עבורי יתאים עבור מישהו אחר. זה יאפשר לציבור הלקוחות בחירה מושכלת. את צריכה לזכור שהמתאמן הוא המרכז. מתאמן עוסק בדברים קריטיים בחייו- משפחה, עבודה, קריירה, עסק, דברים שהם בבחינת 'דיני נפשות' עבורו. יש לו את הזכות לקבל מידע אמין, עם מי הוא יעבור את התהליך. הוא המרכז. 4. לגבי מאמן מנוסה ומומחה בתחום: נסיון אין די בו. ראיתי מאמנים מנוסים שמדקלמים קלישאות. יש אנשים שיכולים לעשות את אותם טעויות כל חייהם גם מאה שנה. נסיון הוא אפקטיבי רק אם בעל הנסיון הוא בעל פתיחות ללמוד ממנו. יש מאמנים שעושים טעויות פטליות של אי הבנת המתאמן שמולם וצרכיו ומדקלמים קלישאות. קרה לי שכתבתי למאמן כזה שהצרכים שלי אחרים והוא השיב במגננה על כמה שהוא "מעצים" ושאר קלישאות. מאמן כזה גם עם מאתיים שנות נסיון לא ילמד כלום כי אם מתאמן פורש ומנסה להסביר למה פרש, הוא לא יהא פתוח למשוב. קרי נסיון אין די בו. הוא הדין באשר למומחיות בנישה ספציפית. במקרה שלי ADD. תאמיני לי שבהיותי ADD, עדיין, אני מיוחדת ויחידה ואיני דומה לאף ADD אחרת. יש לי חברה שהיא ADD ועובדת כמזכירה, משהו שמעולם לא הייתי יכולה לעשות טוב. לעומת זאת היא מתקשה ללמוד לימודים אקדמים, משהו שאני עושה בקלות יחסית. גם בתוך נישה אחת יש שונות ויחודיות וגם מאמן שהוא מתמחה בנישה מסוימת, חייב להבין את הניואנסים של כל מתאמן. המאמנת הנוכחית שהתחלתי לעבוד איתה, פתוחה לשמוע מי אני ומה צרכי. היא מומחית ב ADD לא משום שהיא באה לפגישה איתי מלאת יוהרה שהיא מומחית בתחום. היא באה ללמוד ממני מי אני ומה צרכי ומה הקשיים הספציפים שלי והעוצמות הקונקרטיות שלי ובכך גדולתה. שהיא מקשיבה. השורה התחתונה היא שכדי לצבור נסיון אפקטיבי צריך להקשיב למתאמנים. ושאין די במומחיות בנישה קונקרטית כי בתוכה יש ניואנסים לכל אדם. וזה מוביל לסוגית ההקשבה. אני שוב חוזרת לנקודת ההתחלה - תהליך ההכשרה של מאמן מתלמד חייב לכלול משוב של המתאמן לבית הספר שבו לומד המאמן. מדוע? כי רק כך תהא למאמן הזדמנות לאתר טעויות פטליות שהוא עושה וללמוד מהן, והכל באופן דיסקרטי של דיון בין המאמן המאומן והמורה של המאמן. אני ראיתי מתלמדים שעושים טעויות כל כך אימות, ולא היו פתוחים למשוב. אין לי ספק שמחרתיים הם יגבו 300 שקל לשעה, וימשיכו עם אותן טעויות כי הם לא היו קשובים למשובים מן המתאמנים. על כן הרגולציה צריכה ליצר מנגנון קשב, באמצעות קביעה שבסטאג' המתאמן יוכל לתת משוב. כיום המאמן נותן לעצמו משוב. אם ניטול מקרה קיצוני בשביל הדוגמא, מאמן יכול לשכב עם מאומנת. אבל לספר לסופרוויז'ן שלו שהוא מעצים אותה והאימון נפלא.

