moran500

New member
../images/Emo7.gif

נמאס לי נמאס לי שכל פעם חברה אחרת באה ואומרת שהיא נעלבה נמאס לי נמאס לי שתמיד אני הרעה ותמיד אני המזלזלת ומעליבה את כולם אם אני כזאת חרא למה אתן חברות שלי בכלל? נמאס לי שתמיד אפשר לצחוק עליי כי מורן לא נעלבת (וזה נכון אני לא נעלבת בקלות) אבל אם אני מעירה הערה אז זהו, נחרב העולם נמאס לי לריב נמאס לי שחברות שלי חושבות שאני אמורה לנחש שהן נעלבות אם אני אומרת משהו שלא נעים להן אז שיגידו! כפי שאמרתי קודם אני לא נעלבת בקלות, בכלל לא, אז לפעמים אני לא רואה מתי אחרים נעלבים, אבל כמה פעמים אמרתי את זה הא? כמה פעמים אמרתי להן שאני לא יכולה לנחש ואם לא אומרים לי אני לא יודעת?! ונמאס לי שתמיד זוכרים רק את הרע ולא את הטוב, שלא זוכרים כמה שאני משקיעה בחברות ורק יודעים לצעוק נמאס לי שאני צריכה לשבת פה ולבכות בזמן שהן חושבות שהן בסדר גמור ולא מוכנות לראות שגם הן טועות אז בסדר, זה מכוון למישהי מסויימת ולא לכולן כי הרוב מסתכלות גם על עצמן אבל אלוהים יישמור! אנחנו חברות מגיל 3 אם אני כזאת גרועה למה נשארת חברה שלי בכלל? נמאס לי שהכל כזה קטנוני וילדותי וטיפשי ונמאס לי שגורמים לי להרגיש כמו בן אדם רע כי אני לא! אני לא מושלמת ויש לי את החסרונות שלי, כמו לכל אחד, אבל אני לא בן אדם רע ולאף אחד אין זכות לגרום לי להרגיש ככה נמאס לי.
 

ה מוזה

New member
צודקת - למה שלא תתני להם את המכתב?

חברות מגיל 3 .. זה סוג של חברות שיש בה מקום לומר הכל את יודעת , יש תכונה לבני אדם שנקראת מובן מאליו "מובן מאליו שמורן לא נעלבת ".."מובן מאליו ..." יש ספר שקראתי הרבה פעמים על אינדיאני זקן דון חואן ובכל פעם מחדש אני מגלה כמה חוכמה יש במשפטים שלו אנחנו מציירים לעצמנו דמות מסוימת בעיני אנשים לא במכוון , אך זה קורה .. אנשים רואים אותנו כפי שהנחנו להם לראות , אחרי זמן מסוים כבר קשה לשנות את התמונה שהצטיירה להם , אנשים בונים תמונות בראש ציפיות , צופים את הצעד הבא שלנו מראש .. לאט לאט אנחנו הופכים בעיניהם למובן מאליו , עד שלא נאמר להם מה שאמרת כאן למה לשמור בבטן את הנמאס ? או את "שתמיד זוכרים רק את הרע ולא את הטוב" והכי חשוב "ולאף אחד אין זכות לגרום לי להרגיש ככה " אל תרגישי ככה .. ותשמרי את הכל בבטן שיחה מטהרת אווירה , בונה חברות טובה יותר לפעמים אנשים / חברים כלל לא מודעים לכך שפגעו , או שעשו משהו שמפריע .. כמו שאמרת "שאני לא יכולה לנחש ואם לא אומרים לי " אולי גם הן.. לא יכולות לנחש אם לא תאמרי להם ...
 

moran500

New member
זה הקטע...

אני כן אומרת להן והיה מצב כזה גם לפני שנה שהיו המון ריבים והייתה לנו שיחה שאמרנו דברים "רעים" ו"טובים" על כל אחת וטיהרנו את האווירה והכל היה בסדר אבל עכשיו אין לי מושג מה קרה ואני מרגישה כאילו פתאום כל הזמן אני אשמה... ואני אומרת להן שאם משהו מפריע להן שיגידו והן לא אומרות ואז כועסות עליי... חלק מהן חברות שלי מגיל 3 וחלק רק שנתיים אבל כולנו חברות מאוד טובוץ, בלי קשר למשך החברות, פשוט נוצר מצב, אין לי מושג איך, שאני מעליבה ופוגעת. ומםני שרגשות הם עניין סובייקטיבי אני מתנצלת כי אם מישהו אומר שפגעתי בו אפילו אם אני לא רואה את זה ככה, פגעתי בו. רגשות של מישהו הם עובדה. אבל אם אני מבקשת שיראו את הצד שלי לא מסתכלים עליו.... הרי זה לא ייתכן שתמיד אני אשמה. תמיד אני פוגעת. ושאני מנסה לדבר על הדברים הטובים אומרים לי שזה לא קשור אבל זה כן קשור! אם הן מנהלות "פנקסנות" וזוכרות איך העלבתי אותך בסוף כיתה ט' אז לי מותר לזכור איך אני השקעתי בהן! אבל ללללאאאא.... זה ממש מתסכל ואני פשוט מרגישה כאילו החברות שלי הן לא החברות שחשחבתי שהן. כאילו שבזמנים טובים הן מדהימות ובזמנים הטובים פחות הן לא...
 

ה מוזה

New member
מורן

חברים נמדדים בזמנים הפחות טובים עשרים חברים / חברות לא ישתוו לאחד או אחת שיודעים מוכנים רוצים ורגישים דיים להיות חברים בזמנים הפחות טובים לתת לך להרגיש אשמה כל הזמן זה סוג של מניפולציה רגשית זה החלק הכי קל להיות חברים בזמנים טובים להיות מדהימים .. המדהימים הם אלו שיהיו שם לצידך תמיד . עם הבנה הקשבה ויקבלו אותך עם החסרונות והיתרונות ועם הדברים הטובים שעשית איך אפשר לומר שזה לא קשור ? הרי אדם נמדד לפי המעשים ,גם חברים נמדדים לפי מעשים הטובים והפחות טובים מקווה שתצליחו למצוא את אותה חברות שאין בה פנקסנות
 

בדדי

New member
חברים

מהם צריך לדעת לקחת את הטוב... כל חבר/ה נותן לנו מתנה... וכשקשה צריך לזכור מה קיבלנו..
חבר אחד לימד אותי לשיר, חבר אחד לימד אותי לשמוח. גם חברתי הציעה לי לקחת קצת אויר ואת הרע מהר מאוד לשכוח. היה מי שלימד אותי לבכות, היה מי שעזר לי גם לסלוח. מכל הלטיפות, העלבונות והמכות נשאר לי רק אל תוך עצמי לברוח. מכל החברים שלי קיבלתי את הטוב, את החיוך נתן לי החבר הכי קרוב. קבלתי מכולם את המיטב: את הכנות ואת מגע האושר, קיבלתי קרן שמש וירח וכוכב, את קב הרחמים, את קב היושר. עכשיו אני פוסע לי לאט ומעלי זורחת לי השמש, חשבתי לי לתת פה, לכולכם, אחד, אחד, את מה שחברי נתנו לי אמש. מכל החברים שלי קיבלתי את הטוב את החיוך נתן לי החבר הכי קרוב.
 
למעלה