סביוני -
- פותח הנושא tlingit
- פורסם בתאריך
עוד חצי שעה. והלב שלי ד-ו-פ-ק
אז היום עשיתי ככה: לא שמעתי בכלל מוזיקה ערבית (כדי לא להיכנס יותר מידי לאקסטזות לא לעניין, מספיק נוסעים באוטובוס חשבו שאני מטורף בגלל הריקודים הכסאיים שלי בדרך לעבודה עד היום). חזרתי הביתה. אימון בחדר כושר בשביל השרירונים שלי (לא שיש הרבה אבל שיהיה טרי לקראת המופעון...). גביע קוטג' 3% שיתעכל עד לשעת השין מבלי שארגיש רעב ומגורה מכל המזנון שבכניסה לחתונה; והכי מרגש: הכנת התיק! (ללא גיבוי לצערי), צעיף מקסים סגול ומשולש ענק מלא במטבעות (אלינה - תודה מעמקי הלב!), ווסט אדום עם חוטי זהב לאורכו ולרוחבו (משהו מאיזה פורים אחד עת התחפשתי לסינבד המלח - אבל מתאים לאללה למחול מזרחי), שרוול, 3 סיכות ביטחון (מזל שרקדתי גנרלית בבית - כך אני יודע איפה כדאי לשים סיכות ביטחון), שרוול אלה סיני לבן, בלי חולצה - רק עם ווסט פתוח. פן הגון לשיער שיהיו קוצים קטנים ובולטים, דיאו, מטפחות לחות, תחתונים, אפטרשייב, וכמעט ששכחתי את הדבר הכי חשוב - הדיסק. עם הוראות לתקליטן איזה שיר ובאיזו עוצמת ווליום. החלטתי ללכת על שני שירים -אלעאלם אללה של עמר דיאב וחביבי מא תרוחשי בעיד של לטיפה. באמצע השיר השני אזמין אותם לרקוד ואם תהיה התלהבות ודינמיקה טובה - אז נמשיך עם חביבי ולא עלא באלו של עמר דיאב - שירים אומנם במשקל ספרותי של נוצה, אבל שעושים שמח בכיף, והכי חשוב - מסברים אוזניים של 'שכנזים שלא ממש מתים על מוסיקה ערבית (הרי גם אני הייתי פעם במקום הזה, ונדלקתי על מוסיקה ערבית גם בגלל שירי עמר דיאב). אז עוד חמש דקות אמיר ואני יוצאים. סיכמתי איתו לסרוק את רחבת הריקודים בשבילי (לא רטוב, לא שברי זכוכיות וכו'), להסתכל עליי ולעודד אותי - הוא הכוח שלי היום בשואו, לסנן קהל לא רצוי מימני ו... זהו. לא ממש מצליח לחשוב מעבר לכך מרוב התרגשות. תודה שחשבת עליי כאן. צפו לעדכון "אחרי המבול"... שוב: לולא הפורום - לא הייתי מעיז! ביי בינתיים...
אז היום עשיתי ככה: לא שמעתי בכלל מוזיקה ערבית (כדי לא להיכנס יותר מידי לאקסטזות לא לעניין, מספיק נוסעים באוטובוס חשבו שאני מטורף בגלל הריקודים הכסאיים שלי בדרך לעבודה עד היום). חזרתי הביתה. אימון בחדר כושר בשביל השרירונים שלי (לא שיש הרבה אבל שיהיה טרי לקראת המופעון...). גביע קוטג' 3% שיתעכל עד לשעת השין מבלי שארגיש רעב ומגורה מכל המזנון שבכניסה לחתונה; והכי מרגש: הכנת התיק! (ללא גיבוי לצערי), צעיף מקסים סגול ומשולש ענק מלא במטבעות (אלינה - תודה מעמקי הלב!), ווסט אדום עם חוטי זהב לאורכו ולרוחבו (משהו מאיזה פורים אחד עת התחפשתי לסינבד המלח - אבל מתאים לאללה למחול מזרחי), שרוול, 3 סיכות ביטחון (מזל שרקדתי