../images/Emo63.gif פינת הציטוט
קודם כל הודעה: בשבוע הבא ובשבוע שאחריו אני בטיול בחו"ל, ולכן לא אוכל לפרסם את הפינה. אם מישהו רוצה להחליף אותי, אתם מוזמנים. והנה הציטוט של היום. זה שיר שלמדתי לפני כמה שנים בשיעור ספרדית. אני יודע שזה פשע לנסות לתרגם אותו בעזרת הספרדית הקלוקלת שלי, אבל לא מצאתי תרגום - אז סליחה מראש על אי הדיוקים המחפירים. הנה לינק לשיר המקורי: http://www.flickr.com/photos/mariana_mattesco/161225492/, שם רשום גם שם המשורר. והנה התרגום הקלוקל שלי: ---- אני מכריז על עצמי אשם בכך שבאלה הידיים אשר ניתנו לי לא בניתי מטאטא. ומדוע לא בניתי מטאטא? לשם מה ניתנו לי הידיים אם רק ראיתי את השיבולים אם רק שמעתי את הרוח ולא אספתי אותם והם עדיין ירוקים ולא הנחתי את הגיבעולים הרכים לייבוש ולא יכולתי לאחדם בצרור זהוב ולא חיברתי מקל עץ לחצאית הצהובה עד לקבלת מטאטא לדרכים ? כך היה: לא אדע כיצד עברו לי חיי בלי ללמוד, בלי לראות בלי לאסוף ולאחד את אבני היסוד ובשעה זו לא אכחיש היה לי הזמן אבל לא היו לי הידיים וכך, כיצד יכולתי לצפות לגדולות ונצורות אם מעולם לא הייתי מסוגל לעשות מטאטא אחד אחד בלבד אחד? ---- השיר הזה תפס אותי מיד כשהמורה לספרדית הקריאה אותו. הוא מתחבר לי במקום מאוד עמוק, למרות שאני לא מבין לגמריי למה. משהו בגיבעולים הרכים הרכים האלה, שצריך לאסוף בזמן, משהו בפשטות הזו של דרך הטבע הוחמץ גם אצלי. ובלי זה, אי אפשר לצפות לגדולות. אני מאחל לכם שבועיים טובים כאן בלעדי, ומבטיח לכתוב יותר כשאחזור. לנסיעה הזו יש משמעות רבה מאוד עבורי.
קודם כל הודעה: בשבוע הבא ובשבוע שאחריו אני בטיול בחו"ל, ולכן לא אוכל לפרסם את הפינה. אם מישהו רוצה להחליף אותי, אתם מוזמנים. והנה הציטוט של היום. זה שיר שלמדתי לפני כמה שנים בשיעור ספרדית. אני יודע שזה פשע לנסות לתרגם אותו בעזרת הספרדית הקלוקלת שלי, אבל לא מצאתי תרגום - אז סליחה מראש על אי הדיוקים המחפירים. הנה לינק לשיר המקורי: http://www.flickr.com/photos/mariana_mattesco/161225492/, שם רשום גם שם המשורר. והנה התרגום הקלוקל שלי: ---- אני מכריז על עצמי אשם בכך שבאלה הידיים אשר ניתנו לי לא בניתי מטאטא. ומדוע לא בניתי מטאטא? לשם מה ניתנו לי הידיים אם רק ראיתי את השיבולים אם רק שמעתי את הרוח ולא אספתי אותם והם עדיין ירוקים ולא הנחתי את הגיבעולים הרכים לייבוש ולא יכולתי לאחדם בצרור זהוב ולא חיברתי מקל עץ לחצאית הצהובה עד לקבלת מטאטא לדרכים ? כך היה: לא אדע כיצד עברו לי חיי בלי ללמוד, בלי לראות בלי לאסוף ולאחד את אבני היסוד ובשעה זו לא אכחיש היה לי הזמן אבל לא היו לי הידיים וכך, כיצד יכולתי לצפות לגדולות ונצורות אם מעולם לא הייתי מסוגל לעשות מטאטא אחד אחד בלבד אחד? ---- השיר הזה תפס אותי מיד כשהמורה לספרדית הקריאה אותו. הוא מתחבר לי במקום מאוד עמוק, למרות שאני לא מבין לגמריי למה. משהו בגיבעולים הרכים הרכים האלה, שצריך לאסוף בזמן, משהו בפשטות הזו של דרך הטבע הוחמץ גם אצלי. ובלי זה, אי אפשר לצפות לגדולות. אני מאחל לכם שבועיים טובים כאן בלעדי, ומבטיח לכתוב יותר כשאחזור. לנסיעה הזו יש משמעות רבה מאוד עבורי.