שיר יא מטורפפפתתת../images/Emo70.gif../images/Emo28.gif
טחחחחח, אוף סתומה...
כאילו, לא על שאת לא יודעת לשון- על שאת לא מתקשרתתתתת
אני הכיייי אוהבת להסביר לשון
אוקיי, נושא ונשוא את יודעת
נושא זה הדבר המרכזי במשפט. זה קל נורא, את פשוט שואלת "על מי המשפט מספר
" והתשובה שלך היא הנושא
"הילד אכל גלידה"- הילד הוא הנושא
"אתמול הלכו ההורים של דני לשתות קפה"- ההורים של דני הם הנושא. "במשחק אתמול בלילה נזרק הכדור למרחק של 30 מטרים
"- הכדור הוא הנושא
הנשוא יהיה מה שמספרים על הנושא. כלומר: במשפט הראשון- "מה הילד עשה
" "אכל"... במשפט השני- "מה ההורים עשו
" "הלכו" במשפט השלישי יש מקרה טיפה שונה, הכדור פה לא עשה כלום- עשו לכדור משהו. זה נקרא סביל
זה נורא פשוט למען האמת, כי עדיין מספרים על הכדור... מספרים על כך שהוא נזרק... ולכן "נזרק" יהיה הנשוא
מקווה שהבנת עד עכשיו
בכל אופן, במשפטים שיש בהם פועל (דבר שמציין פעולה: התחתן, נלך, ישנו, אוכלים, נקברו, סולקו וכו')- הפועל הוא
תמיד הנשוא. עד כאן ברור
קל ופשוט
ומי יהיה הנושא
(עכשיו הולכים הפוך לרגע)- הנושא יהיה זה שביצע את הפעולה
(או בפעלים סבילים- זה שהפעולה בוצעה עליו...)
ועכשיו הגענו למושא
המושא תמיד תמיד תמיד תמיד יהיה מילה שמתארת
את הנשוא. ולכן הוא תמיד מילה שמתארת פועל
עכשיו, ישנה דרך מאוד פשוטה לזהות מושא
קודם כל את מזהה את הנשוא... הפועל, בקיצור. המושא יהיה שאלה שמבוססת על הפועל ומתחילה ב: "אל, על, ב, מ, ל, את". כלומר: אם הנשוא, הפועל, במשפט הוא "אכל", אז המושא יהיה התשובה לשאלות: "אכל את מה
", "אכל במה
", "אכל על מה
"... אם הנשוא הוא "הלכו", המושא יהיה תשובה לשאלה "הלכו אל מה
", "הלכו למה
", "הלכו במה
" וכו'... כך לדוגמה: במשפט "הילד אכל גלידה", השאלה תהיה "אכל את מה
" והתשובה תהיה "גלידה", ולכן הגלידה היא מושא
במשפט "הילד אכל על השולחן"- "על מה הוא אכל
" "על השולחן"
ולכן השולחן יהיה מושא
ובמשפט "הילד אכל גלידה על השולחן", גם הגלידה וגם השולחן יהיו שניהם מושא
במשפט "הכדור נזרק לסל"- הכדור יהיה הנושא, נזרק יהיה הנשוא והסל- מושא
("למה הוא נזרק
")
ארמ, מקווה שעזרתי... אם יש משו שלא הבנת- תגובה, מסרים וגם טלפון יתקבל בברכה
(רוצה את הפלאפון שלי
)
בהצלחההה
את מוזמנת, אגב, לסרוק את הדפים
בדיוק אמרתי לחברה שלי שנורא בא לי לשון, וזה החלק האהוב עליי