[khamala]

תשמע...אתה ממש עזרת...

בעקבות הדברים שלך, אני באמת התחלתי להטיל ספק בכל ה"כת" הזאת - חיפשתי חומר באינטרנט - והיו שם באמת כמה דברים הזויים שאני ארצה לבדוק אותם במפגש הבא - כמו שהמסטר יכול לעוף ולעבור דרך קירות ( אחי שגם הלך איתי לתרגל נתקל בזה באינטרנט והחליט שזו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שלו שהוא הולך לשם. באופן עקרוני היה שם משהו שהפריע לי ( כפי שפרטתי מקודם) . מעבר לכך אתמול בלילה היו לי הרבה חלומות על הידיד שלי מהודו, שלימד אותי דאפה - ואיכשהו העובדה שהם כנראה כת מסבירה לי כמה דברים שהפריעו לי גם אצלו. אני אמשיך ללכת לשם עם אחותי ולתרגל לבנתיים - אבל למרות שסוגרים שם עיניים בתרגול - אני אשאיר את שלי פתוחות

... נראה שהייתה לך ממש טרואמה מה"כת" הזאת... האם אתה תרגלת בעצמך? ואגב...אני שמחה לקבל ממך כל פעם עוד מידע לגבי הדאפה - אז אם יש לך עוד דברים שלא ציינת - אני אשמח לקרוא... תודה...

 

[אינקה]

על סוף העולם שמעת?

רק חסידיו הקרובים של המאסטר יחלצו ממנו על ידי העתקה רוחנית למימד אחר. זה לא משהו שיגידו לך בפגישות הראשונות, אבל ככל התתקרבי אל המאסטר (כמו במשחק מחשב...) תשמעי עוד ועוד ניסים ונפלאות. כמובן שמבחן ההתקרבות הוא האמונה וההשקעה מכיוון שצפוף שם בצמרת הנחלצים מהמציאות שלנו. ועצה למקרה שאת הולכת לשאול על הניסים והנפלאות של המאסטר: אל תשמעי כחסרת אמונה אלא כמתרשמת ומתלהבת. את יכולה גם ליצור רושם שתרצי ללמוד אצלו זאת ואת מוכנה לשלם כל מחיר בשביל זה. את יכולה לספר שאת מודאגת מאוד מזה ששמעת שסוף העולם קרב והאם יש לשיטה דרך להתמודד עם זה. תבחרי מישהו מהותיקים שבקטע של התלהבות ופטפטנות שירגיש שהוא "לוקח" אותך תחת חסותו. אם תדאי לשאול בדרך הנכונה יש יותר סיכוי שיספקו לך מידע, אבל אם תטיחי בהם דברים בספקנות מירב הסיכויים שהם יתחמקו ויניחו לך להמשיך להעמיק את התרגול לפני ששוב ידברו איתך על זה. מעבר לכך כמעט הכל כתוב בספרים ובכתובים שלהם. צריך פשוט לקרוא את המניפולציות, הן ממש שם מול העיניים. ואין שום מניעה שתמשיכו לתרגל לבד. אומרים שאלו תרגילי צ'יקונג לא רעים, אבל אני ממליץ לנתק את הקשר עם הקבוצה מייד לאחר שתשלטו בטכניקות.

 

[khamala]

וואלה...

יצא לי לדבר איתם תמיד אחרי התרגול ( בשתי הפגישות האחרונות) - ונראה לי שאני כרגע מבחינתם בעמדת מבחן... אבל דיברתי איתם די הרבה - בסביבות החצי שעה - אחרי התרגול... בפעם האחרונה שאלתי אותם אם הם מתנגדים להומוסקסואליות, כי זה מה שהמסטר שלהם כתב בספר - והם ענו לי שזה אמנם נוגד את עקרונות היקום - הפא....אבל כמובן שאין להם בעייה שאפילו יתרגלו בקבוצה שלהם הומוסקסואלים- זה ענינו הפרטי של כל אחד. אני באמת אשאל אותם על סוף העולם ... ואגב... בקשר לתרגול - את המוסיקה אהבת? או שאפשר גם עליה לוותר ולתרגל בלי במוסיקה? אני מבינה מכל הדברים האלו שגם אתה תרגלת...לא? ואם כן כמה זמן?

