על דת, צבא ומה שבינהם
אני מגיבה על ההודעה הזו, ובערך שוחטת את כל כללי השרשור הידועים לשמצה, אבל בסדר. זו תגובה לכל ההודעות שבא לי להגיב עליהן. תתאזרו בסבלנות.
אפשר לסכם את רוב מה שאתה אומר במשפט "אני חושב שכל בני האדם שווים, אבל היהודים שווים יותר" ולעיתים "אני חושב שכל הבריטים שווים", שזה משפט די מטומטם ונתעלם ממנו ["נכון, יש לא-יהודים מדהימים (במיוחד בבריטניה), שעולים מבחינת אישיותם על אלפי ישראלים"]. בעצם אתה טוען טענה הגיונית, ובצלע השניה נוגד אותה לחלוטין. ישנן אומנם תיאוריות פילוסופיות אשר כוללות בתוכן דבר והיפוכו, אך במחשבה מעמיקה יותר הן הגיוניות לחלוטין. ניקח למשל את האקזיסצנטציאליזם. האדם האזיסנציאליסטי (להלן, איש האבסורד) יטען שהחיים הם קצרים, חסרי משמעות, הבזק של אור בין הרחם לקבר (כפי שניסח זאת סמואל בקט בהצגה "מחכים לגודו"), אבל הוא אוהב אותם. לכאורה, טענה בדיוק כמו שלך, מנוגדת ואוקסימורונית לחלוטין. אבל האקזיסנציאליזם (ואם אני אצטרך לכתוב את המילה הזו שוב יהיו קורבנות בנפש...) טוען שבגלל שהחיים קצרים ממוחזרים וסיזיפים, זו בדיוק הסיבה שכדאי להעריך אותם. להתענג על הדברים הקטנים, על פרח שפורח בזמן שאנחנו מגלגלים בפעם המליון את האבן במעלה ההר, יודעים כבר מראש את כישלונינו. איש האבסורד, על פי ההגדרה הוא אדם שיכול להכיל את שני הדברים המנוגדים האלו. ולעניינינו- הטענה שלך לא עומדת במבחן. אתה, בניגוד לאיש האבסורד תיאלץ להחליט, בני האדם שווים או היהודים שווים יותר, ושום התפתלות צדקנית ופוליטקלי קורקטית לא תוכל לעזור לך פה. מצטערת. (בחלק הבא אני עלולה לצטט הרבה מהמאמרים של
פרופגנדי *, הם כותבים דברים שאני מסכימה איתם לרוב, אבל מתנסחים הרבה יותר טוב ממני, אז אם אני נשמעת סיסמאתית ונוסחאתית, אני מצטערת) הדת היא נגע. לא רגע, תנו לי להתחיל מהתחלה. הדת בבסיסה היא דבר מאוד יפה. היא נסיון לגיטימי של האדם לענות על שאלות קיומיות. ישנן דרכים רבות להתמודד עם השאלות האלה, והדת היא הדרך הפופולארית והגלובלית מכולן (אם כי, לטעמי כל אידאולוגיה או פילוסופיה היא סוג של דת, במובן הרחב הזה). אבל לצערי, דרך הישום היא פשוט מכוערת. הדת הפכה לבסיס התאגדותי שלמענה נלחמים ורוצחים. בלב 90% מהמלחמות מאז שחר ההיסטוריה ישנו בסיס דתי מובהק, בדרך זו או אחרת. (כמה ממוקדי הסכסוכים הדתיים בימינו- אירלנד, חבל קשמיר, ואל תגידו לי שזה מקרי שרוב המדינות ב"ציר הרשע" הן מוסלמיות). הדבר מתבטא כמובן בסביבה הקרובה שלנו. בעקבות גורמים שונים (תקשורת, פוליטיקה, חינוך יהודי בדלני וכו') נוצרה המשוואה הבאה: מוסלמי=פלשתינאי=אויב. מכאן נובע מוסלמי=אויב. איך הרשינו לעצמינו להגיע למצב כזה, ועוד אחרי שהתפארנו בעובדה שיצאנו מימי הביניים? (למרות שמלחמות דת היו קיימות עוד לפני ימי הביניים). הדת הפכה להיות הבסיס על פיה אנחנו מגדירים אדם. גם רותם חטאה בכך כטענה שהיא מכירה המון מוסלמים ונוצרים אשר טובים פי כמה וכמה מיהודים, לא שאני נקיה מכל עוון. שנים של חינוך במדינה שהוקמה על ערכי הדת היהודית הפכו אותי גם לסוג של מגדירה דתית. אבל "אני עדיין טיפשה כמו כולם, אבל אני מודעת לטעויות שלי" (עכשיו זה היה ציטוט ישיר ל
פרופגנדי). גם צרפת, מדינה שהוקמה על ערכים חילוניים לוקחת את הבעיה לכיוון השני בכפיה אנטי דתית מטורפת. אני מאמינה בזכותם של בני אדם לבטא את הדת שלהם כמו שאני רוצה שיתנו לי את הזכות לא לאכול ביצים וחלב. (רציתי לכתוב מאסה ארוכה על ההבדלים בין טבעונות אידאולוגית לבין דת, אבל אני אחסוך את הזוועה הזו מיכם, אלא אם כן תתעקשו, כמובן). אבל מכאן עד ללקחת את הדת למשהו שראוי וכדאי להלחם ולהקריב את החיים שלכם?! להפוך אותה למדד לטיבו של אדם? תגיד לי אדוני, התחלקת לגמרי על השכל?! והערה קטנה בקשר לצבא. הסיבה שמאשימים את כל המערכת הצבאית כאשר חייל בודד או שניים עושים מעשה לא מוסרי נעוצה במילה "מערכת". החייל הוא חלק מהמערכת, הוא בורג שמקבל פקודות וחינוך צבאי. אם הוא עושה משהו רקוב, זה סממן שמשהו בכל המערכת רקוב מאוד. וזה נכון. הביטוי הכי מוחשי לכך הוא העונש המוגזם שקיבלו חיילים עם מצפון בניגוד לעונש (א לחוסר העונש) שקיבלו מאות חיילים נטולי מצפון. זאת מול אינדבידואלים פלשתינאים אשר פועלים בדרך כלל כיחידים או כקבוצות. (ואני בטוחה שאתה יכול לבד להבדיל בין ההיררכיה הצבאית המסועפת לבין ההתארגנות של החמאס למשל). לא שאני חלילה מצדיקה מעשי פיגועי התאבדות, כל רצח חפים מפשע הוא בזוי בעיני, פי כמה וכמה כשהוא נעשה ממניעים דתיים (או ממניעים לאומיים, שהם הדת החדשה). אני מקווה ששרדתם את כל זה. נ.ב- אם יש לך שאלות בנוגע לסרבנות מצפונית אני אשמח לענות. *
פרופגנדי- להקת פאנק שמנצלת את הבמה שניתנה לה להעביר מסרים פוליטיים "חתרניים". באלבום השני שלה (שנקרא באירוניה "פחות דיבורים יותר רוק") ישנם בערך 10 מאמרים קצרים על כל תחום שעליו יש מאבק חברתי: כסף, מין, בעלי חיים וכו'. הרבה ממה שכתוב כאן מבוסס על מה שנאמר על הדת. פלוס כמובן כמה אנקדוטות שלי.