../images/Emo47.gif דרך המלך לכתית
בכדי להגיע למסעדת כתית הנמצאת בכפר רות, יש לנסוע בדרך לא סלולה באמצע השום מקום. לרגע עולה בראש המחשבה שאולי מדובר בטעות, שהרי לא יכול להיות שמסעדה בעלת שם כזה תתמקם דווקא באמצע שדה קוצים (לפחות כך זה נראה בלילה) שאפילו תאורה בקושי שיש בו. אבל מסתבר שבכפר רות הכל יכול להיות, ואם שרדתם את הדרך אז מגיע לכם צ'ופר רציני (בפרט אם אתם נמנים על חברי פורום זה)- ארוחה כמעט ומושלמת. זה, כידוע, אינו דבר של מה בכך. ובכן ידידי- לאחר הארוחה הנפלאה שאכלתי שם, אני יכולה להמליץ בפה מלא- זה המקום המושלם לארוחה רומנטית. לא רק דרך החתחתים המאפשרת לבני הזוג גיבוש ראשוני בתנאי שטח (ולבעלי רכבי השטח למיניהם- אופציה להרשים את הדייט בביצועי הכלי), אלא גם המקום עצמו- מסעדה קטנה המכילה ארבעים ומשהו מקומות, תאורה מעומעמת, שירות אליטיסטי של מלצרים המדקלמים בדייקנות תיאורים של מנות שבחיים של שמעתי עליהם אך בורחים בטרם ניתן לשאול וגינת תבלינים צמודה המאפשרת לשתות תה עם נענע, לימונית או לואיזה שנקטפו במיוחד לבקשת הסועד. זה לא הכל- ישנה גם פינאלה לספורטיבים שביננו- מועדון ביליארד צמוד. הרי ידוע שאין כמו סקס טוב לסיום ארוחה, ועוד על שולחן המשחקים. על שולחן הביליארד לצערי נאלצנו לוותר- בכל זאת הסבתא שומרת על הילד בבית וקצת לא נעים להגיע הביתה עם בגדים מקומטים (הפולניה לא תפספס), אבל הפיצוי היה בשילובי הטעמים המרתקים שנגלו לנו בכל שלב ושלב בארוחה. הפתיחה: קאנאפה מרק בצל עם ציר בקר וברנדי שמשתלב נפלא עם פנטסיות על ערב חורפי וגשום ליד האח באיזה שאטו בצרפת. לחם כוסברה נפלא, לחם אניס מקורי עם פיסות ענקיות של מלח גס שלצערי מפחיתות מטעמו, לחם צימוקים שגרתי. בצד- חמאה, שמן זית עם נגיעת בלסמי, ממרח מיונז ופלפלים מעולה. מנות ראשונות: לבעל- מרק קטיפתי של ארטישוק ירושלמי בניחוח אגוז מוסקט, בקרם ירקות כתומים וגבינת עיזים (49 ₪). זה המקום לציין כי זו המנה היחידה, מלבד כבד האווז, המיועדת למי שאינו אוכל דגים, וביננו, די מבעס להגיע למסעדה יוקרתית ולפתוח עם מרק מחוסר ברירה. לגבי המרק לא ארבה במילים (בכל זאת, רק מרק, אם כי כבודו במקומו מונח) ואסכם בקצרה שמי שאוכל דגים ופירות ים שלא יעז להזמין את המרק הזה, בפרט אם הוא אכל בעבר את מרק הארטישוק הירושלמי המדהים בימה שעולה עליו עשרות מונים. בכל מקרה המשך הארוחה הרבה יותר מוצלח אז בואו ונמשיך. עבורי- מרגז טלה ואגוזים על מצע שעועית לבנה בליווי שרימפס וקלמארי על הגריל בחמאת סרטנים (58 ₪)- מנה גדולה יחסית למנה ראשונה (ובכלל, כל המנות בכתית גדולות ועשירות). טעמו של הטלה