אה... ועוד משהו...
סצינת דאוזה - והתינוק שאוטוטו עמד לצאת - היתה מדהימה
כאילו, האישה הבודדה שהולכת לבי"ח באוטובוס... הבכי שלה שכ"כ צועק לעזרה כי כואב לה... העובדה שהיא מביאה ילד לעולם ללא בן זוג תומך או מישהו שילווה אותה צמוד מבחינה אישית... וכמובן הטלפון הציבורי שהיא חיפשה ע"מ לקרוא לעזרת אלביירי שיושיע אותה...
דמותה של דאוזה צוברת תאוצה בעיני נורא... אני מעריצה את הנחישות שלה להביא ילד ככה, אפילו שהיא לבד, אפילו שהגבר של חייה עושה לה פוזות, אפילו שהיא כביכול "ננטשה" על ידו, ואפילו אחרי כל הקשיים הפיזיים - היא פשוט עשתה את זה ובגדול
אחרי 9 חודשים + 3 שנים של לפני זה - בהן היא ניסתה להיכנס להריון - דאוזה עשתה את זה ובגדול
בביטו משובטיטו - אנחנו מחכים
סצינת דאוזה - והתינוק שאוטוטו עמד לצאת - היתה מדהימה