../images/Emo7.gif

אני גל.. בת 16.. זאת הפעם הראשונה שאני פה.. אין לי אל מי לפנות אז מצטערת מראש שאני מתלוננת פה.. לא טוב לי.. והכי גרוע זה שאין לי עם מי לדבר על מה שעובר עליי.. אבל אני פשוט מפחדת מהתגובות.. אני לא יודעת איך לפנות למשפחה ולחברים.. אני חוששת להיפגע מהתגובות.. אני עצמי השלמתי עם העובדה שאני נמשכת לבנות ולקח לי המון זמן.. אבל רע לי.. ואני לא יודעת איך להמתודד עם זה.. איך לספר למשפחה.. לא יודעת מה לעשותתתת.. :( אני רק רוצה לקום בבוקר ושיהיה לי טוב עם מי שאני.. ושיאהבו אותי איך שאני.. אני לא מסוגלת להמשיך ככה
 

SarcaSeriouS

New member
היי גל. ../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif../images/Emo65.gif

קודם כל אין לך מה להצטער שאת פונה אלינו. המטרה כאן של כולם היא לתמוך אחד בשני. כאן את יכולה לספר לנו הכל מבלי לחשוף את עצמך. יפה לך שהשלמת עם עצמך כי זה צעד ענקי בפני עצמו. השאלה הראשונה שצריך לשאול היא האם את באמת מרגישה מוכנה לספר למשפחה. האם את מרגישה צורך נפשי לשתף אותם במשהו כל כך עמוק, אישי ורגשי. ? זה נכון שאף פעם אי אפשר לדעת איך אנשים יגיבו ליציאה מארון של מכר, אבל זה סיכון שתצטרכי לקחת גם אם זה כולל פגיעה מתגובה לא חיובית. מה שכן, את יכולה להעלות את הנושא כבדרך אגב בשיחת ערב משותפת, למשל, בכדי לדעת מה דעתם הכללית על העניין. את רוצה שיאהבו אותך איך שאת אבל בעצם, בני משפחתך לא יודעים לגמרי איך את. עכשיו הם לא אוהבים אותך? תדעי שלכל בעיה, או סתם אם את רוצה לשתף במשהו, יש לך את האנשים הנפלאים שנמצאים בפורום הזה וינסו לעזור לך כמה שניתן. שתדעי, "כשאת בוכה את לא יפה...". מקווה שעזרתי לך בכל דרך שהי.
 
מגיע לך חיבוק ענקקק

כי אתה ממש נחמד.. בקשר לשאלה שלך... אני לא חושבת שאני מוכנה לספר.. אני לא מסוגלת לספוג תגובות שליליות בשלב הזה.. אפשר בכלל להיות מוכנים לדבר כזה?? איך אפשר לספר?? הייתי רוצה לספר לחברה קרובהה.. שיהיה מישהו שיתמוך ויעזור.. דווקא העליתי את הנושא כמה פעמים שהייתי עם ההורים שלי.. אבא שלי לא מוכן לשמוע על זה.. הוא פשוט קם והולך.. ואמא שלי פשוט נגעלת מכל העניין.. ולא משנה כמה אני מנסה להגיד לה שזה לא נורא.. היא נשארת בדיעה שלה... הבעיה היא שהדיעה של אמא שלי ממש חשובה לי... ואם היא תתרחק ממני אפילו טיפה אחרי שאני אספר לה.. זה ממש ישבור אותי! החברות דווקא יותר פתוחות בעניין... אני חושבת שאם אני אספר אז בהתחלה הן יהיו קצת בהלם אבל בגדול הן יקבלו את זה יפה.. לפחות ככה אני מקווה שיהיה.. אבל כמו שאמרת.. אי אפשר לדעת איך אנשים יגיבו.. אז אולי בנתיים עדיף לשמור את זה לעצמי...
 

SarcaSeriouS

New member
תודה על החיבוק.