 

[Vegan Tiger]

באופן כללי את צודקת, אבל אתייחס לכמה דברים

1) הביקורת שלך היא לגיטימית, אך חסרה לך הזווית שמתוך בתי הספר לאימון. ישנם בתי ספר לאימון שההכשרה היא מאוד קפדנית ורצינית ואינה מאפשרת לעשות קיצורי דרך, וישנם בתי ספר שיש להם גם מסלול הכשרה קצר ובסיסי שנועד להיות רק השלב הראשון של מי שירצה אח"כ להיות מאמן - אך שמעתי על מקרים שאנשים הסתפקו בהכשרה הבסיסית הזאת ולאחר מכן הגדירו את עצמם מאמנים והתחילו לעסוק בתחום. מבחינת רגולציה זה המצב כרגע ולמרות שלמאמנים יש אפשרות לעשות קיצורי דרך בהכשרה, עדיין ישנם הרבה מאמנים שלא יעשו זאת ויבקשו לקבל את ההכשרה הטובה ביותר עבורם ועבור המתאמנים שלהם. 2) העצמה מטרתה לעודד חשיבה והרגשה חיובית שישפיעו על העשייה של המתאמן, העצמה נכונה היא לא שימוש בקלישאות שאינן קשורות לנושא המדובר, אלא מציאה והוצאה של הדברים החיוביים והמקדמים ביותר מתוך כלל הדברים שאמר המתאמן. סיפרת כאן בעבר על מאמנת שלך שהגישה שלה כללה האשמות, קטילות וירידות עליך כמתאמנת - האם זו גישה עדיפה מבחינתך? ברור שלא, כי ביקרת אותה רבות ובמקרה הזה אני חייב להגיד שבצדק. אז אנא הביני, שהמטרה של העצמה היא להוציא דברים חיוביים ומקדמים מתוך חשיבה כללית שיש בה גם דברים מעכבים. 3) אני מכיר מקרים של פסיכולוגים שגרמו למטופל נזק בלתי הפיך, מבחינת לקיחת אחריות מאוד קשה להוכיח שהנזק נגרם בעקבות הטיפול כי מבחינת החוק הם יכולים לטעון שכל דבר אחר בחייו של המטופל גרם לזה. האם עצם זה שהתחום מוסדר עוזר למנוע מקרים כאלה? כנראה שלא ואפילו להפך, ההגנה בחוק מאפשרת לפסיכולוגים להתרשל מדי פעם בעבודתם ועדיין להמשיך לעסוק בה. כמו כן, אני מכיר מקרים של פסיכולוגים שמרוב שגישתם פסיבית וכך גם ניהול הפגישה שלהם עם המטופל - הם לעתים רבות מנקרים וכמעט נרדמים בפגישה. האם זה מקצועי לבקש מאות שקלים לשעה עבור פגישה שכוללת ניקור והירדמות קלה? זה לא משנה כמה המטופל מעמיס או כמה הפסיכולוג עמוס - זה פשוט לא אמור לקרות. עדיין אני חושב שפסיכולוגים מאוד נחוצים, ובתור מאמן בוודאי יהיו מקרים שאני אמליץ למתאמן לפנות לטיפול פסיכולוגי.

 

[נמה בשנתה]

