האוגדן החדש של פייבלז, ואייזנר
קראתי את האוגדן החדש של פייבלז. מתחיל קצת לצלוע - האינטרלוד על ג'ק בהוליווד מיותר, אחרי זה זה קצת חוזר למוטב עם המסע של בלו-בוי אל ארץ האגדות, אבל זהות האדברסרי שוב זרקה אותי לתהומות היאוש. בטח שאני אקנה גם את הבא, ככה זה כשאתה בעומק נשמתך פאן-בוי ומגוון קטגורית הגילטי-פלז'ר מצומצם. בשורה התחתונה: שיתחילו לאסוף שוב את בוקס אוף מג'יק דחוף. בחוברות אין צ'אנס שאקרא את זה. (מרב דיכאון קראתי שוב את הפרק הראשון של ווטצ'מן. (-: ) קראתי את לייף אוף אנד'ר פלנט של אייזנר שהיה מאוד חמוד, הוא באמת וירטואוז מבחינת סטוריטלינג, שפת גוף ועיצוב דמות, גם כשהוא מספר סיפורים לא משו. עכשיו קורא את הפרוטוקולים של זקני ציון שלו, האמת קצת נתקעתי בזה, אבל רק בגלל יותר מדי ספרי לא קומיקס שמתחרים על תשומת הלב. אה, וגם אני לקראת סיום הכרך השלישי של הקומפליט פינאטס, תענוג. נראה לי שבבא מתחיל תור הזהב... יש לי כמה דברים די רציניים בתור. כרגיל - יותר מדי עוגות, פחות מדי אצבעות.