../images/Emo58.gif
אני לא חשבתי שאהנה עד כדי כך מהפרק הזה. אני אחלק את הביקורת שלי להרכבים מעניינים:
האוס וג'ימי - הו הו זה היה מעולה! גאוני! רק תקנו אותי אם אני טועה, ג'ימי סימם את האוס חזרה בתרופה נגד דיכאון? נכון? לפי משהבנתי, זה עבד, אז זה אומר, שהאוס אכן בדיכאון. השיחות שלהם היו משעשעות במיוחד, ואני פשוט התגלגתי מצחוק מכל רגע.
האוס ופורמן - אני חושבת שזה נעשה מעצבן מרגע לרגע. האוס, תמיד אומר את הדברים הנכונים, לדעתי, פורמן ניהיה מעצבן סתם. אני מבינה אותו, מדוע הוא רוצא להתפטר, אבל מה? אתה עד כדי כך חלש אופי שאתה לא מסוגל שלא להיות מושפע ממישהו כמו האוס? בדיוק כמו שקאדי אמרה:
יש הרבה יותר גרועים ממנו. פורמן חושב שזה לא שווה את זה, לא כי הוא חלש אופי, כולנו יודעים שזה הדבר האחרון שאפשר לומר על אריק, אלא כי פשוט ניהיה לו משעמם, והוא לא מוכן להודות בזה, לכן יש לו רגשות אשמה. אני פשוט לא קונה בגרוש, את "אני לא רוצה להפוך כמוך", למרות שאני מבינה את זה, אבל פשוט לא קונה את זה. רק היום דיברתי עם מישהי מעניינת על עקרונות, שהם מופעלות על ידי תפיסה, אם כן, ניתן להפר אותם ולבטל אותם. אף רופא לא היה מתפטר מהסיבה הזו, זה פשוט ניראה לי אינפנטילי.
האוס וקמי - הו הו הו הו הו מה הלך שם בחדר השינה של האוס? נעעעאאא... לטעמי, לא היה בזה אפילו אחוז אחד של מתח מיני. לדעתי, היחסים של קמרון והאוס עלו שלב, בשבילי, הקשר שלהם חזק יותר משחשבנו. ראיתם עד כמה היא נינוחה איתו? עד כמה הוא נינוח איתה? אני חשבתי שהוא יעשה אחת מהאפשרויות הבאות: א. ישכב איתה כאן ועכשיו - שזה לא הגיוני ב. הוא יעיף אותה בברבריות מהחדר. ואך אחת מהאפשרויות, לא התממשה! וזה אומר, שהם מרגישים חופשיים אחד עם השני, שזה משהו, שעוד לא ראיתי עד עכשיו. אבל תודו, זה היה מותח קצת, לפני שידענו שמשנכסת זו קמרון, חשבתי שזה חלום של האוס. האוס וקאדי - לא הייתה אינטרקציה משמעותית. אבל אהבתי שהיא אמרה לו "עד הפעם הבאה" משהו כזה והחזירה לו את הכסף. האוס וצ'ייס - ממתי צ'ייס ניהיה כזה חטטן? ממתי הוא ניהיה כזה סקרן? הלו? פיספסתי את הפרק שהאוס עושה עירוי מדמו לדמו של צ'ייס? או טיפול בהלם כלשהוא? מתי פיספתי את זה?
האוס והאני - וואוו! אני לא ציפיתי להרבה מה"זיווג" הזה, ותראו עד כמה שאני מתלהבת. הבחורה הזו מעניינת, אבל קצת משוגעת, שבחורה נורמאלית, כפי שאנחנו יודעים, לא יכולה לעבור יום אחד עם האוס. אהבתי את השיחה האחרונה שלהם, איך היא כזה אמרה לו שהוא לא נראה לה דיכאוני...זה היה אירוני. אני הייתי מאוד מופתעת מהדייט הזה, הם אשכרה קבעו את הדייט??? וואוו, אז התרופות כנראה באמת משפיעות. זה היה מעניין לראות את הישירות המתפרצת של האוס לגביי עצמו, אך תוך כדי מודיע לה שהוא משקר גם. זה הרג אותי מצחוק בסוף, איך שהוא אמר שהוא לא אוהב תה! גם זה אירוני! כי הרי יו בריטי, ובריטים שותים תה. אבל אין לי מושג אם הוא אוהב תה או לא. אבל אני, בטוח לא, הטעם של זה, פשוט עושה לי בחילה, לא משנה איזה טעם בדיוק. לסיכום - אהבתי מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד את הפרק! המקרה הרפואי היה מעולה! וגם מעלה מסקנה - לא כדאי להתאבד. (מה אמרתי? אע? לא מצחיק >___<) הכדור שהיא לקחה, גרם לה הרבה יותר סבל ממשהיא תיכננה. אני דווקא אהבתי את זה שהאוס סיפר להורים שלה, כי היא באמת עלולה לעשות את זה שוב. והם הגב התומך היחיד שיש לה כרגע, אז הם אלה שיכולים לעזור לה נפשית, כי היא לא יכולה להתמודד עם הכאב של עצמה. אני יודעת שאני מעלה כאן סוגיה מוסרית, שאלה חסויות רפואיות, ושהיא אחראית על החיים שלה, ושהיא צריכה לקחת החלטות בעצמה. אבל מה לעשות, עדיין בחברת העולם שלנו, התאבדות, היא אינה לקיחת אחריות רציונלית על החיים שלך. זו פשוט דרך קלה להגיד: "אה, לא בא לי לחיות, לא רוצה להתמודד" אבל זה לא יעלים דבר, רק את הבשר, אבל לא כל משמסביב. טוב, התפלספתי יותר מידי. בקיצור, אני מחכה כבר לפרק הבא. ערב טוב אנה :