גנרלית בבית - כך אני יודע איפה כדאי לשים סיכות ביטחון), שרוול אלה סיני לבן, בלי חולצה - רק עם ווסט פתוח. פן הגון לשיער שיהיו קוצים קטנים ובולטים, דיאו, מטפחות לחות, תחתונים, אפטרשייב, וכמעט ששכחתי את הדבר הכי חשוב - הדיסק. עם הוראות לתקליטן איזה שיר ובאיזו עוצמת ווליום. החלטתי ללכת על שני שירים -אלעאלם אללה של עמר דיאב וחביבי מא תרוחשי בעיד של לטיפה. באמצע השיר השני אזמין אותם לרקוד ואם תהיה התלהבות ודינמיקה טובה - אז נמשיך עם חביבי ולא עלא באלו של עמר דיאב - שירים אומנם במשקל ספרותי של נוצה, אבל שעושים שמח בכיף, והכי חשוב - מסברים אוזניים של 'שכנזים שלא ממש מתים על מוסיקה ערבית (הרי גם אני הייתי פעם במקום הזה, ונדלקתי על מוסיקה ערבית גם בגלל שירי עמר דיאב). אז עוד חמש דקות אמיר ואני יוצאים. סיכמתי איתו לסרוק את רחבת הריקודים בשבילי (לא רטוב, לא שברי זכוכיות וכו'), להסתכל עליי ולעודד אותי - הוא הכוח שלי היום בשואו, לסנן קהל לא רצוי מימני ו... זהו. לא ממש מצליח לחשוב מעבר לכך מרוב התרגשות. תודה שחשבת עליי כאן. צפו לעדכון "אחרי המבול"... שוב: לולא הפורום - לא הייתי מעיז! ביי בינתיים...
ה ש ו ש נ ה
New member
סביוני היקר,
הגם שאני מברכת בדיעבד (תראה מה השעה, הרגע חזרתי משיעור) אי אפשר להימנע מכל ברכות הדרך הקיימות בעולם.
אני בטוחה שהיה מלהיב, מטריף, לוהט, משלהב, סוחף - בגללך, איתך ובזכותך. שולחת
ולקינוח
שתמיד נפרח, נעלוז ונרשרש!
הגם שאני מברכת בדיעבד (תראה מה השעה, הרגע חזרתי משיעור) אי אפשר להימנע מכל ברכות הדרך הקיימות בעולם.
חברה', עשיתי זאת!!!!!!
התגובות חיממו לי את הלב, והנה כמה ציטוטים: "יצאת גדול", "עשית את זה", והכי ריגש אותי החבר שלכבודו ולכבוד רעייתו הטרייה רקדתי: "היית התכשיט של החתונה". נו, יותר מזה? ועכשיו לפרטים הפשלונרים: קודם כל מסתבר שהייתי פקעת עצבים רצינית לפני כל הקטע, מה שגרם לי מרוב מתח לקחת דברים בפרופורציות קצת לא נכונות (מסכן אמיר... קצת סבל); את השרוול הלבן שכחתי בבית, מה שאילץ אותי להישאר במכנסיים השחורים האלגנטיים. הבמה הייתה מעץ, ללא זכוכיות (עדיין), וללא שלוליות, בגן אירועים בטבע. החדר שבו התחממתי והחלפתי בגדים היה מרוחק בערך 20 מ' מהרחבה. אמיר סימן לי מרחוק את מספר הדקות שעליי לחשב עד לכניסה, והנה זה מגיע! אני אוחז ביריעת הסאטן הכתומה, המבריקה והגדולה ודוהר 20 מ' לרחבה, אנשים כבר רוקדים ברחבה לצלילים של מוסיקה - שבמקרה זה כבר הייתה מזרחית. השיר מתחל, והנה השיר שבחרתי - שירו הקצבי על עמר דיאב "אלעאלם אללה" - מתנגן. אני רץ כשיריעת הסאטן מתנפנפת ברוח מאחוריי בדרמטיות משהו, ונכנס אל הרחבה, רץ בה בשמיניות ותוך כדי כך מפנה לי מקום לרקוד. לא