Sweety Bitch1
New member
../images/Emo47.gifלאלוהים.
כבר כמה דקות תמימות אני יושבת מול המחשב, מנסה לנסח התחלה ראויה. תחילה חשבתי לכתוב בקשה. שתסדר את בעיות הכלכלה בישראל. אבל כעבור כמה זמן חשבתי לעצמי שזה לא טוב. מי אני, שתכתוב לך, אלוהים הגדול, בקשה רק בשביל כסף? זה יהיה רכושני ומגעיל מצידי, חשבתי, מנסה לדמיין איך יראה המכתב עם ההתחלה.. "אלוהים יקר, אנא פתור את בעיות הכלכלה בישראל." לא. אח"כ חשבתי לפתוח את המכתב במיטב שיבוחים וברכות אליך. אבל לא, חשבתי, אתה בטח מודע לכך שאתה גדול ונהדר. אוקיי, ישבתי מול המחשב, נתחיל בכמה זמן שקדתי מול המחשב רק בשביל להתחיל. משם כבר נזרום. לפני כמה זמן החלטתי לכתוב לך מכתב. פשוט לרשום על דף מכתב גדוש רק בשבילך, אלוהים, ולהעיף דרך החלון, מקווה שיום אחד תמצא אותו ותקרא אותו. אבל אם מישהו יימצא אותו?, חשבתי, לך תדע מה יחשבו עלי.. אחרי הכל, אתה יודע לאן הדרדרה ישראל, אתה אלוהים. אז החלטתי לכתוב לך מכתב ברשת. כן, מכתב גדוש ונחמד ברשת. למה ברשת? כדי שמישהו ייקרא את זה, ידע שיש לי משהו להגיד לך ואולי יוכל להעביר את זה אליך. אבל בטח לא יצטרכו להעביר את זה אלייך. יש לך אינטרנט. אחרי הכל, אתה אלוהים, יש לך הכל. נתחיל בשאלה הקטנה, הפשוטה שאף אחד לא יודע לפתור אותה חוץ ממך. מי אתה? לא אכפת לי איך אתה נראה ומאיזו נקודה בשמיים אתה בוהה בנו. אני רוצה לדעת מי אתה. אתה צעיר? זקן? אתה נחמד? אתה מצחיק? שנון? זאת תעלומה. שאלה נוספת שצצה לי בראש, לכותל יש אזניים? אתה באמת מסתתר מאחורי הכותל המערבי, גונב את הפתקים הדחוסים בין הלבנים הגדולות, וקורא אותם?... יכול להיות שהכותל המערבי חי ונושם ומעביר אלייך את הפתקים ומקריא לך אותם?... זה מעניין אותי. אני לא יודעת אם להכניס את החלק הזה למכתב. אתה בטח תכעס עליי. אבל אני לא יודעת אם להאמין שאתה קיים. באמת שלא. מצד אחד יש לך קהל מעריצים גדול שסוחף עוד ועוד אנשים. שזה נחמד. בטח כיף לקבל כל יום מאות ברכות שעולות לשמיים, אלייך. מהצד השני, אני מסתכלת על כל אלה שלא חילקת להם מזל. למה? למה לא נתת להם אוכל, בית, כסף ומשפחה? אלוהים היקר, אני כבר תוהה למה כתבתי את המכתב הזה מלכתחילה {[ככה כותבים?]}. אם אני לא בטוחה שאתה קיים, למה אני כותבת לך? זאת עוד שאלה מרבבות השאלות שיש לי לדחוס למכתב. אז בכל זאת, אלוהים היקר, תקשיב לי. אני לא רוצה כסף או תהילה, אני לא מבקשת דברים שיעשו לאנשים רע. כל מה שאני רוצה זה שלום. אולי זאת משאלה גדולה מדי, וייקח כמה שנים כדי להגשימה, אבל זה מה שאני רוצה, ולא רק אני, אני מאמינה. אני רוצה שלא יהיו מלחמות ופיגועים. אני רוצה שנחזור להיות תמימים כמו פעם. אם אדם וחווה לא היו אוכלים את התפוח, לא היה קורה כלום, וכולנו הינו בכלל מסתובבים עירומים בשדה פתוח, תמימים. אבל אני לא מאשימה אותך או אותם. אתה רצית לבדוק אם הם נאמנים, והם לא ראו שזה קורה. לא נורא, העיקר שהיו שם עלי תאנה
. ועכשיו אני אלך לישון, משאירה את המכתב הזה בסימן שאלה. ללחוץ על שלח? כן. מה זה יכול להזיק? עוד מכתב קטן נוסף. מכתב לאלוהים. שלך, מישהי שכבר ממזמן רצתה לכתוב לך, ובטוחה שאתה יודע מי זאת. אחרי הכל, אתה אלוהים, אתה יודע הכל.