 

[אינקה]

אישית לא תירגלתי

אבל לא מן הנמנע שאלמד את התרגילים ללא קשר לכת. מי שתירגל זו בת משפחה קרובה אלי וכך נחשפתי לזה. המוסיקה נחשבת מיוחדת והיא כה בלתי נסבלת באזני עד שלדעתי אף יש בה אלמנטים של מסרים תת הכרתיים. זה בעייתי לדעתי שנעשה שימוש במוסיקה בסוג של צ'י קונג, מכיוון שהמוסיקה נוטלת את תשומת הלב שלך מעצמך וזה מנוגד לעקרונות התרגול. הסיבה היחידה שאני מוצא לשימוש במוסיקה זה שיותר קל לתרגל כך וכשקל לתרגל גם קל לגייס חסידים שיתמידו בשיטה.

 

[khamala]

המוסיקה הייתה נחמדה בעיניי עד

שגיליתי שהם בעצם כת... אבל מה בעצם איכפת לי שיהיו שם מסרים תת הכרתיים בסינית??? ואגב...יש שם תרגילים לא קלים בכלל - בהודו כשתרגלתי זה היה להחזיק את הידיים למעלה כ 7 דקות - להחליף תנוחה עם הידיים כל 7 דקות במשך 20 דקות!!!!

 

[אינקה]

"כמה שיותר כואב כך הקרמה יורדת ממך"

בטח אמרו לך את זה.

 

[khamala]

יש הגיון...

תראה, יש הגיון פנימי לכל הדברים האלו פשוט כשקוראים להם בשם אחר. הריי כל הרעיון שאתה מחזיק את הידיים זמן רב באוויר - מזכיר לי תנוחות קשות ביוגה -וישיבה ממשוכת וכואבת במדיטציה. הרעיון בכל הדברים האלו הוא להתייחס לכאב באופן אובייקטיבי - ללא תגובה של " מניעה". ברגע שאתה משנה התייחסות ל"כאב" - אתה לומד לשנות זאת בחייך - לא להגיב לכאב, אלא להרגיש איתו בן בית - ואז אתה באמת עולה מדרגה. אתה מסוגל לעבור קשיים ו"כאבים" מכל מני סוגים שאנשים אחרים לא מסוגלים - בגלל שלמדת איך להתייחס אליו. ועם זה אין לי בעייה. ואגב...עקב זה - אתה באמת יכול לשנות את ה"קארמה" שלך - אם לפני כן היה ברור שתנהג כך וכך במצב מסוים - עכשיו נוכח ההתייחסות השונה לכאב שלך - אתה גם יכול לשנות את החוקיות שלך - שהיא בעצם "קארמה"...

 

[אינקה]

זהו היגיון מיינדי

המיינד מאמין בהיגיון כזה מכיוון שהמיינד סוחר באנרגיה וזה היגיון של סוחרים: אני אתן לכן אני אקבל. אני אתן שעות כאב ואי נוחות - ואזכה בהארה ובכוחות. המיינד מנסה לשלוט, ולשלוט בכאב זו אכן דרך מתוחכמת של המיינד לא לאבד שליטה, אבל בדיוק משום כך זה שגוי לחלוטין. מה שההיגיון הזה עושה זה רק לחזק את המיינד ואת האמונה העצמית שאני טוב מאחרים. הרי יש לי כך וכך שעות של כאבים ולאחרים פחות, נכון? וההוא... הוא ממש מואר. ראית כמה זמן הוא מחזיק ידיים באויר? טוב, לפי ההיגיון המארינס ממש ממש מוארים מכיוון שהם עומדים שעות עם הנשק מושט קדימה בידיים ישרות או מעל הראש. בוודאי שהם משנים את הקארמה שלהם, כל דבר משפיע על הקארמה ובמיוחד האמונה. כשהאמונה שגויה הקארמה לא צפויה להשתנות למשהו חיובי במיוחד, והקארמה של המארינס מובליה אותם להרוג ולהיהרג. ביוגה ההנחיה היא להישאר במקום בו מתחיל לכאוב ולנשום. אין קשר בין כמות הכאב להצלחת התרגול, להיפך. כשלומדים לא להגיב לכאב לא עולים מדרגה, זו טעות חמורה. לכל דבר יש להגיב באופן ספונטאני אחרת נוצרת עוד עכבה, ועכבות מעכבות התפתחות ולא מקדמות שלום מקום.