התיחסות לנקודה 3

הי טייגר התיחסתי לעיל ל 1 ו 2 אז אתייחס רק ל 3. היום תחום הרשלנות במשפט ביסס אמצעים מושכלים מאד לבירור רשלנות. אם פסיכולוג יטען שהקושי של מטופל הוא עוד מימים עברו, למשפט ישנם כלים לברר את סוגית הקשר הסיבתי. אפשר לכתוב ספרים שלמים על קשר סיבתי, אבל בקצרה, יש דרכים לברר זאת. אין ספק שתעודת הסמכה של פסיכולוג/מאמן/עוד הינה אך ורק נקודת ההתחלה. היא תנאי הכרחי ולא מספיק וצריך להגביר את הרגולציה בכל תחום. רופאים, עורכי דין, מאמנים ופסיכולוגים- עוסקים בדברים שהכי חשובים לאנשים - הבריאות שלהם, חייהם, שלומם וכו'. צריך להתייחס בחרדת קודש לציבור הלקוחות ולא לגונן על התחת של בעלי המקצוע. זה צריך להיות הכיוון. לגבי תהליך הכשרה, כפי שציינתי מקודם, יש משהו מאד חסר בתהליך ההכשרה- משוב מטעם שפן הנסיון. כפי שסיפרתי קודם, נתקלתי במתלמדים שעשו דברים איומים. אבל בגלל היעדר משוב לבית הספר, הם לא יספרו את זה למורים שלהם בבית הספר לאימון, וידווחו עד כמה הם 'מעצימים' לבית הספר לאימון. אדם אינו מוכשר לבקר את עצמו והביקורת צריכה להיות חיצונית. הכשל הכי גדול של תהליכי ההכשרה, הוא ששפני הנסיון הם חסרי מילה בתהליך, למרותש התהליך נוגע במקומות הכי עמוקים בחייהם.

 

[Vegan Tiger]

לגבי עניין הרשלנות והמשוב מטעם המתאמן

1) רשלנות רפואית במקרה של נזק גופני היא שונה מרשלנות רפואית במקרה של נזק נפשי. כאשר מדובר על עניין הוויתי, כל מילה שנאמרת היא קשר סיבתי ובגלל זה פסיכולוגים לא מרבים לדבר בפגישות, אך כאשר נעשה נזק הם יכולים לטעון שזה משהו שנאמר על ידי מישהו אחר והתפרש במקום אחר ובזמן אחר - תנסי להוכיח שזה לא נכון... פסיכולוג לא בהכרח יטען שהנזק של המטופל הוא עוד מימים עברו, אולי הוא מההווה אבל פשוט לא מהטיפול. 2) האם מטופל של פסיכולוג יכול לתת משוב לגוף חיצוני ולהתלונן על כך שבפגישות מעודדים אותו לדבר במשך שעה שלמה מבלי לקבל איזו מילת התייחסות מדי פעם? האם הוא יכול להתלונן על כך שהפסיכולוג מנקר וכמעט נרדם? האם הוא יכול להתלונן על כך שבמשך חודשים או שנים הפסיכולוג לא קידם אותו בחייו? כאשר מדובר על ציפיות, גם אצל מתאמנים יש לזה טווח מאוד רחב ולכן אני למשל עושה תיאום ציפיות עם מתאמנים. אין ספק שאת מתאמנת עם ציפיות מאוד גבוהות, ולכן כאשר הגעת למאמנים לא ראויים מבחינתך - התאכזבת מאוד. האם זה הוגן שמתאמן ייתן משוב לגוף חיצוני על כך שמאמן לא עמד בציפיות המאוד גבוהות (ואולי הלא ריאליות) שלו? האם זה הוגן שמתאמן ייתן משוב שלילי בגלל שלא הייתה לו כימיה עם מאמן ספציפי? בבתי ספר לאימון שההכשרה בהם רצינית, ניתנים אינספור משובים למאמנים ע"י המדריכים ומלמדים אותם לאמץ גישה חיובית שתטיב עם המתאמנים, אני מכיר מקרה שבו הפסיקו לסטודנטית את הלימודים בגלל שהיא לא ידעה לאמץ גישה חיובית.

