וואו
זה יהיה קשה להגיב, אבל אני אנסה בכל זאת. יש לך טעות היסטורית חמורה. אולי אתה לא מודע לזה- אך דווקא הרצל לא היה שייך כלל וכלל לציונות הדתית- הוא דגל בהקמת מדינה ליהודים ובכלל לא היה חשוב לו תחילה שהיא תהיה בשטחי ארץ ישראל (תוכנית אוגנדה). שאיפותיו הלאומיות נבעו יותר מלחץ הפוגרומים ביהודים ומשאיפה כללית להגן על היהודים בדרך היחידה שאפשר- לרכזם במקום אחד. הטענה שלך שהוא רצה שלמדינה יהיה צביון יהודי דתי שגוייה לחלוטין- ואם אתה לא מאמין לי אני מוכן להביא ציטוטים שייאשרו את דברי. לגבי דבריו של דוד בן גוריון- גם כאן יש לך טעות רצינית. המושג מדינה יהודית- לאו דווקא מתייחס לצביון הדתי של המדינה. ניתן לאשש זאת בדבריו- שמדינת ישראל תעניק חופש דת, מין, מצפון וכו'. אני לא יודע מה איתך- אבל כאשר קובעים בחוק שיום מסויים הוא יום צום- נפגע החופש של מאמין בדת אחרת- שכן ימי הצום שלו לא נקבעים בחוק. אדרבא, מדינת ישראל, בשום שלב, לא הכריזה על כך שהיא מדינה שנוהגת על פי הדת היהודית- להיפך- היא מדינה שבה יש חופש מצפוני ודתי כביכול. אני לא מבין מאיפה המסכנה שמדינתנו היא מדינה יהודית. מהחוק? מהרוב? ומה אם אני יהודי שמאמין בערכים של הבודהיזם? אני לא שייך למדינה הזאת? אני מאד בעד שמירה על מסורת מסויימת של ערכים שמאחדים עם. אך לא כאשר הדבר כולל צביון דתי מוחלט אשר כופה על כל אדם הגר בישראל להתנהג כך ובעצם לא מאפשר לו את החופש שלא להיות תחת אותם ערכים. אתה באמת חושב שצום מביא "אהבת חינם" בעם "וגיבוש"? זה דבר נאיבי ומטופש. למעשה, היום הזה לא מפריע לי כלל. אך מפריעים לי דברים רבים בכפייה הדתית שנעשית- תהליכי הגיור המשפילים וחסרי האנושיות, חיתון וגירושין, ועוד המון דברים.