במרגז מאוד דומיננטי והשילוב עם האגוזים מפתיע מאוד. השרימפס המתלווה למנה עסיסי מאוד, אם כי הקלאמרי מיותר כיוון שטעמו נבלע בשלל הטעמים האחרים. במצע השעועית הלבנה נמצאים גם פלפלים קלויים המשתלבים איתם נפלא ויוצרים מנה עשירה בטעמים נפלאים. אמוז בוש (משעשע פה): קציפת שקדים (שהזכירה מאוד סורבה- לא ברור לי למה היא בכלל נקראת קציפה) עם מי ורדים ואטריות אורז עדינה ונפלאה שעשתה את העבודה בהצלחה. מנות עיקריות:: המנות שבחרנו אינן מופיעות בתפריט אלא נמצאות במיוחדים (או במילים אחרות- במנות שעתידות להכנס בתפריט הבא של המסעדה)- הבעל- צלעות טלה על מצע עדשים (128 ש"ח)- מנה ענקית של צלעות טלה עסיסיות שכאלה לא אכלתי בחיים. הבשר כל כך רך ונימוח בפה- ממש תענוג. כל מילה נוספת מיותרת. עבורי- זאב הנחלים על מצע פולנטה עם פטריות פורצ'יני (96 ש"ח)- זאב הנחלים הוא דג המיובא מנורבגיה שבשרו רך מאוד. המנה, מסתבר, מגיעה עם נתחי כבד אווז מעל (המלצר שכח להזכיר)- אך התוספת מיותרת לחלוטין- השילוב של הדג הרך, שטעמו לא דומה לאף דג אחר שאכלתי ומרקמו כל כך רך ולא סיבי, עם הפולנטה הדייסיתית וטעמם המרוכז מאוד של פטריות הפורצ'יני הוא פשוט גאוני! נהניתי מכל טעימה וטעימה מהמנה הזו, שכל שילוב שניסיתי בו בין הדג לפולנטה ולפטריות (עם דג, בלי דג, עם פטריות, בלי פטריות וכו') היה יוצא מן הכלל. אני מורידה את הכובע בפני השפים מאיר אדוני ואלי מזרחי על האורגזמה הקולינארית שגרמו לי עם המנה הזו. קינוחים: נתחיל במנה שהוחזרה- גלילי קדאיף במילוי קרם פיסטוק אפוי בצמוד לגלידת דבש מרווה – הקדאיף היה יבש לחלוטין, קרם הפיסטוק התגלה כעיסה וגלידת הדבש מרווה התגלתה כגלידת מרווה עם מעט דבש. טעימה אחת הספיקה לנו והחזרנו מיד כדי לא להרוס את הארוחה. הקינוח השני פיצה על עוגמת הנפש הקלה מהקדאיף- הזמנו ביסקוויט אגוזים בקרם שוקולד לבן, ג'לי פסיפלורה וסורבה קוקוס (38 ₪)- מדובר בביסקוויט אגוזים טעים ופריך שמעליו קרם שוקולד לבן, מעל הקרם כמות קטנה של ג'לי פסיפלורה וכיסוי מרנג. השילוב בין השוקולד הלבן העדין לחמצמצות העדינה של הפסיפלורה היה פשוט מדוייק. בצד- סורבה קוקוס משגע- טעם הקוקוס מורגש ללא מתיקות מיותרת. מיד הזמנו עוד שני כדורים מהסורבה ונהנינו מכל רגע. לצד הקינוח אספרסו קצר וחליטת לימונית טריה שנקטפה במיוחד עבורי מגינת התבלינים. סך הכל- 449 ש"ח עבור ארוחה שלמה (2 מנות ראשונות, עיקריות, אחרונות, חצי בקבוק יין, מים מינראלים ושתיה חמה), ולא רק שלמה אלא למעט כמה חריגות קטנות כמעט ומושלמת. רוצו בהמוניכם ואל תשכחו להזמין מקום מראש (ובייביסיטר לא פולניה בשביל הביליארד
).