 

[נמה בשנתה]

פרשנות שונה של המילה "משוב"

א. אתה תופס את המשוב כעונש או סנקציה שלילית ולא כך היא. כשאני מדברת על משוב, זה אומר שהמתאמן יתאר כיצד חווה את האימון על בשרו, לטוב ולרע. אתה מעביר אדם תהליך שקשור לחייו. לא היית רוצה לקבל עדות אותנטית שלו כיצד הוא חווה אותך ואת התהליך לטוב ולרע? לו הייתי נותנת משוב, הייתי מסבירה כיצד הדברים נחוו אצלי. לא "הוא והוא פסול, תעיפו אותו מבית הספר". זה ממש לא הכיוון. יותר בכיוון של "הוא נהדר, עזר בכך וכך, אבל, בנקודה ספציפית מסוימת יש תקיעות". משהו מתון ומאוזן. ב. כל המשובים שבית הספר לאימון מספק לתלמיד לא מספיקים. אם אתה שף, ומכין ארוחה, מי אם לא הסועדים יאמרו איך הארוחה? ג. המשוב ינתן לבית הספר כדי שבית הספר ישקלל ויערוך קליטה מושכלת ומאוזנת של המשוב, ולעיתים יתכן מאד ויגלה כי המשוב "שלילי" כי המתאמן אינו לוקח אחריות, לדוגמא, או מצפה ליותר מידי. קבלת המשוב ושמיעת תגובת המתלמד תאפשר לבית הספר לשכלל את ההכשרה. היית מסכים למצב הפוך שבו מתלמד מבצע עבירות אתיות כלפי מתאמן ומסיים את בית הספר בהצלחה? רק משום שהוא מחק את המתאמן מרשימת המדווחים? ד. אתה כותב כי "אין ספק שאת מתאמנת עם ציפיות גבוהות מאד". אתה לא יודע מי אני, מה אני, כאשר התאמנתי לא היית זבוב על הקיר, אינך יודע על מה אני מתאמנת ומה אני מצפה ממאמנ/ת. על כן נראה לי שזו הערה מיותרת. אני גם לא אפרט על מה אני מתאמנת כי אימון כשמו כן הוא - אישי. עוסק בענייני חיי, מן הסתם, שלא אפרט פה. אתה מסיק כי הציפיות שלי ממאמן "גבוהות ולא ריאלית" ושוב, אינך יודע מה הציפיות. במקרה שתיארתי לפני מס' שבועות בפורום, דובר במאמנת שקטלה אותי וירדה עלי בלא הרף, והלכה רחוק מאד עם עבירות אתיות שאני לא אתחיל לפרט כאן, אבל דברים שהם מרחיקי לכת בכל קנה מידה. מי שקרא אז וזוכר מה היה, יודע בדיוק על מה מדובר. אני פשוט לא רוצה להזכר בה בכדי לא לקבל חררא. בגדול, אני מדברת על דברים כמו לא להשפיל את המתאמן, לא לקטול אותו ולא "לרדת" עליו, או לאמן אותו על מטרות שהוא מגדיר ולא המאמן מגדיר עבורו. אלו ציפיות סבירות מאד לטעמי. לצערי נתקלתי במאמנים שלא יכולים לעמוד אפילו בזה. ה. לו הייתי סטודנטית לאימון, הייתי שמחה לקבל משובים כאלו ולדעת כיצד הפעולות שאני עושה נחוות לטוב ולרע אצל המתאמן, והייתי שמחה לדעת מה הוא היה רוצה לשמר ולשפר באימון. הייתי רואה את המשוב כהזדמנות ללמידה בחינם, ומודה על ההזדמנות הזו, לא מתגוננת בפניה. הייתי רואה בו כמי שמשפר את היכולות שלי ומאפשר לי להתמקצע בתחום, בעצם זה שהוא נותן לי לדעת כיצד חווה את האימון.

 

[איציק שפיר]

האם את מוכנה להציע טופס משוב?

נמה שלום האם את מוכנה להציע טופס עם שאלות משוב שלדעתך הינן משמעותיות לבקרה ושיפור של המאמן ותהליך האימון?

