../images/Emo11.gif very seriously פינה i take this
מה מיקום השיר בערך ברשימת המועדפים שלך? [חוות דעת כללית, לא צריך מספרים.] פעם היה גבוה מאוד. אחד הביצועים הכי יפים מהאלבום. עכשיו הוא קצת נדחק לעומת אחרים, אבל כבודו במקומו תמיד יהיה מונח.
זמר/זמרת/להקה שהיית רוצה לשמוע ביצוע שלו לשיר: מעניין אם פעם תהיה לי תשובה אחרת לשאלה הזאת. לא, אני גם חושבת ששיר הוא דבר אישי מאוד ולפיכך בלעדי מאוד.
זמר/זמרת/להקה שלא היית רוצה לשמוע ביצוע שלו לשיר בשום אופן!: -
שם השיר מתאים, או שאולי היית מעדיף שיקראו לו בשם אחר ("יומנים", נגיד?)? דווקא אוהבת לראות את "יומנים" מתנוסס כך בסטליסט, אלא ששם זה עוצר. הלוא זה מה שהביא לנו את "ציציות פורחות באוויר" !
רגעים מיוחדים בהם אתה אוהב במיוחד לשמוע את השיר: בהופעה. בתחילת ואמצע הסיבוב הקודם, זה היה אחד הביצועים החזקים, אם לא הכי חזק, בכל הופעה. כמו שעון.
אילו יכולת לשנות משו בשיר, להוסיף בית, להוריד אחד, כל דבר, היית עושה? מחזירה את אמיר לסולו שלו? (נדוש, אני יודעת. אבל סליחה, מתבקש)
איזה חלק מתוך השיר אהוב עליך במיוחד? התאורה בהופעות ? מה, היא מושלמת. היא והכוראוגרפיה. הידיים המתאפקות בקושי, השלכת הגפרור המכוונת, הרקיעות...שיחות שלמות היו לנו על זה
. וגם תמונות רבות וטובות, כמובן. ע"ע (בנסיבות שעה זו, מצ"ב הראשונה שמצאתי). וקצת יותר לעניין - כמו דולפי היקרה שלי, גם אני אוהבת את הקטעים הקטנים שאביתר "מסלסל" ומשנה בהופעות. "כבד", ללא ספק.
מה דעתך על ביצוע השיר בהופעות? הכתובת מופיעה הרבה פה על הקיר...
במידה ויש לשיר קליפ, הקליפ מתאים לשיר? למען ה', ממש לא. בדיוק כמו חוברת מילים של דיסק, גם לקליפ יש חשיבות גדולה. אם כבר אירגנתם צלם מקצועי ותאורה - אפשר להוציא קצת יותר ממה שיצא.
במידה ואין לשיר קליפ: איפה היית מצלם אותו ואיזה קליפ היית עושה? אני טובה בהברקות באופן אקראי בלבד, לא משהו שיכולה לזמן... אבל..מניחה שמשהו בסגנון : איש מתעורר בשעת לילה מאוחרת בחלקת יער, וכל הקליפ לא מפסיק לצעוד. בתחילה מבולבל, לוקח לו זמן לקלוט איפה הוא. וכשזה קורה, הוא לא ממהר לקום. הוא יושב וחושב שם קצת. כש"מגיעה השעה" - הוא עוטה באחת פרצוף נחוש, מצית גפרור, מדליק לו ענף שבור ויוצא לדרך. כל הפזמון הראשון הוא רץ כאחוז אמוק בין עצי היער, מנסה לפרוץ לו דרך, הכל נע בין עלטה ללהבת הלפיד המאולתר שלו, ובין כך מוארים בקריצה אותיות ענק (ממוחשבות, אחרת זה סתם דפוק) חבויות פה ושם. הבית השני מתחיל כשהוא מוצא את השער החוצה, לכביש גישה של עיר נטושה. הוא ממשיך ללכת על הכביש הראשי, בין פחי הומלסים בוערים וכאלה (אווירה, מה), הוא מסתכל וקולט סביבו מבטים מיואשים ומנוכרים מהם. הוא מתחיל להלחץ קצת ובעודו מביט לצדדים הוא מביט לאחור תוך כדי סיבוב (בתיזמון מושלם עם "לא להביט לאחור") ובסוף הבית הוא שוב מתחיל לרוץ, באמצע הכביש הנטוש, בפריים רחב ובסלואו מושן, והכל מסביב עמוס פיסות נייר מתעופפות ופזורות על הרצפה. בסוף זה נגמר כשהוא סוטה לסימטה צדדית, עולה לבניין בריצה וטורק את הדלת מאחוריו, בעודו נשען עליה. ואז שתי אופציות : או שפתאום בתזוזת מצלמה רחבה מגלים שהוא נמצא בחדר שכל הקירות שלו מכוסים ניירות וכתבים עתיקים הרי-משמעות, בחינת - לאן שלא תלך ותנסה לברוח מזה, זה ילווה אותך כצל עד שתתן דעתך לזה. או, שהמצלמה חושפת בעצם שהוא נמצא באולם למידה גדול של ישיבה עם כונניות עמוסות בספרים וכמה חברותות בודדות שמרימות אליו עיניים פתאום, ואז המצלמה עוברת אליו, והוא מחייך. כך או כך, זה נגמר בדיוק בקטע ששיא השיר נשמט ומסתיים בפתאומיות, מה שבהופעות זה מתבטא בזריקת הגיטרה הצידה (היא מחוברת ברצועה, אין מה לדאוג), בכיבוי האורות הדרמטיים ובמחיאות כפיים סוערות. וזה בדיוק מה שעבר לי בראש ברגעים אלו ממש. (ושוב. מי אמר בוגרת מגמת קולנוע לא ממומשת ולא קיבל
)
דו קרב: "אותיות פורחות באוויר" או "מיתר"? ברור ש"אותיות". אין פה אחד שיגיד אחרת. זה פשוט לא כוחות, אבישי.
רוצה להוסיף עוד משו לאומה בקשר לשיר? נראה לי שכבר אמרתי מספיק (אני עוד מנסה לנשום לרווחה אחרי פרץ התקתוק הפורה שהיה לי 2 שאלות קודם
).