sh53

New member
../images/Emo7.gif

מתי בכינו לאחרונה? האם זו היתה דמעת אושר או דמעת עצב? האם זה עזר לנו לפרוק מהלב? האם זה עבר או שזאת עדיין בעיה שמטרידה אותנו?
זה הזמן לספר ולשתף אותנו
הפעם האחרונה שבכיתי זה היה לא ממזמן. לא זוכרת תאריך, כי אני לא כותבת יומן או בלוג שיעזור לי לזכור. יודעת רק שזה היה בגלל החבר, המישהו שאני נמצאת איתו היום. מצד אחד רציתי חבר, כל כך רוצה להיות בזוגיות, כל כך רוצה לאהוב, כל כך רוצה שיהיה לי הכי טוב. מצד שני יש תמיד בהתחלת הקשר בעיות, לא הכל הולך הכי חלק, לוקח זמן להתרגל אחד לשני, לוקח זמן לוותר (לפעמים אנו עושים מלחמות מטופשות כשבעצם אנו אוהבים), מצד אחד כל כך רוצה להיות בזוגיות, מצד שני כשמתרגלים להיות לבד, קשה פתאום להיות בזוגיות, לוותר, לסלוח, לשתף, להבין, להקשיב - כי לפני כן הסתדרתי עם עצמי, לא רבתי עם עצמי, לא הייתי צריכה לוותר לעצמי כי עשיתי מה שרציתי, בלי להתחשב באף אחד, לא היה מי שיאמר לא מתאים לי או לא נוח לי. בא לכם לספר לנו על עצמכם? מתי היא
הגיעה בפעם האחרונה?
של שמחה או
של כאב.
 

halar

New member
../images/Emo7.gifבכיתי בדיוק אתמול בלילה../images/Emo7.gif

בכיתי אחרי שנאור התקשר ובחורה דיברה איתי והבנתי מזה שזו כנאה החברה החדשה שלו בכיתי כי ידעתי שהוא איתה ואני לבד ידעתי שאני בוכה הוא בטח מנשק אותה ידעתי שממש עכשיו שאני יושבת במיטה מסתכלת בתמונות ובוכה נאור כנראה מחבק אותה הוא החליף אותי הוא איתה ואני לבד.
 
אויישששש

אני מזה מצטערת ... זה הכי כואב לגלות שיש לו אחרת כשלך יש עדיין רגשות כלפיו , אבל אל תדאגי , תבני את עצמך מחדש .... ותכירי מישהו חדש כי תמיד מכירים מישהו חדש לבסוף... ומי יודע אולי יש לו אחרת כי הוא פשוט מתגבר עליך ככה.. ? אולי הוא רוצה שתקנאי קצת בגלל שהוא המשיך הלאה .. ואם את תמשיכי כמוהו את תראי שהוא בעצם ירצה עדין אותך ... הוא פשוט רואה ... שתמיד יש לו תחליף לכל אחת ... אם לא יסתדר לו הוא יחזור אליך כי יש לך עדין רגשות.... לכן הוא גם נתן לך לדבר עם החברה שלו .... בשביל לעורר עוד קינאה ולרמוז לך שהוא רוצה לחפף אותך קצת מהחיים שלו... וברגע שתתחפפי הוא ישים לב ובעצמו יצלצל לשאול מה קורה? זה בדוק
 

H i L o N e T

New member
../images/Emo54.gif../images/Emo7.gif

לפני כמה ימים. גם זה בגלל החבר, כי לא ראיתי אותו מלא זמן.
[כמה שהם גורמים לנו לבכות
]
 

ל י ס ו ש

New member
וואלה פתאום קלטתי כמה זמן לא בכיתי!

בכי אבל בכי רציני לא דמעה...אמ.... אני חושבת לפני...אמ.... חודש חודש וחצי ככה... ו...אממ... נראה לי בגללל שרבתי עם ההורים או משו... אני כבר לא זוכרת...חיחיחי
 

Maybe Its Me

New member
../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo10.gif../images/Emo7.gif

