מוכר מוכר..
חבר שלי התגייס ב-14 ליולי..(אם כי טכנית, ב-17), היה לי הכי קשה עם זה בעולם, ואני אודה, עדיין קשה. אבל מתרגלים, כי אין ברירה וזו המציאות, ועוד חודשיים גם אני אלך לצבא, אין לנו מה לעשות נגד זה. בכל זאת, אנחנו משתדלים לדבר כמה שיותר כל יום, ובד"כ, זה אפשרי, אפילו בטירונות. והסופ"ש- הם הכי נפלאים בעולם, באמת. וכן, כל ה"אני אוהב/ת אותך" ו"מתגעגע/ת" חשובים מאין כמותם. ושוב, אני מסכימה נורא נורא עם הבחורה מעליי, תעסיק את עצמך, כמה שיותר, באמת, תצא, תבלה, תדבר עם חברים, זה נורא נורא נורא חשוב, מנסיון. (ועוד טיפ קטן, אם תכתוב לה משהו רומנטי שכזה ותביא לה בסוף השבוע, אני מאמינה שהיא תהיה מאושרת, זה מראה שחשבת עליה באמת, והקדשת זמן לכתיבה עליה, זה נפלא. ולכשתהיה לה כתובת- מכתב מושקע ישמח אותה נורא) זהו, עד כאן מעיצותיי,וזאת למרות שגם אני לא עוד לא ממש השלמתי עם הענין הזה.