אפשר עזרה?

[הילושי קפקושי]

../images/Emo7.gifאפשר עזרה?../images/Emo92.gif

אני ממש בדיכי בזמן האחרון... זה בגלל שחברה אחת שלי כל הזמן ניטפלת אליי וכל יומיים היא לא מדברת איתי, ואז היא כן...היא משגעת אותי! אני לא טיפוס של צעקות...להפך, אני לא יודעת לקטול אנשים...רק שאני ממש מחוממת....היא משחקת לי ברגשות... אני לא אוהבת אף אחד, זה מציק לי, זה מפריע לי, אני מרגישה שאני חייבת לאהוב מישהו... עם אני כבר אוהבת מישהו, אז הוא דוחה אותי, כי כל הילדים בשיכבה שלי ממש מגעילים!!! עם את לא אוהבת אותם-הם מתחנפים אלייך כמה שאפשר...עם את אוהבת אותם-הם חשים, תופסים תחת וגועליים אלייך... שמועות בשיכבה שלי רצות כמו מהירות האור... המשפחה שלי, אני כבר רבה עם אמא שלי מלא זמן, עם אבא שלי, עם אחותי ואחי אני לא רבה בגלל שהם כבר גדולים והם בבית משלהם.. אנשנושים-גם חלק ממכם קיללתם אותי וזה גרם לתקופה שלי ליהיות יותר מגעילה, אבל איתכם זה כבר עבר ועכשיו אתם יותר נחמדים... אני מרגישה שמדחיקים אותי בבית הספר! אני בדיכי לא ידוע! אני לא יכולה להראות את הרגשות שלי כי זה לא אופייני לי! אני אף פעם לא מצליחה לבכות בבית הספר! גם עם אני רוצה, ואין לי שום בעיה לעשות את עצמי בוכה...זו המומחיות שלי...רק שבבית הספר זה לא הולך לי... מה לעשות? אני אפילו לא יודעת למה אני בדיכי כל כך גדול? כל כך הרבה קרה לי בזמן האחרון.... מה אתם חושבים? תגיבו לי...

 

[SYCHO]

וואי....

את לא יודעת כמה זה קורה גם לי...נראה לי שזה פשוט תקופות בחיים של כל אדם.... פעם הכל חרא ופעם הכל מושלם....גם אני נמצאת בתקופה חראית כזו מדוכאת (בגלל המניאק...)עצבנית על כולם והכל אבל היום הייתי בהיי בגלל שהלך לי טוב (אפילו מצויין)במבחן שפחדתי ממנו מאוד...המשהו הקטן הזה...הוציא אותי מהדיכי... אני מניחה שתמיד יש את הדבר הקטן שיוציא אותנו מהדיכי ויחזיר אותנו למציאות....אבל בנתים אין מה לעשות עד שהוא יבוא...מאחלת לך רק טוף....

 

[אבוד בשאלות]

תנסי לזייף,

נסי לזייף שטוב לך, היחס של אנשים כלפיך ישתנה ואולי כך באמת יהיה לך טוב ולא תצטרכי לזייף.

 

[הילושי קפקושי]

../images/Emo26.gifיו...תודה שהגבתם!!!../images/Emo36.gif

 

[nobodys girl]

הי הילה..

