../images/Emo4.gifאכן, אכן../images/Emo4.gif../images/Emo54.gif
פעם אחת עשיתי בייביסיטר על ילדה בת שלוש ואח שלה- בן שנה. כשההורים הלכו הילד בן שנה הלך לישון ונרדם, ואחותו באה אלי והתחילה לצרוח על זה שאמא שלה הלכה. לא רציתי שאח שלה יתעורר לכן ניסיתי להרגיע אותה. וכשזה לא הלך- ניסיתי לעשות את הדבר היחיד שחשבתי עליו- פשוט עזבתי אותה לבד בחדר. ורבותי-
זה עוזר
ברגע שהם מבינים שאין להם בשביל מה לבכות כי במילא אף אחד לא שם עליהם, והבכי שלהם זה סתם בשביל פרובקציות, הם מפסיקים לבכות
מדהים- הלא כן
אז היא באה אלי ונתנה לי את הצבעים שלה וביקשה ממני לצייר לה ציור, אז ציירתי לה, והציור- ד"א, עוד תלוי על המקרר שלהם. אחרי שסיימתי היא הודיעה שהיא צריכה לשירותים, ואני ישבתי בסלון ושמעתי מוזיקה וראיתי טלוויזיה. אז היא מגיעה אלי, עם המכנסיים למטה, ומודיעה לי- שאני צריכה לנגב לה את התחת כי היא לא יודעת לבד
ניסיתי לתרץ לה את זה ואמרתי לה שילדים גדולים יודעים לבד, והיא כבר ילדה גדולה, אז אחרי שחיפשתי בשבילה נייר טואלט[התקשרתי לאמא שלה בשביל לשאול
], כי לא היה להם, היא ניגבה לעצמה את התחת ודרשה שאני אעמוד לידה. אח"כ היא הלכה לישון כמו ילדה טובה, ואז אח שלה התעורר. ניסיתי להרדים אותו, ואיך לומר- זה לא ממש הלך, בסוף הוא נרדם עלי ואז שוב התעורר כי היה לו פיפי, ואני הייתי צריכה להחליף לו חיתול
אז, למזלי, ההורים שלהם הגיעו ונתנו לי את הכסף..פיווו
גרררר, מאז יש לי טראומות מבייביסיטר. חמודה- יש לך מזל