 

[נמה בשנתה]

בכיף ../images/Emo39.gif

זה יקח לי כמה ימים בשל פרוייקט נורא צפוף שאני עובדת עליו עכשיו, אבל בכיף

 

[Vegan Tiger]

לגבי האמירה שלי בעניין הציפיות

הגבוהות שלך כמתאמנת: כמובן שלא התכוונתי למטרות האימוניות שלך, כי אינני יודע מה הן. אלא התכוונתי לכך שבתור אחת שחשוב לה שהמאמן/ת שלה ידעו להתמודד עם מקרה AD(H)D - אולי תוכלי לקבל יותר בהבנה את זה שמאמנים אחרים (כולל הסטאז'רית) לא יכלו כנראה לענות על הצורך הספציפי הזה, ולא כל מאמן צריך להיות מומחה בתחום הספציפי הזה. לגבי קטילות וירידות - זה לדעתי עניין אישיותי, לא שמעתי על בית ספר לאימון שמלמד גישה כזאת. לגבי משוב ממתאמנים, הייתי שמח לקבל משוב רשמי אם זה היה קיים. ישנם מאמנים שמבקשים מהמתאמנים לענות על משוב בכתב בסיום התהליך, גם אני עובד כרגע על הכנת משוב כזה ומתכוון לבקש אותו תמיד מהמתאמנים.

 

[ladybug4NLP]

לנמה בשנתה

אני מבינה שבהתחלה עברת חוויה לא נעימה עם מאמנת אבל לאחריה מצאת מאמנת שמתאימה לך ואולי כבר גם התחלת להשיג תובנות ותוצאות. ולמרות זאת את עדיין ממשיכה לאוורר את כעסך על הממנת הראשונה וגם מאד החלטית לגבי מה מאמן צריך להיות ולעשות. אני יוצאת מתוך הנחה שאת מאד מקורבת לעצמך ועל כן קשה לך להיות אובייקטיבית. יכול להיות שהמאמת הראשונה מתאימה למישהו אחר ולא לך. הייתי חושבת שכדאי שתתמקדי בצרכים שלך ופחות לבזבז אנרגיה על דברים שאינם מועילים לך. גם כך את טוענת שיש לך ADHD ככה שמיקוד יכול לעזור לך מאד. כמו שקוראים לזה בלשום העם "תתקדמי"

מיקוד הוא שם המשחק אז בהצלחה

 

[נמה בשנתה]