לאור ההכרזה שאת עוזבת אני לא בטוחה שאת תקראי את זה אבל נו.. חפיף. טוב.. נענה באופן מסודר מההתחלה.. חברות כאלה שהן עוקצניות אפשר למצוא תמיד.. וכדי להתמודד איתה את לא צריכה להיות מסוגלת לקטול אנשים או לשלוף הערות שנונות מהשרוול... את פשוט צריכה להחליט. מה להחליט? להחליט אם את רוצה להיות חברה שלה למרות שהיא כזאת מרגיזה? או שאת אומרת די.. הספיק לי! או שאולי את רוצה פשוט להתרחק ממנה עד שהתקופה הזאת עוברת לה אז.. אם את מסכימה להמשיך להיות חברה שלה כמו כלום, את פשוט צריכה להתעלם מזה לחלוטין.. כאילו זה לא שם. בשלב מסוים זה יעבור לה.. או שהיא תחליט להציק למישהו אחר להתרחק לחלוטין זה באמת לא קל.. את פשוט מחליטה איזה יום בבוקר שדי.. שאיזו מן חברה מתנהגת בכזו גועליות.. ומתרחקת, לא פונה אליה, לא נפגשת אתה, לא מספרת לה כלום.. וגם להתרחק ממנה בינתיים זו אופציה סבירה בהחלט. את יושבת איתה לשיחה או כותבת לה מכתב.. מסבירה לה מה בדיוק מפריע לך בקשר שלכן ואומרת שעד שהיא לא מפסיקה עם זה את לא יכולה להיות ממש חברה שלה.. אז שתשתדל להיות נחמדה טיפה יותר בקטע הזה של לא אוהבת אף אחד.. זכותך. אולי לא הגעת למקום שמתאים לך... אבל את צריכה למצוא שתיים שלוש חברות ולהתרכז בקשר שלך איתן. בכל מקום תהיה צביעות כזו, אנישם שהם נחמדים רק כשהם צריכים ממך משהו.. ואת לא יכולה לשנות את כל העולם.. את יכולה רק להשלים עם זה ולא לייחס לזה חשיבות. שמועות? אנשים אוהבים לרכל.. מה לעשות? זאת עשויה להיות תעסוקה ממש מבדרת... תחשבי אבל גם כמה פעמים יוצא לך עצמך להגיד משהו על ההוא או ההיא... הדרך להלחם בזה היא פשוט.. לא לעשות דברים שעשויים לגרור ביקורת באופן פומבי.. לשמור את העניינים שלך לעצמך... ככל שיש יותר אנשים שיודעים בדיוק מה קורה איתך את הופכת להיות יותר ויותר לנושא שיחה והדברים מתגלגלים לכיוונים לא צפויים. אם את מדברת בקטע של בנים.. לא חייב להיות לך חבר.. כלומר... אל תהיי לחוצה על זה.. כשיהיה מישהו מתאים זה יזרום, אבל ככל שתחפשי את יותר באובססיביות את תפגשי במישהו שהוא לא משהו ותמצאי את עצמך מתפשרת את לא יכולה לאלץ את עצמך לאהוב או לשנוא מישהו.. ממש לא... ובכלל-את חייבת משהו רק לבנאדם אחד.. וזו את. בעניין אימא שלך.. אוי.. אימהות היו ותמיד יהיו קרציות... אין לך מה לעשות תעשי רשימה של דברים שאתן רבות עליהם. אם היא מקטרת על השעות שאת באה והולכת תנסי לדבר איתה ולהסביר לה שהי, את כבר ילדה גדולה והיא לא יכולה ללוות אותך ולהחזיק לך את היד כשאת חוצה את הכביש עד גיל מאה ועשרים. אם לא נאים לה החברים שלך תגידי לה.. אלה החברים שלי, ואני בוחרת אותם.. אם היא מרגישה שאת לא עושה מספיק בבית.. תנסי כל יום לעשות דבר אחר.. לקפל כביסה, או לשטוף כלים או סתם להציע לה כוס קפה כשהיא יושבת לקרוא עיתון.. תראי.. אני לא יודעת כמה חברים קרובים יש לך.. אבל.. מישהו חייב לקלוט שרע לך.. זה דבר שגם אם לא רוצים אנחנו משדרים החוצה. אם קשה לך לדבר על זה את יכול לנסות לכתוב מכתב קצר ולהסביר לאחת החברות או הידידים את הבעיה.. אבל תוציאי את זה.. זה לא טוב לשמור בפנים וואי.. כמה כתבתי מקווה שעזרתי אפילו קצת אדוה

 

[DoritOS]

משברים...../images/Emo28.gif

אם לא טוב לך עם החברה הזאת, ואכפת לה ממך, אל תשלימי איתה, תגידי לה שהיא עברה את הגבול כבר, ואם היא באמת חברה שלך, היא תראה שהיא לא בסדר, ותתנצל... אם את לא אוהבת אף אחד, אתלא חייבת שיהיה לך חבר, אהבה צריכה להיות אמיתית, אם יש בן שאת מחבבת בשכבה, תציעי לו לצאת, תראי איך זה ימשך, את עוד תמצאי אהבה כשלא תחפשי אותה, היא תבוא לך לבד... בקשר לבכות, אני מציעה לך לא לנסות לבכות בבית ספר, כי אם שמועות עוברות אצלכם מהר, אז מי יודע מה הם ימציאו למה בכית.... ואחרונה חביבה, אמא ואבא שלך... עם אמהות ואבות רבים כל כמה דקות, ככה אני עם ההורים שלי, לפחות שלושה ריבים ביום, זה קורה, את מצידך, תנסי כמה שפחות להתוכח, ותראי עם הזמן זה יתחלש, לך ולהורים...