שמתי לב איך עבר שיר אחד של ארבע וחצי דקות, כל הכוריאוגרפיה דמתה לקליפת השום (מידי פעם זכרתי כמה צעדים שתכננתי אבל הכל היה כל כך ספונטני בסופו של דבר...) ואז מגיעה השיר של לטיפה. מייד הזמנתי אנשים לרקוד, ורקדו אתי (לא הדביקו לי שטרות למצח...). עשיתי שמיניות, שימים בכתפיים ובאגן, הלכתי בטוויסט, עמדתי בטוויסט, ביצעתי שני צעדים מורכבים שלימדה אותי מורתי היקרה הדס בחוג מתקדמים, הידיים והמעברים בין הצעדים היו מתוזמנים יפה (פתאם הרגשתי איך אני זורם טוב עם התחלפות התנועות), חייכתי כל הזמן, ראש מורם ומביט אל הקהל, באיזה שלב ניגשתי לאמיר ועשיתי לו שואו פרטי והחיוך שלו תדלק אותי כהוגן, ואט אט השיר נסתיים לו, והרגשנו שאין מקום לשיר שלישי. התגובות לא אחרו לבוא. מסתבר (לא ראיתי, כך אמיר סיפר לי) שאנשים היו המומים בהתחלה, ומייד התחילו לשתף אתי פעולה. הבנתי בסוף המסיבה עד כמה שימחתי את החתן ואת הכלה וזה הכי מחמם לי את הלב. חייב לציין בנוסף מה למדתי היום, כי זו הייתה חווייה מלמדת בשבילי: 1- כולה רק שני שירים, אז למה להילחץ לפני כאילו רק זה עומד על הפרק? 2- היזעתי כהוגן, אבל מותקיות - אני גבר, לא ממש היה צורך בזוג תחתונים נוסף... 3- מטפחות לחות - לא השתמשתי בסוף; 4- יש לי עוד המון מה ללמוד, אם אני רוצה לתת שואו של חצי שעה נאמר, וזו מטרה שהצבתי לעצמי. אז ככה שיחסית לטירוניות שלי עברתי את טבילת האש הראשונה בכבוד, בגאווה, ושוב לא ייפלא מעיני: אני מבין כמה כוח אני מקבל מאישי היקר, שכל הדרך הזו עומד לצידי, שמח בשבילי ומעודד אותי הלאה. דרך אגב - מסתבר שהוא גם קצת לא היה מרוצה מהרעיון שאני הולך לרקוד מחול מזרחי בחתונה, אבל דווקא מהכיוון של חשש: חשש שאולי אני לא ממש מקצועי או לא ממש שולט בתנועות ואולי זה ייראה חובבני ולא טוב. אחרי ככלות הכל הוא ראה אותי פה ושם בכל מיני הזדמנויות מנסה לעכס כאן ולענטז שם כזה... הוא אמר שעברתי כברת דרך רצינית, ושאני מתחבר לגוף שלי ולחווייה שלי בזמן שאני רוקד, ושזה שונה מאוד ממה שהיה נניח לפני זמן לא ארוך במיוחד. אה ועוד משהו - נזכרתי בתגובה מאוד מעניינת מאחת המוזמנות: היא ציינה שטוב שלא לבשתי את השרוואל הלבן ונשארתי עם המכנסיים השחורים כי זה הראה אותי בתולי, ארצי, מחובר למסיבה ולאנשים ולא מראה "אגדתי" יתר על המידה. אחר כך כבר המשכתי לרקוד ריקודים נוספים שאני אוהב (טוויסט ודיסקו), והשימים לא נרגעו לי עדיין, אבל מי מסתכל. אז זהו בנות. שמח להיות חבר במועדון הפעם הראשונה. תודה לכל מי שחשבה עליי, אני מעריך את זה ומוקיר לא פחות. הבטיחו לי את התמונות, אז כה שבקרוב אקבלן ואסרוק כדי שבמקום אלף מלים תמונה תסביר זאת קצת יותר טוף... לילה מרושרש לכולנו סביוני.
