../images/Emo7.gif
לא צריכה עיצות, נראה לי, רק לשפוך. אבא התקשר לסבתא שלי, כדי להגיד לה שאני עוברת לפנימיה. לפני כן, הייתה לנו פגישה עם משרד החינוך, כדי לקבוע כמה נשלם לפנימיה, ומכיוון שהמשפחה שלי לא מוחזקת לבד מבחינה כלכלית, היו איתנו זולים, ואמרו 205 שקלים לחודש. ההורים שלי לא עובדים, אבל הם מאוד בזבזנים. למזלם, לסבא וסבתא שלי יש הרבה כסף, והם מחזיקים אותנו, מבחינה כלכלית. דיברתי עם סבתא, והיא שאלה אותי למה אני רוצה לעבור לפנימיה. מאחר שהקשר שלה עם ההורים שלי מבוסס על שקרים, לא יכולתי להגיד לה לחלוטין, אז אמרתי שיש הרבה צעקות בבית, שאבא מעשן בבית (כי סבתא לא יודעת שהבת שלה מעשנת, ואם אני אספר אני אחטוף צעקות מכולם), שאני צריכה לדאוג לעצמי לאוכל, ובדרך כלל גם לאחותי, ושקשה לי. ובכן, אבא שלי דיבר עם סבתא שלי, והחליט לומר לה שהפנימיה עולה 2000 דולר לחודש. אז סבתא שלי דיברה איתי, שאלה למה אני באמת רוצה לעזוב (כי אבא החליט להגיד לה שאין צעקות בבית). בו בזמן, אבא צעק לי מהצד להגיד לה שזה כי אני רוצה להיות יותר עצמאית (סבתא שלי לא מבינה עברית). כשאבא לידי, לא ידעתי מה להגיד לה, והיא אמרה "אני רוצה לדעת מה זה הדבר הזה שאני אשלם עליו 2000$ לחודש". הורדתי את השפופרת, וצעקתי על אבא שלי, למה הוא אמר לה שזה 2000$? הוא אמר שאנחנו לא מחזיקים מבחינה כלכלית (אם ככה, אולי פעם הבאה הוא יחשוב קצת לפני שהוא קונה טלוויזיה בגובה שלי ומחליף שתי מכוניות כל שנה), ושצריך את הכסף. אז צעקתי עליו שהוא לא צריך להפיל את זה עלי. לא ידעתי מה להגיד לסבתא שלי, כי אם הייתי אומרת שהוא שיקר לגבי המחיר, כולם היו מתעצבנים עלי ועל כולם, אבל מצד שני, לא רציתי להכנס לתוך השקר הזה. בסוף הלכתי והבאתי לאמא שלי את הטלפון. אבא שלי ניסה לגרום לי שוב לדבר, אבל כבר ממש בכיתי, ולא יכולתי לדבר. בינתיים אבא אמר לסבתא שהם יסדרו את עניין התשלום עם הפנימיה, ונקבל הנחה, והשיחה הסתיימה בקטיעה. עכשיו הוא מנסה לחשוב על סכום יותר "הגיוני" שהוא עדיין יוכל להרוויח על חשבון סבתא. (אבא שלי עכשיו משכנע את עצמו שהוא לא שיקר, כי 200 שקל זה כמו 2000 דולר, רק פחות אפס, והוא עסוק בלצעוק עלי ולעשן לי בחדר.) אני לא יכולה לסבול את ההורים שלי יותר, ולא מסוגלת לשקר ככה לסבתא שלי. תודה על ההקשבה
.
לא צריכה עיצות, נראה לי, רק לשפוך. אבא התקשר לסבתא שלי, כדי להגיד לה שאני עוברת לפנימיה. לפני כן, הייתה לנו פגישה עם משרד החינוך, כדי לקבוע כמה נשלם לפנימיה, ומכיוון שהמשפחה שלי לא מוחזקת לבד מבחינה כלכלית, היו איתנו זולים, ואמרו 205 שקלים לחודש. ההורים שלי לא עובדים, אבל הם מאוד בזבזנים. למזלם, לסבא וסבתא שלי יש הרבה כסף, והם מחזיקים אותנו, מבחינה כלכלית. דיברתי עם סבתא, והיא שאלה אותי למה אני רוצה לעבור לפנימיה. מאחר שהקשר שלה עם ההורים שלי מבוסס על שקרים, לא יכולתי להגיד לה לחלוטין, אז אמרתי שיש הרבה צעקות בבית, שאבא מעשן בבית (כי סבתא לא יודעת שהבת שלה מעשנת, ואם אני אספר אני אחטוף צעקות מכולם), שאני צריכה לדאוג לעצמי לאוכל, ובדרך כלל גם לאחותי, ושקשה לי. ובכן, אבא שלי דיבר עם סבתא שלי, והחליט לומר לה שהפנימיה עולה 2000 דולר לחודש. אז סבתא שלי דיברה איתי, שאלה למה אני באמת רוצה לעזוב (כי אבא החליט להגיד לה שאין צעקות בבית). בו בזמן, אבא צעק לי מהצד להגיד לה שזה כי אני רוצה להיות יותר עצמאית (סבתא שלי לא מבינה עברית). כשאבא לידי, לא ידעתי מה להגיד לה, והיא אמרה "אני רוצה לדעת מה זה הדבר הזה שאני אשלם עליו 2000$ לחודש". הורדתי את השפופרת, וצעקתי על אבא שלי, למה הוא אמר לה שזה 2000$? הוא אמר שאנחנו לא מחזיקים מבחינה כלכלית (אם ככה, אולי פעם הבאה הוא יחשוב קצת לפני שהוא קונה טלוויזיה בגובה שלי ומחליף שתי מכוניות כל שנה), ושצריך את הכסף. אז צעקתי עליו שהוא לא צריך להפיל את זה עלי. לא ידעתי מה להגיד לסבתא שלי, כי אם הייתי אומרת שהוא שיקר לגבי המחיר, כולם היו מתעצבנים עלי ועל כולם, אבל מצד שני, לא רציתי להכנס לתוך השקר הזה. בסוף הלכתי והבאתי לאמא שלי את הטלפון. אבא שלי ניסה לגרום לי שוב לדבר, אבל כבר ממש בכיתי, ולא יכולתי לדבר. בינתיים אבא אמר לסבתא שהם יסדרו את עניין התשלום עם הפנימיה, ונקבל הנחה, והשיחה הסתיימה בקטיעה. עכשיו הוא מנסה לחשוב על סכום יותר "הגיוני" שהוא עדיין יוכל להרוויח על חשבון סבתא. (אבא שלי עכשיו משכנע את עצמו שהוא לא שיקר, כי 200 שקל זה כמו 2000 דולר, רק פחות אפס, והוא עסוק בלצעוק עלי ולעשן לי בחדר.) אני לא יכולה לסבול את ההורים שלי יותר, ולא מסוגלת לשקר ככה לסבתא שלי. תודה על ההקשבה
