אחרי בוקר מתיש עם שניים...
תאמיני לי, אורלי, כשהם מתחילים לרוץ - גם את מתחילה לרוץ אחריהם... יוווו, אני גמורה... פארק הירקון התיר את עקבותיו בגופי... ואח"כ קניון שבעת הכוכבים (לפעלטון ולהמבורגר) - אגב, ראיתי שם את שלי גפני, מדהימה ! וברצינות - לא מטריד אותי (יחסית) הבלגן או הלכלוך כשזה אצלהם בבית (נניח הילדים שלי אצלי בבית) או במקום אחר בחוץ, נניח כשנטע אכלה ספגטי גם החולצה והמכנסיים והפנים אכלו... וזה לא הפריע לי... אבל נימוסים רעים מציקים לי - התחצפות, קריזות, צעקות וכו´. זה תוצאה של מצב בו ההורים לא קובעים גבולות לילדים שלהם. דוגמא: כשאכלנו צהריים, ישבה לידנו משפחה, ההורים הביאו אוכל, אבל אחד הילדים התעקש על במבה. בכי, צעקות, ויכוח, רעש, בסוף הילד קיבל במבה ואז האחות גם רצתה וזו הייתה ארוחת צהריים. לעומת זאת, בדרך לאוטו, אחרי במבה וקרטיב בפארק והמבורגר וצ´יפס בקניון, אלעד (הבובון מהתמונה) רואה דוכן ממתקים ורוצה ביצת קינדר. הילה מסרבת. אלעד מכריז שהוא רוצה עכשיו ובכלל לא רוצה לאוטו. הילה עומדת בסירובה. אלעד מודיע שהוא לא אוהב את הילה יותר. הילה מסבירה בסבלנות שזה לא יגרום לה לקנות לו ממתק. אלעד מתסכל בהילה, ומחליט שהוא לא הולך לאוטו. הילה אומרת, בסדר, תשאר פה. התוצאה ? כבודו הלך לאוטו בלי שוקולד ובלי בטיח. זהו, נגמר הדיון. שניה אחר-כך הוא שכח שהוא "לא אוהב אותי" והסביר בהתלהבות על משחק מהגן שלו. אני מצטערת, אולי אני שמרנית, אבל יש גבולות, ואחד מהם הוא להתחצף לאחרים - למארחים, לסבים ולהורים. לא מקובל עלי, ועל זה אני אעניש.