ההילה האדומה
New member
....../images/Emo7.gif
שוב, שוב פעם צילצול המוות צילצל בבתינו בפעם הרביעית.... אתמול באחת עשרה וחצי בלילה צילצל הטלפון זה היה גיסו של אבי שבישר לנו על מותה של סבתי... אבא הרים ואמר לאמא שלי "מלי, קומי אמא שלי נפטרה" הוא אמ את זה בכל כך טבעיות ואז שהוא הבין את מה שהוא אמר.. ופרץ בבכי מיילל. אמא ירדה למטה לעשות טלפונים ואני ואבא נשארנו מחובקים על המיטה בכיתי כמו ילדה בקול היסטרי..ואבא, אבא הגיבור שלי שאף פעם לא בוכה לפתע בכה בקול מיילל זה היה נורא!. רציתי לחדר פתחתי את ספר התנ"ך ולא יודעת למה אבל פשוט לי צורך לקרוא תהילים .. אין לי מושג למה כי אני ממש לא מאמינה בזה.. בכל מקרה הלכנו בארבע בלילה לדרום (לבית סבי) היה שם בכי היסטרי ולא יכלתי לעמוד בזה.. בשתיים בצהרים הלכנו להלוויה כל הבנים שלה עמדו בשורה וגם סבא ואחות של סבתא (האבלים) ופסוט עמדתי והסתכלתי אחד אחד לתוך העיניים ובכל אחד יש סיפור חיים משלו.. אבא שלי בדאון נפשי עוד לפני המקרה בגלל היותו מובטל.. ודוד שלי אוי דוד שלי כל כך מסכן בהלוויה הודיעו לו שאשתו עוברת ניתוח הפלת התינוק בגלל סיבוכים... וסבא אוי סבא סבא סבא מסכן הוא בשוק טוטאלי מכל המקרה הוא מדבר לעצמו פוחד בוכה.... פתאום ראיתי את כל האחים של אבא בוכים.. הרי אין מצב שבעולם שאני מתארת את האנשים הכי מצחיקים בעולם בוכים! אני כותבת לכם עכשיו על מקלדת מכוסה דמעות ואני פוחדת אני פוחדת אלוהים אני כל כך פוחדת.... אבא שלי החיים לא ראיתי את אבא ככה.. אני פוחדת מהעתיד.. אני חוששת שהמצב העגום של אבי רק יסתבך... אני לא רוצה!!!!!! אני צועקת, זועקת, חוששת והכי אני מפוחדת... לא יודעת למה היה לי צורך עז לשתף אתכם במקרה
שוב, שוב פעם צילצול המוות צילצל בבתינו בפעם הרביעית.... אתמול באחת עשרה וחצי בלילה צילצל הטלפון זה היה גיסו של אבי שבישר לנו על מותה של סבתי... אבא הרים ואמר לאמא שלי "מלי, קומי אמא שלי נפטרה" הוא אמ את זה בכל כך טבעיות ואז שהוא הבין את מה שהוא אמר.. ופרץ בבכי מיילל. אמא ירדה למטה לעשות טלפונים ואני ואבא נשארנו מחובקים על המיטה בכיתי כמו ילדה בקול היסטרי..ואבא, אבא הגיבור שלי שאף פעם לא בוכה לפתע בכה בקול מיילל זה היה נורא!. רציתי לחדר פתחתי את ספר התנ"ך ולא יודעת למה אבל פשוט לי צורך לקרוא תהילים .. אין לי מושג למה כי אני ממש לא מאמינה בזה.. בכל מקרה הלכנו בארבע בלילה לדרום (לבית סבי) היה שם בכי היסטרי ולא יכלתי לעמוד בזה.. בשתיים בצהרים הלכנו להלוויה כל הבנים שלה עמדו בשורה וגם סבא ואחות של סבתא (האבלים) ופסוט עמדתי והסתכלתי אחד אחד לתוך העיניים ובכל אחד יש סיפור חיים משלו.. אבא שלי בדאון נפשי עוד לפני המקרה בגלל היותו מובטל.. ודוד שלי אוי דוד שלי כל כך מסכן בהלוויה הודיעו לו שאשתו עוברת ניתוח הפלת התינוק בגלל סיבוכים... וסבא אוי סבא סבא סבא מסכן הוא בשוק טוטאלי מכל המקרה הוא מדבר לעצמו פוחד בוכה.... פתאום ראיתי את כל האחים של אבא בוכים.. הרי אין מצב שבעולם שאני מתארת את האנשים הכי מצחיקים בעולם בוכים! אני כותבת לכם עכשיו על מקלדת מכוסה דמעות ואני פוחדת אני פוחדת אלוהים אני כל כך פוחדת.... אבא שלי החיים לא ראיתי את אבא ככה.. אני פוחדת מהעתיד.. אני חוששת שהמצב העגום של אבי רק יסתבך... אני לא רוצה!!!!!! אני צועקת, זועקת, חוששת והכי אני מפוחדת... לא יודעת למה היה לי צורך עז לשתף אתכם במקרה