טוב אז לסיפתח יש לי סיפור
שבוע אינטרנט בטוח", כך מוגדר האירוע החשוב הזה שמשרד החינוך מקצה לו כשבוע מלוח הלימודים השנתי. יושבים על הריצפה בחדר הספריה של בית הספר. שלוש כיתות א`, ביניהם נוכח גם בני, מחכים לפתיח ולמצגת שתתמלא באייקונים, וכל מיני סמלים מוסכמים מעולם האינטרנט, אליו נסחפו ילדינו הרכים בני השש והשבע. לאחר שברור מעל לכול ספק שכל אחד מהתלמידים, כבר ערך הכרות עמוקה עם המושג הבסיסי "אינטרנט", המסך מתמלא בניקים אטרקטיבים: "המתוקה מבגדד", "סקסית רכה ופראית", "יוכבד המשתוללת", "ביישן במצלמה" ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה. המורה שואלת את התלמידים האם הם מכירים כינויים אינטרנטים שכאלה ואומרת להם שכינויים אלה מכונים ניקים בשפת האינטרנט. לאחר מכן היא שואלת אותם, אלו מהכינויים נראים להם כינויים לאדם חיובי והאם יש כאלה שלא?. מתפתח דיון בנושא. מסתבר שה"מתוקה מבגדד" עשויה (בעיניים של ילד בכיתה א`) להיתפס כילדה בעלת זוג גומות חן וצמות שיכולה להיות שותפה לשיחה במסנג`ר, בסקייפ או לחילופין ב ICQ והם, הצעירים הללו, מכירים כל דרך תיקשור אפשרית באינטרנט . "יוכבד המשתוללת", לעומת זאת, היא ילדה קצת פראית, שהמורה עשויה להוציא לפינת הרגעות ולהרגיעה בשניות, "וביישן במצלמה" הוא לבטח ילד מתוק שלא כל כך אוהב להצטלם, כי הוריו תמיד מכריחים אותו לומר צ`יס למצלמה... ואני יושבת לי, מצטמקת בפינתי שעל הריצפה הקרה ומתחלחלת לנוכח המחשבה, אודות הקלות הבלתי נסבלת בה ניתן לגרום לילד רך להאמין שהעולם טוב, כמה קל להציע לו "סוכריה וירטואלית" במשפט תמים לכאורה כ"אתה נשמע ילד מאוד חכם ונעים" או אפילו כאשר אתה משתמש בניק של גיבור על כ"דיג`ימון" או "ספיידרמן עם טייץ". כמה סלולה מכאן הדרך בלטוות את קורי הזימה ולדובב את הילד להתקרב, להפתח ולמסור פרטים. ברור לי עוד יותר, שהילדים לא יצליחו בפרק זמן של חצי שעה עד שלושת רבעי שעה, להבין את חומרת הדברים, כמה העולם מלא בזאבים מייררים המשחרים לטירפם. ובכלל, האם מסר שכזה, שהעולם פרוץ והעולם הוירטואלי רק מקרב אלינו את הפריצות הזו, הוא מסר לצידו ובתחושתו היינו רוצים לגדל את ילדינו? הילדים פעורי פה, מקשיבים גם לסיפור על הרצח של אופיר רחום שהתפתה להגיע לרמאללה בעקבות ידידות וירטואלית עם בחורה שהזמינה אותו להתלוות אליה ומשם גורלו לא שפר כידוע. לפעמים צריך לזעזע, אך האם ילד בכיתה א` יכול לראות את הרווח הצר החוצץ בין גלישה חופשית באינטרנט לבין גלישה לאתר משחקים מבוקר יחסית כ"וואללה כיף"? האם אין הוא עשוי להגיע תוך שניות במנוע חיפוש זה או אחר, לשמות אתרים שמשחק הוא חלק מהם? כגון ""משחקים וירטואלים" או "שחק אותה עם בט`מן והערפד המוצץ" ולמצוא עצמו מזועזע, או חמור לא פחות, מושפע מהאיזור הפרוץ אליו נקלע? אני עדיין מנסה לחסום מילדיי כניסה חופשית לאימייל שלי, בו לא אחת מופיעות דמויות אקרובטיות במיוחד אותן אחראית לשלוח אלי חברה הדואגת שחיי יהפכו להיות מלאים ועשירים יותר. אך בלי צחוק אני חושבת ש ICQ, כבר ממזמן הפך ל I `M SICK OF YOU והחיפוש הפך מחלה, בכל הקשור לילדינו. ************************** האמת יש לי המון מה לספר על רון בנושא מחשבים ואהבתו אליהם, אך הפעם כתבתי רק על נושא האינטרנט הבטוח של אשתקד. עכשיו מעבירה את הכדור אליכם, מי רוצה לספר לנו איזה סיפור על היחסים החמים/הקרים של הפשוש עם המחשב? אריאלי את הראשונה שעולה לי, זוכרת עדיין את ניצחון בנך על דרישות חית המחמד שלו, העכבר האלקטרוני. האם היית זאת את?