פינת הציטוט

[efriend]

../images/Emo63.gif פינת הציטוט

את הציטוט של השבוע שמעתי ממישהו בעבודה, ואני לא יודע למי הוא מיוחס במקור. הציטוט הוא: There is never a second chance for a first imression או בתירגום חפשי" לעולם אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני. המשפט הזה עורר אותי להרהר שוב בחשיבות הגדולה של רושם ראשוני. קורה שאתם פוגשים אדם, ואחרי פגישה ראשונה אתם מרגישים שהוא (או היא): לא ישר, או אגוצנטרי, או אגרסיבי (או כל דבר אחר). אתם ממשיכים לפגוש אותו, ולאט לאט הרושם הראשוני מתקהה. אתם מתחילים לחשוב שאולי הרושם הראשוני מטעה, אתם מוצאים הסבר לחוסר היושר - שזה בעצם פשוט חלק מאיזו הסתכלות אחרת על החיים (או מה שתרצו), ובמיוחד אם זה אדם שאתם מתחילים לאהוב - אתם מפסיקים לראות את הדברים האלה. והנה עובר זמן, וכמעט תמיד מתברר שהרושם הראשוני היה נכון. אז שהרושם הראשוני היה מדוייק, או שהוא נבואה שמגשימה את עצמה. זה כמובן נכון גם לגבי רשמים חיוביים - למשל, יש לי חבר ותיק מאוד שהוא אדם מוזר מאוד (טוב, כל החברים שלי מוזרים), יש לו חסרונות בלי סוף שלא אמנה אותם כאן (בכל זאת, חבר) - אבל יש לו תכונה אחת שאני מאוד מוקיר, שהורגשה חזק מאוד ברושם הראשוני שהוא השאיר (לפני למעלה מ10 שנים): נאמנות. זה אדם שמוכן לסדר את כל העולם (לא נעים להגיד...) אבל הוא ישר כפלס עם קומץ האנשים שהוא החליט שהם חברים שלו. גם כאן, הרושם הראשוני לא הטעה. והנה משהו הפוך

: אני משאיר רושם ראשוני טוב. אני מחייך יפה, מסתכל בעיניים, יש לי הומור לא רע, ויכולתי להמשיך לנצל את ההזדמנות ולהחמיא לעצמי... אנשים נוטים לאהוב אותי במגע ראשוני. אבל אח"כ אני מרגיש שאני לא יכול לתחזק את הרושם הראשוני הזה. בפעמים הבאות אני מרגיש שמתגלה "אני האמיתי", הרבה פחות מרשים. בהזדמנות אולי אספר כאן סיפור אמיתי ומשעשע מאוד על מה שנקרא "סינדרום המתחזה", שקשור לזה. מה אתם חושבים?

 

[Ferma]

