פינת הציטוט

[efriend]

../images/Emo63.gif פינת הציטוט

השבוע אני רוצה לצטט שורות משיר שכולנו מכירים. את המילים כתב אהוד מנור. אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת רק מילה בעברית חודרת אל עורקיי אל נשמתי. את השיר הזה אני מצטט כאן כי זה בערך שנה מאז שחזרתי לארץ, וחזרתי בדיוק בגלל זה. ולכבוד יום השואה, אני שוב נזכר כמה חשוב שיש לנו את המדינה הזו, עם כל הקשיים בה. ורק אחרי החיים באמריקה אני יכול לדעת כמה שאני אוהב אותה. אני יודע שזה לא באופנה היום, במיוחד בחוגים בהם אני מסתובב, אבל ככה אני מרגיש.

 

[yamkachol]

מזדהה עם דבריך,

מרגיש בדומה לך. קיימת החשיבה שהדשא של השכן יותר ירוק. אז גיליתי שהוא אולי יותר ירוק, אבל גם קצת מסריח, דוקר ועוד דברים מעצבנים ... אז אני מעדיף לחיות בדשא הדוקר, המסריח שלי. הרגשתי כמו נטע זר שם בגולה, והעדפתי להרגיש כמו בבית. בכייף. ברוגע. מקומות יפים ומענינים - יש בכל מדינה. אנשים נחמדים ולא - כנ"ל.. שיהיה לנו בכייף עם המדינה שלנו - עם כל הדברים הלא נחמדים והמושחתים ... הם שלנו, הם קיימים בכל המדינות. אך שם אני זר. וכאן זה ביתי. ואילו הצרות שלי, שם - אילו בעיות שלהם. שיהיה לנו יום העצמאות שמח ופורח...

 

[efriend]

../images/Emo45.gif

 

[פרפרי אהבה]

לגמרי מרגישה ככה- אין לי ארץ אחרת ../images/Emo104.gif

וזוהי גם אחת הסיבות שלא הצלחתי להבין את אחותי ובעלה בבחירה לעזוב את הארץ ולעבור לחו"ל. אני באמת ובתמים לא מסוגלת לחשוב על לעזוב את הארץ הזאת ליותר מתקופה קצרה. והאמת שאני מרגישה שאפילו לא מעריכה מספיק את הארץ כי לא מטיילת בה כמעט.

 

[efriend]

כמה זמן הם שם אם את מוכנה לספר?

 

[פרפרי אהבה]

הממ... משהו כמו 6 שנים לדעתי...

עברו לניו יורק ולאחרונה עברו לסן פרנסיסקו.

 

[dietoday]

קשה לי עם הציטוט הזה...

בתור מישהי שתמיד חלמה לחיות בחו"ל ומקווה להתחיל ללמוד שם בקרוב.. תמיד הרגשתי (וגם כתבתי פה) שנולדתי במדינה הלא נכונה.. כ"כ קשה לי עם התרבות (או חוסר שלה) פה, עם החוצפה, הקומבינות, האגו... אז נכון, לא הכל רע ויש פה גם דברים מצויינים, אבל האם זה באמת מספיק? בן אדם לא צריך להרגיש בנוח במדינה בו הוא חי? כי אני לא...