אולי הדרך הבטוחה ביותר היא מוכנות נפשית. שתדעי לספוג תגובות שליליות מהסביבה. ואולי בכלל לא כדאי לשתף את ההורים בשלב זה, כי הם לא הכי מפרגנים לכל העניין. האופציה של החברות יותר ריאלית כי הן צעירות עם ראש פתוח לדברים חדשים. כמובן שאם את לא מרגישה בטוחה, אל תשתפי איש. אל תמהרי לשתף את הסביבה. אני יודע שעם הזמן זה ממש הופך לצורך אבל לא כדאי למהר לעשות דברים שאולי אח"כ תתחרטי עליהם. בכל החלטה שתבחרי, אנחנו מאחוריך!
 

why not me

New member
../images/Emo24.gif קשר עם ההורים

אני קורא את ההודעה שלך ורואה את עצמי. ממש כל מילה. אני גם קרוב לאמא שלי, מאוד קרוב למעשה, אבל היא לא לוקחת את זה יותר מדי טוב, אז החלטתי שאני לא אספר לה לעולם. אולי זה יהיה קצת קשה, אבל אני חושב שזה עדיף ככה, כי אני לא אהיה מוכן לוותר על הקשר שלי עם אמא שלי. אבל זה רק תחום אחד שבו אני לא אוכל לשתף אותה- חוץ מזה אנחנו יכולים לדבר על המון דברים אחרים, אז אני לא חושש שהקשר שלנו ייפגע מזה... אני גם לא יודע איך אנשים יגיבו ולכן אני מעדיף נכון לעכשיו, כל עוד אני לא מוותר על כלום בשביל זה, לא לספר כלום לאף אחד. כשיהיה לי משהו רציני יותר אז אני אוכל לחשוב על זה מחדש... תהיי חזקה! זה לא סוף העולם!
 
שמע..

אתה אומר שאתה לא תספר לה אף פעם.. אבל תחשוב על זה שאם אתה באמת בקשר טוב איתה.. היא תשים לב מתישהו... גם אני בנתיים לא רוצה לספר להה שום דבר.. אבל אני יודעת שיגיע הרגע שאני יהיה פשוט חייבת... ונקווה לטוב.. תודה חמוד..
 

why not me

New member
שיהיה לך ../images/Emo50.gif!

שיהיה לך בהצלחה עם זה. אני אראה כבר מה אני אעשה כשיגיע הרגע להתמודד עם זה, עד אז אני לא רוצה סתם להטריד את עצמי בחששות ומחשבות מיותרות... אני בן 16 מהמרכז, אם רצית לדעת...
 

James Hammerton

New member
ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

קודם כל ממש אין להצטער, בשביל זה (בין היתר כמובן) אנחנו כאן, כדי שתוכלי לדבר על מה שעובר עליך, ותוכלי למצוא אנשים במצב דומה לך שלא תפחדי לספר להם (כמעט) הכל
את לא חייבת לספר בשלב הזה למשפחה, אם את לא חושבת שאת מוכנה לזה עדיין. אם יש לך חברים/חברות קרובות שאת בוטחת בהם ובטוחה שהם יקבלו אותך, ספרי להם - אם את מרגישה מוכנה לזה כמובן, זה גם יקל עליך את העול וגם יאפשר לך לשתף אנשים קרובים ממש במה שעובר עליך, ולעזור לך. לגבי איך לפנות - בדרך שאת מרגישה בה נוח. אם זה בשיחה פנים מול פנים, בטלפון או באייסיקיו - לכל אחד יש את הדרך שאיתה הוא מרגיש בנוח ושבעזרתה הוא יכול לפרוק את מה שהוא מרגיש. לגבי מה להגיד - זה יזרום באופן טבעי כשתתחילי לדבר
חוץ מזה, למה את מרגישה שרע לך?
 
תודהה!!

