../images/Emo63.gif פינת הציטוט
הציטוט של היום הוא קצת ארוך. אני לוקח אותו מהספר "מה איכפת לציפור" של חנוך לוין. חנוך לוין היה איש שנוי במחלוקת, אבל יצירותיו (המעט שאני מכיר) יקרות לי מאוד מאוד. הן באו לי כנקודות אור בימים קשים. אני מצטט מהשיר "הגטו שלי". לא אעתיק את כל השיר כדי לא להפר זכויות יוצרים, אבל אצטט מספר שורות: אחרי שיצאתי לאוויר העולם אמרו לי שאפי שונה משל כולם והיה זה גטו שלי. כאשר ניסיתי ליישר את האף גילו אצלי מאחור גם זנב והיה זה הגטו שלי. עם אף כלו שלי וזנב מאחור מפני אור השנש חיפשתי מסתור והיה זה הגטו שלי. עברו שנים והיום כבר ברור: אין לי זנב והאף בסדר גמור, אך נשאר לי הגטו שלי כי אחרי זמן כה רב, אם להיות גלוי לב את הגטו התחלתי כבר קצת לחבב הן היה זה הגטו שלי. בי זה נוגע, בנימי הנפש הכי העדינים. האם גם בכם?
הציטוט של היום הוא קצת ארוך. אני לוקח אותו מהספר "מה איכפת לציפור" של חנוך לוין. חנוך לוין היה איש שנוי במחלוקת, אבל יצירותיו (המעט שאני מכיר) יקרות לי מאוד מאוד. הן באו לי כנקודות אור בימים קשים. אני מצטט מהשיר "הגטו שלי". לא אעתיק את כל השיר כדי לא להפר זכויות יוצרים, אבל אצטט מספר שורות: אחרי שיצאתי לאוויר העולם אמרו לי שאפי שונה משל כולם והיה זה גטו שלי. כאשר ניסיתי ליישר את האף גילו אצלי מאחור גם זנב והיה זה הגטו שלי. עם אף כלו שלי וזנב מאחור מפני אור השנש חיפשתי מסתור והיה זה הגטו שלי. עברו שנים והיום כבר ברור: אין לי זנב והאף בסדר גמור, אך נשאר לי הגטו שלי כי אחרי זמן כה רב, אם להיות גלוי לב את הגטו התחלתי כבר קצת לחבב הן היה זה הגטו שלי. בי זה נוגע, בנימי הנפש הכי העדינים. האם גם בכם?