כבר כמה דקות תמימות אני יושבת מול המחשב, מנסה לנסח התחלה ראויה. תחילה חשבתי לכתוב בקשה. שתסדר את בעיות הכלכלה בישראל. אבל כעבור כמה זמן חשבתי לעצמי שזה לא טוב. מי אני, שתכתוב לך, אלוהים הגדול, בקשה רק בשביל כסף? זה יהיה רכושני ומגעיל מצידי, חשבתי, מנסה לדמיין איך יראה המכתב עם ההתחלה.. "אלוהים יקר, אנא פתור את בעיות הכלכלה בישראל." לא. אח"כ חשבתי לפתוח את המכתב במיטב שיבוחים וברכות אליך. אבל לא, חשבתי, אתה בטח מודע לכך שאתה גדול ונהדר. אוקיי, ישבתי מול המחשב, נתחיל בכמה זמן שקדתי מול המחשב רק בשביל להתחיל. משם כבר נזרום. לפני כמה זמן החלטתי לכתוב לך מכתב. פשוט לרשום על דף מכתב גדוש רק בשבילך, אלוהים, ולהעיף דרך החלון, מקווה שיום אחד תמצא אותו ותקרא אותו. אבל אם מישהו יימצא אותו?, חשבתי, לך תדע מה יחשבו עלי.. אחרי הכל, אתה יודע לאן הדרדרה ישראל, אתה אלוהים. אז החלטתי לכתוב לך מכתב ברשת. כן, מכתב גדוש ונחמד ברשת. למה ברשת? כדי שמישהו ייקרא את זה, ידע שיש לי משהו להגיד לך ואולי יוכל להעביר את זה אליך. אבל בטח לא יצטרכו להעביר את זה אלייך. יש לך אינטרנט. אחרי הכל, אתה אלוהים, יש לך הכל. נתחיל בשאלה הקטנה, הפשוטה שאף אחד לא יודע לפתור אותה חוץ ממך. מי אתה? לא אכפת לי איך אתה נראה ומאיזו נקודה בשמיים אתה בוהה בנו. אני רוצה לדעת מי אתה. אתה צעיר? זקן? אתה נחמד? אתה מצחיק? שנון? זאת תעלומה. שאלה נוספת שצצה לי בראש, לכותל יש אזניים? אתה באמת מסתתר מאחורי הכותל המערבי, גונב את הפתקים הדחוסים בין הלבנים הגדולות, וקורא אותם?... יכול להיות שהכותל המערבי חי ונושם ומעביר אלייך את הפתקים ומקריא לך אותם?... זה מעניין אותי. אני לא יודעת אם להכניס את החלק הזה למכתב. אתה בטח תכעס עליי. אבל אני לא יודעת אם להאמין שאתה קיים. באמת שלא. מצד אחד יש לך קהל מעריצים גדול שסוחף עוד ועוד אנשים. שזה נחמד. בטח כיף לקבל כל יום מאות ברכות שעולות לשמיים, אלייך. מהצד השני, אני מסתכלת על כל אלה שלא חילקת להם מזל. למה? למה לא נתת להם אוכל, בית, כסף ומשפחה? אלוהים היקר, אני כבר תוהה למה כתבתי את המכתב הזה מלכתחילה {[ככה כותבים?]}. אם אני לא בטוחה שאתה קיים, למה אני כותבת לך? זאת עוד שאלה מרבבות השאלות שיש לי לדחוס למכתב. אז בכל זאת, אלוהים היקר, תקשיב לי. אני לא רוצה כסף או תהילה, אני לא מבקשת דברים שיעשו לאנשים רע. כל מה שאני רוצה זה שלום. אולי זאת משאלה גדולה מדי, וייקח כמה שנים כדי להגשימה, אבל זה מה שאני רוצה, ולא רק אני, אני מאמינה. אני רוצה שלא יהיו מלחמות ופיגועים. אני רוצה שנחזור להיות תמימים כמו פעם. אם אדם וחווה לא היו אוכלים את התפוח, לא היה קורה כלום, וכולנו הינו בכלל מסתובבים עירומים בשדה פתוח, תמימים. אבל אני לא מאשימה אותך או אותם. אתה רצית לבדוק אם הם נאמנים, והם לא ראו שזה קורה. לא נורא, העיקר שהיו שם עלי תאנה