 

[khamala]

ההגיון הוא אחד - אין לו גירסאות

זה לא בדיוק שאתה עומד 20 דקות עם הידיים למעלה ואז הופך למואר.... העניין הוא פשוט - בחברה שלנו אנחנו מגיבים לכאב בדרך כלל באופן כזה שהופך אותנו לחלשים יחסית. ומה לעשות? כמו שאם תעשה כושר פיסי - זה יהפוך אותך לחזק יותר - באותה מידה אתה מכשיר את ה "מיינד" שלך להתמודד באופן /שונה עם כאב והנאה... ואני לא כל כך מבינה - לאבד שליטה זה דבר טוב? אני אישית הייתי מעוניינת להפחית את הכאב שלי - לדעת איך להתייחס לכאב בדרך הכי חכמה - ולא סתם להגיב תגובה אינסטנקטיבית - שתוביל בסוף ליותר סבל... מי שמחזק לו בעקבות זה את המיינד שהוא טוב יותר מאחרים - כשלעצמו זה לא הופך את הטכניקה לדבר רע - אלא את ההתייחסות שלו אליהה. זה כמו שאני אגיד - אני משחקת שח טוב - נצחתי הרבה בנים - ולכן אני מרגישה שאני נעלה על כולם - מסקנה לשחק שחמט זה לא טוב? כי אני מרגישה נעלה על כולם? לצבור שעות בהרמת ידיים בלי ההתיחסות לבפנים זה לא אותו הדבר - ולא צריך לחפש את ה "הארה" - כי יש בזה טעם של אגו - אלא משהו הרבה יותר צנוע ופשוט - להפחית את הסבל...כמו שבודהה אמר. "לכל דבר יש להגיב באופן ספונטני"....אתה באמת חושב כך? אני בזמנו הייתי נפגעת מאנשים, ואחר כך צועקת עליהם ליד כולם - מאבדת שליטה, מרוב עצבים וכו'....- זו תגובה ראויה? תראה- לא להגיב לכאב - הוא לא הפנמה - הוא קבלה...וזה ההבדל. אתה לא מנסה לסלק את הכאב - או להסיח את תשומת ליבך ממנו - אתה מתבונן בו - כמו גדול - אבל מפסיק לאט לאט להתרגש ממנו -מקבל אותו לאט לאט כבן בית - ואז אתם חיים באושר ואושר...

 

[אינקה]

כאב לא מסיר קארמה

לא אכנס לכל מה שאמרת, שלמרות שיש בזה היגיון ההיגיון הזה אין לו שום קשר להתפתחות או להארה מכיוון שזהו היגיון ליניארי ומשום כך גם מונע זינוקים אל הלא נודע. מספיק בשבילי לומר שהאמירה שכאב התרגול מסיר קארמה אינה נכונה וזו אינה גישה נכונה לתרגול או לקארמה. כאב יוצר קארמה חדשה, אולי האישיות תהיה "חזקה" יותר אבל עדיין רק אישיות ולא מעבר לכך. וזו הטעות, המשחק בתוך התחומים המוכרים מתוך מחשבה שרכישות שונות הן התפתחות, והן לא.

 

[khamala]

אני מנסה להבין אותך...