אתה אומר שכשאני יתחיל לספר זה יזרום לי באופן טבעי.. האמת היא שאני לא רואה את זה קורה.. בקשר לשאלה שלך.. רק לאחרונה התחלתי להשלים עם זה שאני נמשכת לבנות.. וזה היה קשה לעבור את התקופה הזאת.. רע לי כי אני לא יכולה לדבר עם האנשים שהכי קרובים אליי.. אני פשוט לא מסוגלת לספר.. ואני ממש צריכה מישהו או עדיף מישהי..חחח שיחבקו ויגידו שיהיה בסדר.. אבל אולי עכשיו יהיה יותר טוב בעזרתכם.. ממש תודה לכולםםם
 

ranushh

New member
מתוקה!!../images/Emo140.gif../images/Emo24.gif

את תמיד יכולה לומר את הכל בפורום הזה!![אני אומר את זה בתור חבר פורום] כל דבר רע שעובר עלייך..גם דברים שמחים:)) אל לא צריכה לספר לאף אחד עלייך..רק שתרגישי מוכנה ושלמה עם עצמך. אין לך על מה להצטער הגעת למקום הנכון
 
מותק..

הכל בסדר.. לא קרה כלום.. את יכולה לדבר פה.. על הכל.. כל מה שעובר עלייך וקורה לך.. ואם בא לך.. אז באיסי
את מוזמנת לדבר איתי.. 327523592
 

Xboy123

New member
בעע סורי שרק עכשיו אני מגיב ../images/Emo10.gif

לא הייתי אתמול במצב רוח של לעזור אלא לקבל עזרה
. סולחת לי?
אוקיי אז לפני שאציג את עצמי אגיב על מה שאמרת בקשר ליציאה מהארון. אני דיי מבין שההורים שלך הם טיפה נגד נטייה מינית, או יותר מסתם "טיפה" אז באמת לא כדאי שתספרי להם כרגע. את עוד צעירה ובגיל הזה לא קשה להורים להרוס לבנים ובנות בגיל שלך את החיים, כתוצאה מיציאה מהארון. אני לא יודע לתת דוגמא, למשל הם יכולים לגרש מהבית, או לקחת לך את המחשב, או להכות חס וחלילה אבל לזה יש עמותה מיוחדת. גם מנטלית הם יכולים להרוס אותך... בגילנו אנחנו דיי רגישים ורואים הכל בשחור או לבן.. בעיקר אני לפעמים.. אז לקבל תגובות שליליות אחרי יציאה מהארון למשל יכולות לפגוע בנו ממש, ואנחנו יכולים להגיב בקיצוניות. אוי אוי.. אני נשמע כמו פסיכולוג סוג ב' נכון? טוב מקווה שאני צודק עד עכשיו ולא קישקשתי
בכל מקרה, עדיף שתספרי כשתהיי בטוחה שאת מוכנה לעמוד בתגובות שתקבלי, גם אם יהיו חיוביות וגם אם שליליות. וכן זה צריך להיות במקרה שאת תדעי מה לעשות במקרה והם יגרשו אותך מהבית למשל(מאוד לא מקווה) או ייקחו לך משהו וזה. אני גם לא מתכוון לספר לעולם להורים שלי, למרות שאמא שלי לא ממש נגד הומואים... כי אי אפשר לדעת מה היא תגיב כשתגלה שאני ביסקסואל(בינתיים.. אני עוד מבולבל)... אבל אם זה יקרה, אז רק כשאהיה עצמאי, כשיהיה לי בית לבד וזה.. כשלא אהיה כבר תלוי בהורים והם לא יוכלו לעשות נגדי כלום. נכון יותר טוב? מקווה שעזרתי, אבל בסה"כ ההחלטה היא שלך
להציג את עצמי: אני בן 16, אני מיפו(עד כמה שזה נשמע מוזר לאנשים בזמן האחרון) ו.. אני בארון כפי שהבנת. נמשך גם לבנים וגם לבנות, אוהב לשמוע מוזיקה בלי הפסקה כמעט,(רוק בעיקר אירוסמית', מטאל, ועוד.. פרט למזרחית וטראנסים ופופ ממוסחר מדי) אני מת על המחשב שלייייי ואני גולש המון זמן... וזהו.. אין לי עוד הרבה תחביבים..
אם את רוצה: 111583130 זה האייסיקיו שלי. מקווה שעזרתי :)
 
למעלה