לא תכננתי לפרוש.
רק רציתי להבהיר נקודה- שהתוכנית הזאת היא סבל ושלא הייתי הולכת על זה אם הייתי יודעת שזה יגזול ממני כ"כ הרבה כוחות נפשיים והמון המון שעות וצריכים מוטיבציה עצומה כי אני באמת לא מכירה מישהו שבבר אילן וכל הזמן הצליח, תמיד יש ירידות.. ואל תצטער שפרשת, עכשיו אתה תעשה את הבגרות בשקט, בלי כל לחץ, בכיתה יב', כמו כל התלמידים. שתדע שהתוכנית הזאת לקחה ממני הרבה דברים, כולל זמן פנוי לחברים ולמשפחה, וכולל חופש גדול של כיתה ח' (שהייתי צריכה לטחון את החומר למועד ב') ובכיתה ט' כבר התרגלתי, כבר ידעתי לקראת מה אני הולכת והיה לי ברור שאני לא פורשת אבל להגיד שאני נהנית? אי אפשר. ואני אוהבת אתגרים, וכיף לי להתמודד עם משהו שהוא קצת יותר קשה מהרגיל.. מתמטיקה לא קשה לי, אבל הדרישות של התוכנית והכמות של השיעורים שאנחנו מקבלים, זה דברים שאני לא הייתי הולכת עליהם אם הייתי מכירה יותר ויודעת לקראת מה אני הולכת בכיתה ח'. היה לי ברור שאם אני נכנסת לזה אני הולכת עד הסוף, ולכן לא חשבתי בכלל על פרישה, בשום שלב שהוא! ואני לא מבינה למה אתה צריך להוכיח לחברים שלך ולמשפחה שלך שאתה מסוגל? אני חושבת שהאדם צריך ללכת על מה שמעניין אותו, כי רק ככה הוא יכול להצליח, ומסגרת זה לא תמיד דבר טוב. זה מאוד מגביל וסוגר אבל כמובן, שזה מקדם... אני מאחלת לך המון הצלחה עכשיו בתיכון, ותזכור שאתה לא צריך להוכיח לאף אחד שום דבר (משחקי אגו) כי אוהבים אותך גם ככה ותזכור שכל דבר שאתה עושה, אתה עושה קודם כל לעצמך, מתוך נקודת הנחה שזה עושה לך טוב ואתה מפיק מזה הנאה מרבית.