H i L o N e T
New member
../images/Emo54.gif../images/Emo3.gif
שלום אנשים
מזמן לא כתבתי פה, וגם אם כתבתי כתבתי ממש קצת, אולי הודעה או שתיים. כל זה בגלל שהיה לי שבוע עמוס. יום ראשון: התכוננתי למבחן בערבית. ביום שני: מבחן בערבית, וגם ישנתי אצל חברה שלי באותו יום. יום שלישי: התכוננתי למבחן בספרות, ויצאתי לטייל עם חברות. יום רביעי: [היום] פירוט יותר מורחב: היה דיי נחמד בביצפר *מכחישה שכתבתי את זה*. שעתיים ראשונות: ביולוגיה - לא עשינו שומדבר מיוחד, המורה שלנו נתנה לנו איזה כתובת של איזה פורום של "אשכולות פיס" [במקרה איכשהו אנחנו קשורים לזה כי יש לנו אשכול פיס בביצפר] ואמרה לנו להיכנס לפורום, לכתוב איזה אמנה, לענות על שאלות, בלגאנים. שיהיה :|. הפסקה: התכוננו למבחן בספרות. שעה שלישית: מבחן בספרות, היה דיי קשה. סופרת אני לא אהיה. שעה רביעית: היסטוריה. [זה יהיה ארוך] ילד מסויים מהכיתה שלי [השם שמור המערכת ] כתב על הלוח [עם טוש שלא נמחק] "*שם המורה לספרות + שם משפחה* השרמוטה הזונה" [וזאת לא פעם ראשונה שהוא עושה את זה, פעם שעברה הוא כתב על הלוח "כל המורים זונות"] ואז ישב במקום כאילו כלום לא קרה. המורה להיסטוריה באה. היא לא צעקה ולא כלום, היא אמרה רק: "כבר 18 שנה לא נתנו לי מחמאה כזאת" וגם: "אם לילד היה אומץ לכתוב דבר כזה אני מתארת לעצמי שיהיה לו גם אומץ להגיד שהוא עשה את זה, אז אם מי שעשה את זה לא נמושה שיקום ויודה" ואף אחד לא קם [וול, דה]. המשכנו ללמוד. הפסקה: ישבנו במבנה שלנו, היו מכות בין איזה ילדה לילד מה-זה מעצבן שחבל על הזמן, הוא עובר ובועט בכולם, ובה הוא בעט פעמיים היא התעצבנה והתנפלה עליו וכיסחה לו את הצורה, הוא היה עם דמעות בעניים, כמעט בכה והיא רק הייתה אדומה [כי הוא תפס לה את הפרצוף]. שעה חמישי: היסטוריה [שוב]. המחכנת שלנו נכנסה לכיתה עצבנית בגלל מה שכתבו על הלוח [על המורה להיסטוריה] הסתכלה על אותו ילד שעשה את זה [בהתחלה לא היה לי מושג איך היא גילתה שזה הוא] ואמרה לו לצאת. הוא יצא. כולם הגיעו למסקנה שזה שיושב לידו, שזה זה שנתן לא את הטוש לכתוב, ובמקרה גם הילד הכי דפקן בכיתה הוא זה שהלשין, כל הכיתה הייתה על עצבים. הסגן מנהל שלנו נכנס וכעס [נורא!] הוא ראה שהכתב של הילד שתפסו, והכתב על הלוח זה אותו כתב, הוא אפילו אמר לאיזה ילד שבמקרה בא עם מלצמה דיגיטלית, לצלם את זה ולהביא לו למחרת על דיסקט את התמונה. הקיצר, היה בלגאן אחד גדול, ואז הלכנו לבית. סליחה על האורך, זה היה חשוב לספר. זה ממש לא בסדר מה שהילד הזה עשה.
שלום אנשים