חייב להגיב ../images/Emo13.gif

אתה יודע ללחוץ על הכפתורים הנכונים, או שזו סדרה ארוכה של צירופי מקרים (או שתחומי העניין הפסיכולוגיים שלנו חופפים). אני מדבר על "סינדרום המתחזה". שנה שעברה קראתי את אחד הספרים הראשונים שנכתבו בנושא (שנות ה-80') מאחד החוקרים הראשונים של הנושא: If I'm So Successful Why Do I Feel Like a Fake: The Impostor Phenomenon של Harvey (שגם תכנן מבחן שמודד את רמת רגשות ההתחזות). יש פרק או שניים בהם הספר מעט איטי — אלו הפרקים בהם הוא מסווג את כל רגשות ה"התחזות" לטיפוסים שונים, כמו ג'יני, זיקית, ילד טוב ירושליים וכיוצ"ב; אם כי הם בהחלט מועילים והוא עושה בהם שימוש בהמשך, הרגשתי שהפרקים הללו לא היו ממש מאוזנים — אבל בסה"כ אני חייב להודות שהספר מאוד ברור, בהיר, ומהנה לקריאה. הוא מציג היסטוריה קצרה של הנושא (למשל, ידעת שזו אחת התופעות הראשונות בתחום הפיסכולוגיה שתועדה בקרב נשים, ואח"כ הוכללה לשני המינים? עד אז זה היה בעיקר הפוך), נסיון אישי של המחבר (שלמד עיתונאות כתואר ראשון ועבר לפסיכולוגיה לתואר שני והלאה), ועל המחקר שלו בנושא. אאל"ט הספר בין 200 ל-300 עמודים, ולכן לא מהווה קריאה כבדה מדי (המבחן של המחבר, שהזכרתי קודם, נכלל גם הוא בספר). הערכתי אותו במיוחד מכיוון שבעוד שהוא נותן עצות מפעם לפעם, הספר איננו ולא אמור להיות Self-Help Book, ולכן הוא נמנע מכל המלכודות שאליהם יותר מדי קל ליפול בסוגה הזאת. הספר נועד להיות סקירה מקיפה, ראשונית, ואינפורמטיבית בנושא. לאנשים שאולי סובלים מהתופעה ברמה כלשהי (אחרי הכל, זה ספקטרום), ולאנשים שמעולם לא חשבו עליה. בסופו של דבר, בין 3.5 ל-4 כוכבים מתוך 5 (אם אתה מתעניין בנושא), בהחלט כדאי לשקול לקרוא אותו. אתה רואה? שוב הכנסת אותי לדיבור שותף על ספרים שאולי רלוונטיים בעקבות מילה או שתיים שאמרת

. באופן אישי, אני לא מכחיש שקיים כזה דבר רושם ראשוני, או שצריך להתעלם ממנו, אבל אני לא חושב שכדאי לשפוט לפיו או להסתמך עליו. הנסיון שלי לא מראה לי שהוא תמיד צודק, אבל זה בעיקר לא-מתיישב עם הרצון שלי לא-לשפוט אדם מהר מדי. כלומר, דומה הרושם הראשוני לקנקן, וההיכרות המעמיקה — למה שיש בו

.

 

[efriend]

נשמע שאני הולך לקרוא את זה יום אחד

תודה

 

[פרפרי אהבה]

מעניין מה שכתבת ../images/Emo13.gif

אני גם מרגישה כמוך- עושה רושם טוב ולאט לאט כשאני משתחררת יותר- תמיד מרגישה שלא מחזקת את הרושם הראשוני, אבל ביננו- משיחות שערכתי עם אנשים שונים, זאת כנראה סתם ההרגשה והחוסר ביטחון שלי שמבעבעים שם... אני חושבת שרושם ראשוני מאוד קובע אבל יכול גם להשתנות, עובדה בן זוגי בהתחלה לא מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, אבל ככל שדיברנו יותר ויותר- פשוט התאהבתי בו לגמרי והמראה לא שינה לי בכלל.

 

[מדען חלל]

ומה היה קורה

אם מלכתחילה היית מראה את עצמך אמיתי?

 

[efriend]

לא לא לא,

אני לא מציג את עצמי כמישהו שאני לא. אני פשוט חושב שתכונות שנראות לידי ביטוי במגע ראשוני יותר מוצלחות אצלי מאלה שלא. אני כן מראה את עצמי האמיתי תמיד, פשוט כי אני נאיבי מדי מכדי לעשות אחרת.

 

[נסיכת הכוכב]

הרןוושם הראשוני הוא ראשוני

הוא נובע ממראה ושפת גוף ומה שאתה משדר לאדם השני לכן אןם ההתנהגות משתנה זה אולי כי רצית לרצות ברושם הראשוני המבט הראשון הוא היעשה את הקליק בין הנשמות ועכשיו נתתחיל לדבר פה באינטרנט קודם כותבים וקוראים אז שנפגשים פעם ראשונה אתה כבר משוחד והקשר הנפשי שנוצר מהכתיבה והקריאה אתה לומד על נפש האדם שנפגשים המראה כבר לא משחק תפקיד בקשר כי הרגשות חזקים מהמראה