בכדי להגיע למסעדת כתית הנמצאת בכפר רות, יש לנסוע בדרך לא סלולה באמצע השום מקום. לרגע עולה בראש המחשבה שאולי מדובר בטעות, שהרי לא יכול להיות שמסעדה בעלת שם כזה תתמקם דווקא באמצע שדה קוצים (לפחות כך זה נראה בלילה) שאפילו תאורה בקושי שיש בו. אבל מסתבר שבכפר רות הכל יכול להיות, ואם שרדתם את הדרך אז מגיע לכם צ'ופר רציני (בפרט אם אתם נמנים על חברי פורום זה)- ארוחה כמעט ומושלמת. זה, כידוע, אינו דבר של מה בכך. ובכן ידידי- לאחר הארוחה הנפלאה שאכלתי שם, אני יכולה להמליץ בפה מלא- זה המקום המושלם לארוחה רומנטית. לא רק דרך החתחתים המאפשרת לבני הזוג גיבוש ראשוני בתנאי שטח (ולבעלי רכבי השטח למיניהם- אופציה להרשים את הדייט בביצועי הכלי), אלא גם המקום עצמו- מסעדה קטנה המכילה ארבעים ומשהו מקומות, תאורה מעומעמת, שירות אליטיסטי של מלצרים המדקלמים בדייקנות תיאורים של מנות שבחיים של שמעתי עליהם אך בורחים בטרם ניתן לשאול וגינת תבלינים צמודה המאפשרת לשתות תה עם נענע, לימונית או לואיזה שנקטפו במיוחד לבקשת הסועד. זה לא הכל- ישנה גם פינאלה לספורטיבים שביננו- מועדון ביליארד צמוד. הרי ידוע שאין כמו סקס טוב לסיום ארוחה, ועוד על שולחן המשחקים. על שולחן הביליארד לצערי נאלצנו לוותר- בכל זאת הסבתא שומרת על הילד בבית וקצת לא נעים להגיע הביתה עם בגדים מקומטים (הפולניה לא תפספס), אבל הפיצוי היה בשילובי הטעמים המרתקים שנגלו לנו בכל שלב ושלב בארוחה. הפתיחה: קאנאפה מרק בצל עם ציר בקר וברנדי שמשתלב נפלא עם פנטסיות על ערב חורפי וגשום ליד האח באיזה שאטו בצרפת. לחם כוסברה נפלא, לחם אניס מקורי עם פיסות ענקיות של מלח גס שלצערי מפחיתות מטעמו, לחם צימוקים שגרתי. בצד- חמאה, שמן זית עם נגיעת בלסמי, ממרח מיונז ופלפלים מעולה. מנות ראשונות: לבעל- מרק קטיפתי של ארטישוק ירושלמי בניחוח אגוז מוסקט, בקרם ירקות כתומים וגבינת עיזים (49 ₪). זה המקום לציין כי זו המנה היחידה, מלבד כבד האווז, המיועדת למי שאינו אוכל דגים, וביננו, די מבעס להגיע למסעדה יוקרתית ולפתוח עם מרק מחוסר ברירה. לגבי המרק לא ארבה במילים (בכל זאת, רק מרק, אם כי כבודו במקומו מונח) ואסכם בקצרה שמי שאוכל דגים ופירות ים שלא יעז להזמין את המרק הזה, בפרט אם הוא אכל בעבר את מרק הארטישוק הירושלמי המדהים בימה שעולה עליו עשרות מונים. בכל מקרה המשך הארוחה הרבה יותר מוצלח אז בואו ונמשיך. עבורי- מרגז טלה ואגוזים על מצע שעועית לבנה בליווי שרימפס וקלמארי על הגריל בחמאת סרטנים (58 ₪)- מנה גדולה יחסית למנה ראשונה (ובכלל, כל המנות בכתית גדולות ועשירות). טעמו של הטלה במרגז מאוד דומיננטי