התגובות חיממו לי את הלב, והנה כמה ציטוטים: "יצאת גדול", "עשית את זה", והכי ריגש אותי החבר שלכבודו ולכבוד רעייתו הטרייה רקדתי: "היית התכשיט של החתונה". נו, יותר מזה? ועכשיו לפרטים הפשלונרים: קודם כל מסתבר שהייתי פקעת עצבים רצינית לפני כל הקטע, מה שגרם לי מרוב מתח לקחת דברים בפרופורציות קצת לא נכונות (מסכן אמיר... קצת סבל); את השרוול הלבן שכחתי בבית, מה שאילץ אותי להישאר במכנסיים השחורים האלגנטיים. הבמה הייתה מעץ, ללא זכוכיות (עדיין), וללא שלוליות, בגן אירועים בטבע. החדר שבו התחממתי והחלפתי בגדים היה מרוחק בערך 20 מ' מהרחבה. אמיר סימן לי מרחוק את מספר הדקות שעליי לחשב עד לכניסה, והנה זה מגיע! אני אוחז ביריעת הסאטן הכתומה, המבריקה והגדולה ודוהר 20 מ' לרחבה, אנשים כבר רוקדים ברחבה לצלילים של מוסיקה - שבמקרה זה כבר הייתה מזרחית. השיר מתחל, והנה השיר שבחרתי - שירו הקצבי על עמר דיאב "אלעאלם אללה" - מתנגן. אני רץ כשיריעת הסאטן מתנפנפת ברוח מאחוריי בדרמטיות משהו, ונכנס אל הרחבה, רץ בה בשמיניות ותוך כדי כך מפנה לי מקום לרקוד. לא שמתי לב איך עבר שיר אחד של ארבע וחצי דקות, כל הכוריאוגרפיה דמתה לקליפת השום (מידי פעם זכרתי כמה צעדים שתכננתי אבל הכל היה כל כך ספונטני בסופו של דבר...) ואז מגיעה השיר של לטיפה. מייד הזמנתי אנשים לרקוד, ורקדו אתי (לא הדביקו לי שטרות למצח...). עשיתי שמיניות, שימים בכתפיים ובאגן, הלכתי בטוויסט, עמדתי בטוויסט, ביצעתי שני צעדים מורכבים שלימדה אותי מורתי היקרה הדס בחוג מתקדמים, הידיים והמעברים בין הצעדים היו מתוזמנים יפה (פתאם הרגשתי איך אני זורם טוב עם התחלפות התנועות), חייכתי כל הזמן, ראש מורם ומביט אל הקהל, באיזה שלב ניגשתי לאמיר ועשיתי לו שואו פרטי והחיוך שלו תדלק אותי כהוגן, ואט אט השיר נסתיים לו, והרגשנו שאין מקום לשיר שלישי. התגובות לא אחרו לבוא. מסתבר (לא ראיתי, כך אמיר סיפר לי) שאנשים היו המומים בהתחלה, ומייד התחילו לשתף אתי פעולה. הבנתי בסוף המסיבה עד כמה שימחתי את החתן ואת הכלה וזה הכי מחמם לי את הלב. חייב לציין בנוסף מה למדתי היום, כי זו הייתה חווייה מלמדת בשבילי: 1- כולה רק שני שירים, אז למה להילחץ לפני כאילו רק זה עומד על הפרק? 2- היזעתי כהוגן, אבל מותקיות - אני גבר, לא ממש היה צורך בזוג תחתונים נוסף... 3- מטפחות לחות - לא השתמשתי בסוף; 4- יש לי עוד המון מה ללמוד, אם אני רוצה לתת שואו של חצי שעה נאמר, וזו מטרה שהצבתי לעצמי. אז ככה שיחסית לטירוניות שלי עברתי את טבילת האש הראשונה בכבוד, בגאווה, ושוב לא ייפלא מעיני: אני מבין כמה כוח אני מקבל מאישי היקר, שכל הדרך הזו עומד לצידי, שמח בשבילי ומעודד אותי הלאה. דרך אגב - מסתבר שהוא גם קצת לא היה מרוצה מהרעיון שאני הולך לרקוד מחול מזרחי בחתונה, אבל דווקא מהכיוון של חשש: חשש שאולי אני לא ממש מקצועי או לא ממש שולט בתנועות ואולי זה ייראה חובבני ולא טוב. אחרי ככלות הכל הוא ראה אותי פה ושם בכל מיני הזדמנויות מנסה לעכס כאן ולענטז שם כזה... הוא אמר שעברתי כברת דרך רצינית, ושאני מתחבר לגוף שלי ולחווייה שלי בזמן שאני רוקד, ושזה שונה מאוד ממה שהיה נניח לפני זמן לא ארוך במיוחד. אה ועוד משהו - נזכרתי בתגובה מאוד מעניינת מאחת המוזמנות: היא ציינה שטוב שלא לבשתי את השרוואל הלבן ונשארתי עם המכנסיים השחורים כי זה הראה אותי בתולי, ארצי, מחובר למסיבה ולאנשים ולא מראה "אגדתי" יתר על המידה. אחר כך כבר המשכתי לרקוד ריקודים נוספים שאני אוהב (טוויסט ודיסקו), והשימים לא נרגעו לי עדיין, אבל מי מסתכל. אז זהו בנות. שמח להיות חבר במועדון הפעם הראשונה. תודה לכל מי שחשבה עליי, אני מעריך את זה ומוקיר לא פחות. הבטיחו לי את התמונות, אז כה שבקרוב אקבלן ואסרוק כדי שבמקום אלף מלים תמונה תסביר זאת קצת יותר טוף... לילה מרושרש לכולנו סביוני.