תודה על תשובתך הפטרנליסטית

א. את כותבת: "אני מבינה שבהתחלה עברת חוויה לא נעימה עם מאמנת אבל לאחריה מצאת מאמנת שמתאימה לך ואולי כבר גם התחלת להשיג תובנות ותוצאות". צר לי, אבל תובנות ותוצאות היו לי מאז ומעולם, השגתי הרבה לפני האימון הישגים שגם אחרים, כולל מאמנים (בעיקר מהסוג של עקרות בית נואשות שהלכו ללמוד אימון כדי לפתור את בעיית היעדר הקריירה שלהן) היו מתקנאים בהם. הישגים מעולים בקנה מידה אובייקטיבי של עולם תחרותי. ואני לא מפרטת מה עשיתי ומי אני ומה עיסוקי ולאלו הישגים הגעתי בו, וכמה סופרלטיבים קטפתי בתחום עיסוקי, מפאת רצון לשמור על מידה של אנונימיות. לא מדובר בחוויה לא נעימה אלא במאמנת שעברה על כל כלל אפשרי מכללי האתיקה. הנסיון לגמד זאת ל"חוויה לא נעימה" דומה לנסיון לכנות אונס "חוויה לא נעימה". קצת COMMON SENCE. ב. "ולמרות זאת את עדיין ממשיכה לאוור את כעסך על המאמנת הראשונה". אני שמחה לשמוע שאת מכניסה את השיח הפסיכולוגיסטי בגרוש לדיון ציבורי חשוב. שלא כמו תחומים אחרים כגון רפואה, עריכת דין, פסיכולוגיה וחלק מתחומי הרפואה המשלימה, תחום האימון האישי טרם זכה לדיון ציבורי מעמיק, והוא עומד עכשיו בפני ראשיתו של הליך רגולטורי - נסיונות חקיקה בתחום וכן נסיונות של לשכת האתיקה לגבש קוד אתי מתאים. כפי שאמר השופט הולמס "המשפט אינו הגיון, אלא נסיון" - הסדרים סטטוטורים (סטטוטורי = חוקי, שמוסדר בחוק ) מתגבשים דווקא מן הנסיון שנצבר "מלמטה" וכל הליך חקיקה כרוך בשיתוף הציבור באמצעות ועדות הכנסת, ולמידה מן הציבור, מהשטח את הצרכים שעליהם בא לענות החוק. היות וחוק האימון עומד להתגבש, אני רואה לנכון לקחת חלק בדיון ציבורי של "מהו מאמן סביר". הליך רגולציה נכון מקיים דיון ציבורי ב"שטח" (ואין שטח מובהק כמו פורום זה) בכדי שהחוק יענה על הצרכים האמיתיים של קהל הנמענים. אני רואה את עצמי כאישה בוגרת ומשכילה שנוטלת חלק בדיון ציבורי חשוב על רגולציה של מקצוע שתופס תאוצה רבה, ומשתפת בנסיונה האישי. את בוחרת לראות בי ילדה קטנה ומפגרת אשר משתמשת בפורום כדי "לאוורר את הכעס" שלה, ועיוורת לערך המוסף שהנסיון שלי תורם לדיון הציבורי. זה רק ממחיש כמה לכל אחד נקודת המבט שלו: האם זה בגלל שאני קוראת יותר מידי עיתון 'הארץ' ואילו את קראת יותר מידי 'פסיכולוגיה להמונים'? ג. "יכול להיות שהמאמת הראשונה מתאימה למישהו אחר ולא לך". אויש, לא. מדובר באישה שעברה עבירות אתיות קשות. זה קצת כמו להגדיר אונס כ"אי התאמה במיטה". חוויתי גם אי התאמה, ויש פה משהו כל כך אחר. זה כמו לאמר שרופא ששוכח מספריים בבטן של חולה "פשוט לא מתאים לו". אבל שוב, כל אחד ומה שהוא בוחר לראות. ד. "הייתי חושבת שכדאי שתתמקדי בצרכים שלך ופחות לבזבז אנרגיה על דברים שאינם מועילים לך. גם כך את טוענת שיש לך ADHD ככה שמיקוד יכול לעזור לך מאד". תודה שאת יודעת מה הצרכים שלי, ומהם הדברים ש"אינם מועילים לי" ושעליהם אני "מבזבזת אנרגיה". ואולי דווקא מתאים לי "לבזבז אנרגיה" על דיון ציבורי חשוב? אם תראי כמה הודעות למעלה, מהדברים שכתבתי שאני חושבת שכל אדם שעוסק באימון יכול לצאת נשכר מהם, תראי שתיארתי את אב הטיפוס של אדם שלמד אימון, ועל כן חושב שאחרים מונחים על כף ידו, ומדבר אליהם בפורום בפטרונות כמו אל ילדים קטנים, מטופלים או מאומנים. את מכירה אותי? את יודעת מי אני ובמה אני עוסקת? חתמתי איתך חוזה אימון ונתתי לך את רשותי לערוך לי ניתוחים? מאמן מקצועי לא עורך לאנשים ניתוחים בגרוש אד-הוק בפורום אלא עושה זאת בארבע עיניים לאחר שנחתם חוזה אימון והמתאמן הסכים להיות מושא לניתוחים שכאלו... זה מאד לא 'מקצועי' (אם ניתן לקרוא לאימון "מקצוע", זה יותר "מקצוע" בהתגבשות) לערוך לאדם ניתוחים אד-הוק בפורום. אפרופו. אבל אם זה נותן לך סיפוק "מקצועי", אז למה לא, בכיף

 

[ordanco]

יפה וטוב תמשיכי