פינת הציטוט

efriend

New member
../images/Emo63.gif פינת הציטוט

השבוע בחרתי משפט שהוא יותר בגדר אימרה, פתגם, או אם תרצו, קלישאה, מאשר ציטוט. והאימרה היא: "הכל בעיני המתבונן", או באנגלית,It's all in the eyes of the beholder הסיבה שבחרתי את הציטוט הזה היא שזה נושא שמעסיק אותי לאחרונה, אבל עוד הרבה יותר מכך, זה קשור למסר שאני מזהה בהרבה הודעות של חברי הפורום. אנשים כותבים הרבה על הבחירה שלהם איך לראות את המציאות, על זה שהכל בראש שלנו. האם זה נכון לדעתכם? אני איכשהו נוטה לחשוב שיש כזה דבר "אמת אובייקטיבית". כמובן שלא במובן הפילוסופי - ברור שהכל עובר דרך החושים והמחשבות שלנו וכו וכו וכו. לא לזה אני מתכוון. מה שאני אומר הוא כשאנחנו בונים לנו מודל של המציאות (והמטרה של המודל היא אחת - לעזור לנו להסתדר בחיים), זה עוזר מאוד אם מכירים בדברים מסויימים כאמת אובייקטיבית. הדוגמה הכי בנלית היא כמובן מדעי הטבע. אם אני חושב על חוקי הפיסיקה כאמת אובייקטיבית, זה עוזר לי לבנות כלים טכנולוגיים, בזמן שאם אני אחשוב עליהם כמשהו שאני בוחר אם הוא יהיה נכון או לא, ושלכל אחד יש את חוקי הפיסיקה שלו, לא נראה לי שאפשר יהיה לבנות עם זה משהו. יש בי איזושהי התקוממות נגד הגישות המודרניות של היום, שמקדשות את הסובייקטיבי באופן כמעט מאגי. מה אתם אומרים?
 

אופירA

New member
מנהל
אין סתירה

בהיות האלוקים בורא העולם, האמת לפיה ברא את העולם היא אבסולוטית, החוקים שטבע בעולמו הם אבסולוטיים. אך בהיות ברואיו, בני האדם, קרוצי חומר ובעלי נפש בהמית, אזי כפי שהילדים הקטנים בונים את עולמם לפי התייחסותם למציאות עפ"י עיני רוחם, כך האדם באופן כללי אמור לבנות את עולמו עפ"י התייחסותו הסובייקטיבית למציאות שמולו. המציאות שמולו היא משמשת כמו מראה לסובייקט שלו. האמת האובייקטיבית באה לידי ביטוי בצורה משתנה וסובייקטיבית עם השתנות הנסיבות. רצון האלוקים שהאדם יקדש את שמו בעולם ושיקדש את ערך החיים שהעניק לו - הוא רצון אחד אבסולוטי. אבל ביטויו בחיי המעשה יכול להיות משתנה - קידוש שם הקב"ה הוא ציות למצוותיו, ועם זאת, חובה על האדם לעבור על רוב המצוות כאשר עומדת בסכנה קדושת החיים. כלומר בנסיבות שאין סכנת חיים הרצון האבסולוטי מתבטא ברצון הבורא שהאדם ישמור את השבת, וכאשר יש סכנת חיים הרצון האבסולוטי מתבטא ברצון הבורא שהאדם יחלל את השבת! כלומר אין סתירה בין קיומן של אמיתות אבסולוטיות לבין קיומה של ראייה סובייקטיבית של אותה המציאות. זה בלבול מושגי לחשוב שאם אני מסתכל על המציאות באופן סובייקטיבי, אזי בכך ביטלתי את העובדות האובייקטיביות (חוקי הפיזיקה וכו'). החיבור הסובייקטיבי של האדם לעצמו הוא הדבר החשוב ביותר בדור שלנו, והוא הדרך שלו להתאחד עם בוראו, ועם תכלית בריאת העולם.
 
למעלה