אני בכיתי ביום שלישי... איזה יום רע היה.. קודם כל,בתחילת היום היה הכל פסדר אח"כ עשו בבית ספרנו "יום עיון" על סמים.. סיפרו דברים כאלה מפחידים.. שאני ממש פרצתי בבכי שם.. היו ממש אנשים שתודה לאל יצאו ממעגל הסמים.. בחיי,זה כזה מפחיד!
ואז כשאני חוזרת לכיתה..ומגלה שהתיק שלי פתוח ולקחו פלאפון!!!!!
כאילו לקחו לי את החיים! יוו לא ידעתי מה לעשות בכלל היה יום מזה חרא
ועכשיו..עברו כבר איזה יומיים-שלושה אני חיה עם איזה חלק שחסר בי
הרגשה בעע כזו והדבר הכי מבאס מכל הסיפור הזה, שאי אפשר לעשות כלום בנידון
בקיצר, זה היה היום שבכיתי..
 

sh53

New member
סמים זו באמת בעיה קשה ../images/Emo4.gif

מי שנכנס אל תוך הצרה הזאת, חושב באותו רגע שהוא תמיד יוכל להגמל, תמיד יוכל להמשיך הלאה בחיים, שזה לא ממכר, שהוא יוכל להפסיק מתי שהוא ירצה - עד שהוא נופל, עד שהוא מתמכר, עד שהוא רואה שהחיים הם לא חיים בשבילו, שכדי לשמור ולהיות ב"היי" (גבוה = HIGH), הוא צריך להיות על סמים, "תלוש" מהמציאות וללא הסמים חייו לא שווים כלום. עצוב שאנשים מסתכלים על זה כמשהו "כיפי", להיות בראש טוב, להיות בסבבה, להיות בעניינים, הם לא קולטים שהם לא עושים משהו בשביל עצמם כדי להרגיש טוב, אלא הם לוקחים סם הזיות כדי להרגיש טוב, במקום להשקיע ולדאוג למצבים שיגרמו להם להרגיש טוב.
 
כן את צודקת באמת סמים זה בעיה קשה

אבל גם סיגריות ממכרות כמו סמים ולדעתי , מי שמתחיל עם סיגריות בשביל הפוזה ובשביל הסטייל יתחיל גם עם סמים בשלב מאוחר יותר .... לכן עדיף לא להתמכר לחומרים ממכרים . מתי בפעם האחרונה בכיתי ? אתמול , אחרי שהוא הלך .... אחרי המבט החד והקר שלו שפשוט סימל את הסוף מבחינתו במערכת היחסים שלנו .. אז בכיתי ... ממש התחננתי שהוא ישאר לעוד כמה דקות ... לכמה שעות... לכמה שנים.. והוא הלך ... ממש בכיתי .. היה לי ממש רע.... אחרי זה הלכתי לעבודה של אמא שלי בשביל לא להיות לבד בשביל לא לחשוב עליו ... אחרי זה בבית הוא צילצל שוב... לשאול אם אני בסדר... שוב בכיתי שוב רציתי אותו בחזרה ... ושוב הוא ניתק.... אחרי ששאלתי אותו , ומה הלאה איך תתגבר? הוא ענה שהוא יצא עם אחרות ... אחרי זה הבנתי שזהו .... אני צירכה להשתקם.. כי אם הוא יכול ככה להתגבר ... אני פשוט חייבת.... פעם נוספת שבכיתי היה כי רבתי עם ההורים שלי בגללו... בגלל חשבון טלפון בשמיים..... בגלל שהייתי איתו על הקו 10 שעות ביום ... תחשבו לבד מה גודל החשבון...היום כשאני חושבת על זה זה לא היה שווה את זה לא את הדמעות ולא את הבכי...
 
ת'אמת ?

הפעם האחרונה שבכיתי ואני רציני הכושילינג הייתה לפני חצי שנה כשהחברה הקודמת שלי זרקה אותי..
 
תשובה

את הפעם האחרונה שממש בכיתי אני לא זוכר, זה היה לפני הרבה שנים. אבל אני זוכר את הפעם האחרונה שכמעט בכיתי, שהחזקתי את הדמעות בכוח. זה היה בטקס ההשבעה שלי בטירונות. כל הטקס היה מרגש מאוד, אבל הכי התרגשתי כש"דיגלנו" את הנשק לאחר שנשבענו אמונים לצה"ל ולמדינת ישראל, וכולם שרו "התקווה"- אנחנו החיילים, המפקדים וכל המשפחות שלנו שבאו לטקס. זה היה רגע אדיר
 
זה מה שאני אוהבת בצה"ל

החברות .... ההתרגשות .... ההרגשה שאתה עומר לתרום .... שאתה עומד לעשות את זה . למרות שיש כאלה שלא יוצא להם יותר מידי לתרום והם לא מרוצים מהתפקיד שלהם ... אבל .... צה"ל זה בכלל מרגש אותי ... אני רוצה להתגיס, אבל עומדת בפני האפשרות ללמוד בחו"ל ... בזמן המתאים אני אבחר באפשרות שהכי תתאים לי .
 

novemberain

New member
וואו...