והשילוב עם האגוזים מפתיע מאוד. השרימפס המתלווה למנה עסיסי מאוד, אם כי הקלאמרי מיותר כיוון שטעמו נבלע בשלל הטעמים האחרים. במצע השעועית הלבנה נמצאים גם פלפלים קלויים המשתלבים איתם נפלא ויוצרים מנה עשירה בטעמים נפלאים. אמוז בוש (משעשע פה): קציפת שקדים (שהזכירה מאוד סורבה- לא ברור לי למה היא בכלל נקראת קציפה) עם מי ורדים ואטריות אורז עדינה ונפלאה שעשתה את העבודה בהצלחה. מנות עיקריות:: המנות שבחרנו אינן מופיעות בתפריט אלא נמצאות במיוחדים (או במילים אחרות- במנות שעתידות להכנס בתפריט הבא של המסעדה)- הבעל- צלעות טלה על מצע עדשים (128 ש"ח)- מנה ענקית של צלעות טלה עסיסיות שכאלה לא אכלתי בחיים. הבשר כל כך רך ונימוח בפה- ממש תענוג. כל מילה נוספת מיותרת. עבורי- זאב הנחלים על מצע פולנטה עם פטריות פורצ'יני (96 ש"ח)- זאב הנחלים הוא דג המיובא מנורבגיה שבשרו רך מאוד. המנה, מסתבר, מגיעה עם נתחי כבד אווז מעל (המלצר שכח להזכיר)- אך התוספת מיותרת לחלוטין- השילוב של הדג הרך, שטעמו לא דומה לאף דג אחר שאכלתי ומרקמו כל כך רך ולא סיבי, עם הפולנטה הדייסיתית וטעמם המרוכז מאוד של פטריות הפורצ'יני הוא פשוט גאוני! נהניתי מכל טעימה וטעימה מהמנה הזו, שכל שילוב שניסיתי בו בין הדג לפולנטה ולפטריות (עם דג, בלי דג, עם פטריות, בלי פטריות וכו') היה יוצא מן הכלל. אני מורידה את הכובע בפני השפים מאיר אדוני ואלי מזרחי על האורגזמה הקולינארית שגרמו לי עם המנה הזו. קינוחים: נתחיל במנה שהוחזרה- גלילי קדאיף במילוי קרם פיסטוק אפוי בצמוד לגלידת דבש מרווה – הקדאיף היה יבש לחלוטין, קרם הפיסטוק התגלה כעיסה וגלידת הדבש מרווה התגלתה כגלידת מרווה עם מעט דבש. טעימה אחת הספיקה לנו והחזרנו מיד כדי לא להרוס את הארוחה. הקינוח השני פיצה על עוגמת הנפש הקלה מהקדאיף- הזמנו ביסקוויט אגוזים בקרם שוקולד לבן, ג'לי פסיפלורה וסורבה קוקוס (38 ₪)- מדובר בביסקוויט אגוזים טעים ופריך שמעליו קרם שוקולד לבן, מעל הקרם כמות קטנה של ג'לי פסיפלורה וכיסוי מרנג. השילוב בין השוקולד הלבן העדין לחמצמצות העדינה של הפסיפלורה היה פשוט מדוייק. בצד- סורבה קוקוס משגע- טעם הקוקוס מורגש ללא מתיקות מיותרת. מיד הזמנו עוד שני כדורים מהסורבה ונהנינו מכל רגע. לצד הקינוח אספרסו קצר וחליטת לימונית טריה שנקטפה במיוחד עבורי מגינת התבלינים. סך הכל- 449 ש"ח עבור ארוחה שלמה (2 מנות ראשונות, עיקריות, אחרונות, חצי בקבוק יין, מים מינראלים ושתיה חמה), ולא רק שלמה אלא למעט כמה חריגות קטנות כמעט ומושלמת. רוצו בהמוניכם ואל תשכחו להזמין מקום מראש (ובייביסיטר לא פולניה בשביל הביליארד