סביוני -

[אורנה הודיה]

../images/Emo47.gif סביוני ../images/Emo45.gif

 

[leah1010]

עשית את זה

עשית את זה וכנראה בגדול. נכון שההרגשה מדהימה אחרי הפעם הראשונה. אחרי הפעם השניה והשלישית ההרגשה תהיה עוד יותר גדולה. לא נורא שהיו פאשלות, מי זוכר. זוכרים רק את הכיף וההרגשה הנפלאה שבאה אחרי ההופעה. זה מדהים איך הופעה "קטנה" נותנת הרגשה "גדולה". זה עושה חשק להופיע עוד ועוד. שתהיינה לך עוד הזדמנויות כאלה ורוצים לראות תמונות לאה

 

[סביוני]

בקרוב תמונות!

הובטחו, ובקרוב אסרוק אותן (אין גיבוי דיגיטלי) ואעלן לכאן.

 

[osh היחידה]

מחכים בקוצר רוח!!!!

 

[גנית הרקדנית]

הוי חבל שפספסתי את הברכות

גם אני רציתי לאחל לך הצלחה לפני .... טוב אז אני שמחה שהלך טוב והכי חשוב שנהנית והרשמת לטובה.

 

[באלאדיה]

מצטרפת למברכים ../images/Emo45.gif

 

[סביוני]

תודה תודה ושוב תודה לכולכן!

יו, כמה אהבה! תודה לכל מי שחשבה עליי לפני, תוך כדי ואחרי השואו. האמת היא שאני עדיין לא קולט מה באמת ארע אמש. אבל ככל שאני משתף אנשים נוספים בכך, גם בעבודה וכו', חוזרת על עצמה המלה "אומץ" יען כי אמיץ היה העולל. האמת? אני לא מרגיש אמיץ. אני יותר מרגיש שהתרסתי, העזתי, השתחררתי. יותר העזתי מאשר שאר הפקטורים. אבל בהחלט לא מרגיש אמיץ. אולי משום שבשבילי זה כל כך נולד מתוך, וכבר היה כביכול רק בבחינת שאלה של זמן עד שזה יקרה - ריקוד בטן בפרהסיה, רחמנא ליצלן

קיבלתי הרבה ביטחון (בכלל - מאז שהתחלתי לרקוד מחול מזרחי אני מרגיש יותר אסרטיבי, מודע לעולם החווייתי והפנימי שלי וזה מקרין להכל - ליחסים האישיים, ליחסי העבודה ועוד). בריקוד הבא אני משוכנע שאהיה יותר קליל משוחרר וזורם. אם נתתי אומץ או גירוי בכיוון זה למי מ"מתלבטות הפעם הראשונה" - דייני שבעתיים - אצבעותי מוחזקות לכן חזק חזק. אם אני יכולתי וכולה רק אחרי 4-5 חודשים של לימודים, קל וחומר אתן הותיקות יותר בתחום. אז יאללה! להשתחרר! תוציאו מהצופים את כל הפוביות המעצבנות שלהם מן הקאצ'קעס ותחייכו אליהן בשיא ההתרסה וההעזה שלכן! לילה מרושרש עם הרבה שטרות במצח, סביוני

 

[תמרה חבצלת השרון]

לסביוני "אתה תותח"!

אהלן, לא בכל יום מזדמן לי לשבת ליד המחשב, אז אני תמיד קצת באיחור... אז זהו זה, עשית זאת סוף סוף, אתה כבר אחרי... מה אתה מעדיף את הלפני או האחרי? אז שיהיו הרבה לפני ואחרי... ובפעם הבאה שחברך יבקש מהתקליטן שיכריז שיש הפתעה וכולם לשבת או לפחות לעמוד במעגל ולפנות לך דרך ורק אחרי שמכריזים בשמך תתחיל את ההופעה שלך, כמו גדול! אז כל טוב תמרה

 

[סביוני]

בקצב הזה....

אני עוד אתחיל לרקוד את גרסת הרמיקס של שרית חדד "אתה תותח"... (האמת היא שלגרסה שבידי יש דירבוק מקסים ואיטי). ואני מעדיף לא את הלפני ולא את האחרי. אני זוכר הכי את 10 השניות הראשונות של הריקוד. את התחלתו של ה"תוך כדי": הרגשתי מוצף באדרנלין, התרגשות עצומה, נשימות מלאות יותר ואיטיות כדי להירגע, ואז מתחילה הריצה מחדר ההלבשה לרחבה עצמה. הרגשתי סופרמן כזה עם היריעה הכתומה שחזקתי מתנופפת מאחוריי, ורצתי ממוקד לרחבה כשאני שומע כמו בחלומות את השיר היפה של עמר דיאב, שכל כך מוכר לי כבר בעל פה על כל היבטיו, אלא שהפעם המוסיקה הזו לא הייתה לי בתוך האוזניות, אלא מוגברת, ברמקול, ויש אנשים, ואני רוקד שמח לפניהם. כל העשר שניות הללו הרגשתי שזה, ותסלחו לי על השמאלציות המזעזעת, אבל זה היה כמעט כמו חלום. משהגעתי אל הרחבה, כבר הייתי ממוקד בריקוד ובהחלפת התנועות, בחיוך, ובזקיפות קומתי -, כלומר את מקום ההתרגשות פיניתי לריכוז בריקוד ותשומת לב לקהל. אפילו עכשיו אני מתרגש כשאני כותב על זה. בפעם הפאה באמת נעשה את זה יותר כמו שאת מציעה: התקליטן יבקש מהנוכחים לפנות את הרחבה ואז אבצע כניסה. שלך סביוני

 

[הדס פלד]

בהחלט חשבתי עליך

והתרגשתי לדמיין אותך בהופעה. מברוק עליכ... הדס

 

[סביוני]

ולך יש חלק בזה!

 

[tzurtzur]

ואו!!!../images/Emo65.gif

כל הכבוד על האומץ! וברכות על ההצלחה המסחררת..!!! אני עוד בשלב של לרעוד רק מהמחשבה להופיע, מרגישה שיש לי עוד ללמוד.. בכל זאת אני בעינטוזים רק חצי שנה...

 

[tzurtzur]

והיום הוא היום../images/Emo4.gif

הראשון שלא הלכתי לענטז, שפעת מעצבנת הנחיתה אותי צמוד למיטה, ניסיתי לדמיין את עצמי בכל זאת הולכת אבל זה לא היה נראה לי אפשרי... חשבתי על כל הבנות מהשיעור איך הן רוקדות להן בכיף ואני ככה בהרגשה איכסית.. אבל לא נורא אני אחלים ואשוב בסערה...