מאחר וטענת שההגיון ה" לינארי" לא יוצר זינוקים לתת מודע - אתה מאמין שיש משהו שכן יוצר זינוקים כאלו? יש תרגול שכן יוצר זינוקים שכאלו? אני מניחה שאתה לא חושב שהפאלון דאפה הוא אחד מהם... ועוד דבר, הבנתי ממך שלא הייתה לך בעייה עם התרגול כשלעצמו - בפאלון דאפה - אז מה הבעייה עם להחזיק את הידיים זמן ממושך בתרגול ? או שהבעייה שלך היא עקרונית לגבי תפיסת הכאב?

 

[אינקה]

הבעיה היא מהותית

התרגול עצמו אינו רע, יש מי שאומר שאפילו טוב. בסופו של דבר הרי מדובר בצ'י קונג. האופן בו מציגים את הכאב כמדד להסרת קארמה הוא רק סממן אחד מיני רבים לאופן בו תרגול חיובי עבר מטאמורפוזה לעידוד הישגיות ברוחניות. אתן לך דוגמה: קונג פו הוא תרגול אומנות לחימה מצויין. תארי לך שבא מורה שמטפח תחרותיות בין התלמידים וסגידה לעצמו והופך את קבוצת הלימוד לכת. כמובן שהדגשים בתרגול בכת הזו יהיו שונים מאשר בתרגול קונג פו רגיל. למשל יעסקו בה רבות בכמה התרגול שלהם טוב משל "אחרים", וכמה הם עומדים יותר טוב "מאחרים" בכאב. אם הכת הזו היתה היחידה שאת פוגשת בתור קונג פו היית חושבת שהכתתיות הזו היא חלק מהתרגול, ולא כך היא. יש הרבה תרגילי מדיטציה שמובילים למקום הנכון וויפאסנה היא אחת מהם. אבל אם את מתרגלת את הדאפא אני ממליץ לך לעשות זאת ללא הקבוצה והפרשנות שלה לתרגול - תרגלי טכניקה נטו.

 

[khamala]

הבעייה המהותית כפי שאני רואה אותה..

לבנתיים - אני החלטתי לתרגל פאלון דאפה פעם בשבוע - זה עושה לי טוב - מעלה לי את האנרגיות וכו'...\ למרות שהם טוענים, וכולם ככה שעדיף להתמקד בתרגול אחד. אז אני באמת מתמקדת בויפסאנה - אותה אני מתרגלת מדי יום - שום תרגול או מוסיקה לא ממש נראה לי שיחליף את השקט של הויפסאנה...יש בה משהו פשוט ואמיתי... אבל זה לבנתיים עושה לי טוב, לתרגל פעם בשבוע משהו אחר + מפגש חברתי. אני לבנתיים התרשמתי מהם כאנשים שלפחות על פניי השטח נראים " מאוזנים" - ולא ראיתי סממני כת - אני יוזמת לשבת איתם אחרי התרגול . מה שכן שמתי לב אליו קצת - הוא קצת חוסר קבלה של הפשטות של האדם ( במיוחד אצל אחד מהם) - ובמובן הזה מעט נטייה להערצה - ובעקבותייה התנשאות. כל העניין הזה של תרגולים רוחניים, ככל שעוסקים בהם יותר - החבל שעליו מהלכים , נראה לי הופך לדק יותר, ואז כדיי לא ליפול צריך לדעת לנתב ימינה לפעמים, ושמאלה לפעמים. כלומר -יש נטייה בדברים האלו - להיסחף לגמרי - להשתדל יותר מדי ובעקבות זאת לפתח אגו,לשים זאת במרכז מדיי - לפתח תלות, לשקוע מדיי - לפתח הערצה וחוסר שיפוט. אז נכון שאולי שכלתנות , שיפוט, לינאריות, וכו'...יכולות למנוע זינוקים לתת מודע - אבל גם מונעות חבלות. כמו שלא כדאי להיסחף לגמרי כשמתאהבים - וכן לנסות לשמור על איזון, לעשות צעדים קטנים, ולא זינוקים - כך אני גם בדיעה שצריך ללכת בצעדים קטנים - וכמה שיש "ביקורות" על השכל הישר בתרגולים האלו - לא הייתי מוותרת עליו כל כך מהר, אלא אם כן אני ארגיש , אבל ממש ארגיש דומיננטיות של כוח אחר, שכן קיים, אבל צריך לתת לו זמן להתפתח. מה שמוזר...שעוד לא נפגשתי באנשים שמתרגלים, לא משנה מה...והם יותר "מפותחים" רוחנית, מסתם אנשים מעניינים שפגשתי בטיולי האחרון והארוך... מעניין מה זה אומר?

