בידיוק לפרק כזה חיכיתי ../images/Emo58.gif
נהניתי מכל רגע :]] אחרי שני פרקים שפחות אהבתי, הנה הגיע הפרק המיוחל [ידעתי שזה יהיה 3.22, אני אומרת לכם]. רק פורמן הצליח לעצבן אותי, ממש. כמעט כל דבר שהוא הוציא מהפה עיצבן אותי. "אני מקווה שאני לא אתה" יופי מפגר ^_~ GO קאדי וקמרון ואפילו צ'ייס... ממש אהבתי את צ'ייס הפרק

אבל איפה החיזור התמידי אחרי קמרון ? חחח ווילסון-האוס בהחלט היה מעולה, אני חשדתי שהוא שם לו נוגדי דיכאון בקפה מיד כשהאוס עשה דבר דומה לווילסון [אבל מיד הסתייגתי וחשבתי שאולי באמת זה העזיבה של פורמן, גמאני הייתי שמחהXD ולא מתאים לווילסון], הוא באמת היה שמח מידי. ואם הוא ככה שמח בזמנים לא הגיוניים, זה דווקא אמור להגיד שהוא לא בדיכאון, כי נוגדי דיכאון הופכים אנשים דיכאוניים לאנשים "נורמליים", כאלה ששמחים "כשצריך" [נו, קשה לנסח שלא בהתאם למושגים הקיימים]... אהבתי את הפלירטוטים עם האני !! [אחחח החיוך בסוף
] נראית חמודה ומתאימה במוזרותה כזו... "אתה לא נראה מדוכא" חחח אבל הוא אמר שהוא אוכל בשר !! [סמים ובגידות זה בסדר, אבל בשר 0=]. דבר נוסף שמאוד אהבתי זה שהיו לו 2 הארות בפרק [פשוט אוהבת את ההארות שלו]... אחת בנוגע לעצמו [בעזרת המטופלת] ומיד אחכ אחת בנוגע למטופלת [בעזרת עצמו]... מעולה. זה הכל, מקווה שימשיך ככה עד הסוף.