יגעת, רקדת, הצלחת......
סביוני היקר, מה אומר ומה אדבר, כל הכבוד על הנחישות שלך,עברת את "טבילת האש" הראשונה, ועכשיו המשך ללמוד, להתאמן , כי הדרך עדיין ארוכה. אני מבטיחה לך שכשתהיה במתקדמים ותצבור נסיון , תזכר בהופעתך הראשונה בחיוך, וההמשך יהיה הרבה יותר קל ומהנה, למרות שתמיד לפני הופעה, פרפרי הבטן יחזרו ויופיעו.... בהצלחה , ליילה
סביוני היקר, מה אומר ומה אדבר, כל הכבוד על הנחישות שלך,עברת את "טבילת האש" הראשונה, ועכשיו המשך ללמוד, להתאמן , כי הדרך עדיין ארוכה. אני מבטיחה לך שכשתהיה במתקדמים ותצבור נסיון , תזכר בהופעתך הראשונה בחיוך, וההמשך יהיה הרבה יותר קל ומהנה, למרות שתמיד לפני הופעה, פרפרי הבטן יחזרו ויופיעו.... בהצלחה , ליילה
נפרטיטי מלכת מצריים1
New member
סביוני כל הכבוד
osh היחידה
New member
גדול!!!!!!!!!!!!!!
אתה תותח!!! אני קוראת את מה שכתבת וכולי צמרמורות!!!!! אני רק מדמיינת לי את השואו שעשית ומתרגשת. איזה אומץ. כל הכבוד. והכי חשוב, נהנית? האורחים נהנו? אמיר נהנה? החתן והכלה מרוצים?
אתה תותח!!! אני קוראת את מה שכתבת וכולי צמרמורות!!!!! אני רק מדמיינת לי את השואו שעשית ומתרגשת. איזה אומץ. כל הכבוד. והכי חשוב, נהנית? האורחים נהנו? אמיר נהנה? החתן והכלה מרוצים?
הו!
נהניתי זה לא מילה, מתי החתונה הבאה? בגדול אמרו לי שעשיתי שמח כמו שצריך, שכולם נהנו מאוד. אם החתן אמר שלי שהייתי התכשיט של המסיבה, ורעייתו המקסימה נסתה למלל את הרגשתה גם ולא הצליחה מהתרגשות, אז לי זה רק עושה טוב בלב, שמחה אמיתית בשבילם. זו בדיוק היתה המטרה. עכשיו אני מבין באיזו פרופורציה לתפוס את הנושא, כלומר - כולה רק שני שירים. עושים שמח וזהו. כאילו מחר יום חדש כזה, דא? ותודה על הפרגון, אוש היחידה.
נהניתי זה לא מילה, מתי החתונה הבאה? בגדול אמרו לי שעשיתי שמח כמו שצריך, שכולם נהנו מאוד. אם החתן אמר שלי שהייתי התכשיט של המסיבה, ורעייתו המקסימה נסתה למלל את הרגשתה גם ולא הצליחה מהתרגשות, אז לי זה רק עושה טוב בלב, שמחה אמיתית בשבילם. זו בדיוק היתה המטרה. עכשיו אני מבין באיזו פרופורציה לתפוס את הנושא, כלומר - כולה רק שני שירים. עושים שמח וזהו. כאילו מחר יום חדש כזה, דא? ותודה על הפרגון, אוש היחידה.
osh היחידה
New member
בכיף...
אם אנחנו לא נפרגן לך ולא בן זוגך אז מי כן???????!!!!!!!!!! וואי, אני כבר מדמיינת אותך מופיע עם אסי הגדול, ברוסו בר בראשון.... זה יכול להיות מופע מדהים.... אם זה יקרה לא לשכוח מי הגה את הרעיון. שיהיה יום מרושרש לכווווווללללללללםםםםםםם!!!!!!!!
אם אנחנו לא נפרגן לך ולא בן זוגך אז מי כן???????!!!!!!!!!! וואי, אני כבר מדמיינת אותך מופיע עם אסי הגדול, ברוסו בר בראשון.... זה יכול להיות מופע מדהים.... אם זה יקרה לא לשכוח מי הגה את הרעיון. שיהיה יום מרושרש לכווווווללללללללםםםםםםם!!!!!!!!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.