 

[אינקה]

בהצלחה

חברת התרגול - הסנגהא - היא מהמרכיבים החשובים של הדרך. אם לאנשים בסנגהא שלך יש נטייה להתנשאות רוחנית זו אינה סנגהא מומלצת ורצוי להמנע ממנה.

 

[khamala]

מסכימה ביותר!

אבל מבחינתי הדרך העיקרית היא הויפסאנה - אותה אני מתרגלת מדי יום ומשתדלת גם בערב. קשה לי להאמין שהפאלון דאפה יהווה תחליף לויפסאנה. פעם בשבוע לא היה איכפת לי לתרגל גם באיזו כת חייזרית שמבצעת תנועות הזויות - כל עוד יש לי תחושה טובה אחרי התרגול, לא לוקחים ממני כסף, ולא מבלבלים לי את השכל. ביום שבו האנשים ב"כת" יבקשו ממני כסף ( ואני לא מבינה רמזים) - או שאני ארגיש לא נוח להגיע - אני פשוט אפסיק להגיע. אין לי כוונות לסגוד לאף אחד - במיוחד לא לגבר סיני משודרג בחליפה מערבית - עברתי את הגיל - גם התקופה שלנו אמורה הייתה לעבור כבר את הגיל. אם במוסיקה יש מסרים תת הכרתיים - זו כבר תהיה בעיה לכאלו שדוברים סינית. במקרה הכי גרוע - אני קצת אחשיך את עצמי בחברתם - לפני שאהיה מוארת....

 

[אינקה]

../images/Emo6.gif

 

[קמהדנו]

איך תזהי מפותחים רוחנית?

 

[khamala]

"מפותחים רוחנית"

תראה...בכוונה שמתי זאת במרכאות - אני לא אוהבת מילות השוואה , וגם לא ציונים במיחוד בתחומים האלו. אבל הכוונה הייתה לאנשים שיש להם "חיבור" מודעות גבוהה למי הם, לסובב אותם.

 

[קמהדנו]

אפשר גם בלי מרכאות ../images/Emo13.gif

אם הבנתי, את אומרת - אנשים שיודעים את עצמם ואת מקומם במכלול השאלה שלי היא - איך את מזהה אנשים כאלה?

 

[khamala]

כמה סממנים...

אני בטוחה שיש עוד , אך אני שמתי לב לכמה במיוחד: 1. צניעות - חוסר יומרה. 2. ההבנה שמה שיש עכשיו הוא הכי מושלם שיש - ולכן אין איזה השתוקקות למשהו מעבר. 3. אמפתיה כלפי אחרים ולא התנשאות. 4. לא מרבים לדבר, יותר להקשיב. 5. ממוקדים בעיקר. 6. בבחינת דברים משתמשים גם באינטואיציות, רגש, חושים ולא רק באמצעות השכל. 7. אינטואיציה גבוהה. 8. מאוזנים - לא נוטים לבטל דבר אחד בגלל דבר חדש אחר - לא מבטלים מהר את השכל הישר כי עכשיו יש משהו אחר "איני". 9. לא מעריצים אף אחד. 10. פשוטים. יצא עשרת הדיברות - אבל אני בטוחה שיכולים להיות עוד סממנים.