אז זהו.. אני פה..

[סביונית123]

לפעמים צריך לדעת לשחרר....

ואז (לא בטוח)...הוא זה שירצה לנסות שוב או לחילופין ללכת לטיפול...או לנסות ....או...או.... ואת אולי תהייה כבר במקום אחר (מאחלת לך) הוא כרגע (לפי מה שהבנתי) הגיע להחלטה...ככל שתיקדחי יותר בנושא הייעוץ ...ובנושא "ההזדמנות הנוספת" הוא יתחפר יותר בשלו... להציע שוב ושוב לנסות לחזור כשהתגובה שלו היא : "אין לך כבוד"- רק יתיש אותך ויגרום לך להרגיש יותר מושפלת! ש ח R R י.... במקביל- כנסי לפורום...תייצרי בעצמך "סביבה תומכת".....תקטרי פה, תגיעי למיפגשים....תכירי חברות ואנשים חדשים.. יש המון..שנימצאים בדיוק בסיטואציה כמו שלך....שווה לנסות בהצלחה!

 

[קטי30]

נגבי את הדמעות ותתחילי לחיות

מתוקה ברגע שזה המצב שי לך 2 אופציות

להכנס לדיכדוך דיכאון וכל הנלווה || להבין שזהוא ולהניח גולל על הבאר ולהמשיך הלאה. לטובתך ולמען ה

ים שלך עשי טובה ביחרי באופציה השניה ותראי ברכה ברגע שתביני ותפנימי שזהוא נגמר קר אז תתחילי לחשוב על ה"הלאה" ולהתחיל לסדר ולהביא הגיון למחשבה איך ממשיכים הלאה. מתוקה, קומי תתעודדי רבים וטובים נמצאים במצב שלך והם חיים ולא רע בכלל כל החיים לפניך ......... ואם זה לא מספיק

מוכנה להוציא את הפונפונים מהבויידם את נעלי הספורט מהמגרה (רק אל תאלצי אותי ללבוש את המדים

) ולפזז עם חמשירים בשבילך אז- אפשר להגיד לך ברוכה הבאה בצל קורותינו או שעוד לא ???????

 

[קליל 1]

איך עוברים את התקופה?

לדעתי את צריכה לסגור דברים איתו ועם עצמך.. אם הבנתי מכון..את מעוניינת להמשיך.. אז את צריכה לראות את מערכת היחסים שהייתה לכם מנקודת הראות שלו..ולנסות להבין איך הוא רואה אותה..ולמה הוא חושב שאין סיגוי..בלי להתווכח או לטעון שכנגד..אלא פשוט להקשיב..לחשוב על זה..ולקבל את זה.. אחרי שתביני את זה..יש סיכוי שיהיה לך קל. בהמשך..

 

[נעימה רחימה]

קחי נשימה עמוקה מאד. כולנו

היינו שם בצורה זו או אחרת. כולנו חווינו את הכא. אץ התחושה שהגל קשה מנשוא. את תחושת המחנק הנוראית. היום במבט לאחור יכולה לומר לך שאם מעט חשיבה נכונה. בניית דרך ניתו להיבנות מחדש. למצוח ולגדול למקומות שלא תיארת לעצמך. נסו טיפול ולו לפחות מהמקום של לנסות הכל לפני שמפרקים. בואו ממקום של הקשבה. ממקום של ויתור וחלילה לא למלחמה. כי רק זו הדרך לדעתי. הטיפול אינו קל. אך נסו. והאמיני לי כמי שראתה את הים מקרקעיתו יכולה לומר לך שאפשר גם לצוף ואפילו בשלב מסוים לחתור לחוף מבטחים או למים הצלולים לפי ראות עיניך היי סבלנית לעצמך וחפשי תמיכה. פרקי הכל כאן מעל דפים אלה. יש פה אנשים נפלאים שישמחו לחלוק עימך את הקושי. הגירי דמעות כאוות נפשך אך בבוא העת נגבי אותם ונסי לחזק עצמך בכל דרך בהצלחה לך ושבת שלום