סיכום הפרק:
היה משעשע מה שיובל אמר עם החומוס בפיתה וחמוצים
הוא מה זה טיפש לפעמים. צורי וליאה חמודים ביחס
חחח הוא ושלומי קנו לה את אותו הספר ("על מה הספר?" "על היופי")
אהבתי שצורי וליאה היו ברגע אחד של אינטימיות ואת המסיבה הפרטית המצומצמת, ה"מקום האסור" היה ממש קוללללל! אהבתי ששלומי תפס את הויסקי אצל עדי והתנהג באמת כאילו הוא אבא שלה, קצת מעצבן.
אחד היתרונות של הפרק היה שלא ראינו את צורי ברגע של "הצלת העולם". הוא כבר ממש נמאס, כי הוא מתערב בכל דבר. אהבתי שהפעם לא צריך לעשות כלום, פרק רגיל שמתאים יותר ל"דרמה קומית", בלי המד"ב, הפנטזיה והשטויות של צורי. הקרבות לא רציניים מידי, אלא צפויים, אבל עדיין יפים.
היה צריך את האתנחתא. הפסקה. אהבתי שישראל הזקין את עדי, מסכנה. בתקציר לפרק הבא - אם תקראו - יש פרט קצת שולי וקצת חשוב (במקביל) - המשפט האחרון.
ו... היה פרק מושלם!