הפעם האחרונה שבכיתי מתוך עצב וכאב, הייתה לפני כחודש, כשאני וידיד טוב, רבנו. יום אחרי, לא יכולתי יותר, בלעתי את האגו ("יש לי אגו, אני פשוט לא מתעסק בו" [שלום חנוך] - כל פעם, שאני מרגישה שאני צריכה "לבלוע" את האגו, אני נזכרת במשפט הזה), התקשרתי, התנצלתי, למרות שזו לא הייתה אשמתי המלאה, אבל למען חברות, צריך גם לוותר. דמעות של אושר, היו לי בדיוק לפני שנה פחות שבוע, כששלחו לי ההורים זר פרחים ענק לעבודה, ביום ההולדת שלי:)
 
אני לא זוכר...

הרבה זמן לא בכיתי בגלל כל הקשיים שעברתי בחיים, אז פשוט נהפכתי לקרחון כזה שקשה לו לצחוק ויותר קשה לו לבכות. לפני שבוע חברה שלי נפרדה ממני...נסיתי להוציא כמה דמעות כי לדעתי לא סתם אנשים בוכים. זה מנגנון של בני אדם לפרוק כאב. אז היה בכי אבל ללא דמעות. אם באמת לנסות להיזכר מתי בכיתי זה די רחוק... לפני שנתיים בערך, כשהייתי על תנאי באוניברסיטה וחשבתי שלא יקבלו אותי.זה היה קשה.
 
חייל של אהבה.....

מוזר גם אני חשבתי פעם שאני הופכת לקרחון , הפסקתי להרגיש , לצחוק , לבכות ... משום מה .... ישבתי בחדר שלי , וחשבתי על אדם קרוב מאוד אלי , שנורא פחדתי שהוא ימות ... לא שהוא היה חולה .. פשוט פחדתי לאבד אותו והמוות זה הדרך היחידה שבעזרתה את מאבד אדם לצמיתות . ופשוט התחלתי לבכות ... ואז , התפרץ מתוכי כל הלחץ שהייתי נתונה בו בגלל הפסיכומטרי האכזר שעברתי וכל ההכנה האינטנסיבית לקראתו , וכל הלחץ מצד החבר שלי (לשעבר ) שהוא רצה שנחזור (לפני חודשיים -אוקטובר) והכל פשוט יצא ממני כמו גלים של רעל .... (וואייי איזו מטאפורה מבוזבזת..) ואז , א כשהפסקתי , הרגשתי טוב , הקרחון שלי נמס... והייתי מוכנה לאהבה חדשה... שהטעתה אותי , גם אני הייתי איתו סה"כ חמישה חודשים .... מקסימים שנגדעו לפתע ... אני שמחה שלבסוף הוצאת את התואר שלך בלוגיסטיקה וכלכלה , אני שמחה שיש אנשים חכמים כמוך בעולם שלנו, אולי בזכותך , העתיד שלנו יהיה יותר אופטימי ...
 

PEACE FOR ALL

New member
מתי בכיתי לאחרונה?

הממ.. לפני שבוע בערך. אולי קצת יותר.. זו הייתה פריקה של כל המצב שהיה לי לאחרונה. אתם יודעים, אומרים שבכי עוזר, שלא טוב לשמור בבטן וכל זה.. אבל זה לא תמיד נכון. הבנתי את זה עכשיו. להפך, הבכי גורם לנו להתעסק ולחשוב על הבעיות שלנו עוד יותר. והוא גם גורם לנו לרחם על עצמנו. ורחמים עצמיים זה דבר רע. לפחות לדעתי. אבל לא יודעת..יש לי חברה שטוענת שהבכי כאילו מוציא ביחד איתו את כל המחשבות הרעות מהראש. טוב.. כל אחד רואה את זה בדרך שונה.
 
למעלה