ברוך בואך. לא רוצה להחליף שם...
כשאמרת לי שאתה מתכוון לנצל את השרשור הזה כדי לשאול את שאלותיך, נכנסתי להיסטריה. לא יודע למה, הפכתי בזמן האחרון להיות טיפוס היסטרי. אני עדיין היסטרי בעיקר כי אני יודע שבניגוד אולי לחלק מהשואלים כאן, אתה מצפה לתגובות רציניות, אישיות ומעמיקות. אני מקווה שלא אאכזב אותך יתר על המידה אבל אם כן - זה מה יש. יאללה, שנתחיל? 1) לא! 2) אין דבר כזה. הסבר: אין דבר כזה "האדם החרדי" מול "האדם החילוני" כהכללה. כולנו מכירים את החרדים הרעים והטובים, את החילונים הטובים והרעים. דבר אחד טוב אני כן יכול לומר על החברה החרדית מול החברה החילונית (בלי להתייחס לתת-קבוצות בחברה החילונית שבהן, הייתרון החרדי נעלם) וזה בקשר לגמ"חים ולערבות ההדדית שקיימת יותר מאשר בעולם החילוני. 3) כבר כשיצאתי, הבנתי שדרך החיים החרדית אינה נכונה. לא שהייתי יכול כבר אז להסביר את עמדתי בצורה ברורה, אבל זו הייתה התחושה שלי לאחר שלמדתי, שאלתי, הבנתי ולא הבנתי. בהחלט עזבתי את חיי בעולם החרדי בטריקת דלת, אך טריקת הדלת הייתה רק לגבי חיי שם ולא לגבי העולם והאנשים בתוכו. 4) עיין תשובה 4. לתתי-קבוצות בחברה החילונית, יש ייתרון על החברה החרדית והוא בקבלת השונה מהם, בליברליות ועוד... 5) כן, הרבה פעמים. 6) יש לי קשר קלוש ביותר עם אחד מאחיי. בתחילה, רציתי וניסיתי ליצור קשר עם המשפחה אבל היום, לאחר כמה שנים ולאחר שאת דכאונותיי בעניין מיציתי, נראה לי שגם אם הם ירצו לחדש איתי את הקשר, אני אעדיף לומר להם שיילכו לחפש את החברים שלהם. 7) נכון להיום, אני לא רוצה להעביר להם מסרים באמצעות צד שלישי. 8) (למה דווקא 10? אני מתחיל ונראה לכמה אגיע) התוועדויות אמיתיות ולא מלאות פוזה, ניגונים ב'סעודה שלישית', דבקות במטרות משותפות (גם אם הן קטנוניות, מיותרות או שליליות), ל'עשה לך רב'. הסבר: אני לא מתכוון למישהו שיגיד לי מה לעשות או למישהו ש"ישפיע" עלי ברוחניות אלא לאפשרות לדבר עם אנשים, לשפוך את הלב, גם אם הם לא ידידי-נפש שלך או פסיכולוגים מדופלמים. 9) כן, מאוד. אני אוהב את אברהם פריד, דדי גראוכר, שלמה קרליבך, שלמה שמחה, דב הנדלר ועוד... 10) לא. אבל יש שיר חסידי שכן גורם לי להצטמררות ולהתרגשות. 'טאטעניו' של פריד. 11) האמת? לא יודע. אני בעיקר מרחם עליו. הייתי מאחל לו לצאת בשאלה ולצאת מהארון אבל זו פנטזיה קיצונית. בשלב ראשון הייתי מייעץ לו לפנות ל'הבית הפתוח' בירושלים ולהכיר שם עוד דתיים וחרדים במצבו. 12) אני לא חושב שיש דברים שאני עושה אותם אך ורק לשם הצומי. יש הרבה מאוד דברים שאני נהנה מהם וחלק מהעניין - הוא הצומי: השתגעות בהופעות ומסיבות, בגדים מסויימים במקומות מסויימים, צעקות ומשיכת תשומת לב, התנהגות פרובוקטיבית לעיתים (בטוח יש עוד)... 13) בורים ומסכנים. חיים את כל חייהם לטובת מטרה שלדעתי אינה נכונה ובדרך, רומסים את עצמם (זכותם המלאה וכשפוגעים בהם ובאורח חייהם, אלחם בעדם) ואת הסביבה שלהם (דבר שאני משתדל להילחם בו). 14) כי אני שונא את הצבא (הישראלי בפרט ובכלל), כי נשק עושה לי בחילה, כי נראה לי שיש דרכים טובות ומועילות יותר לבזבז עליהם את חיי. 15) שמלות נשף (גם אם אני לא לובש אותן). 16) שילוב של השניים. אני מתעב את המוסד לביטוח לאומי ובכלל את שירותי הרווחה בישראל (לא את העובדים הקטנים אלא את המדיניות וראשי המוסדות) ואני מאוד מאוד רוצה לפוצץ אותו מבפנים ולנסות לבנות אותו כמשהו מועיל יותר. אני בהחלט רוצה תשומת לב מיוחדת אבל נראה לי שיש תפקידים בהם אקבל תשומת לב גבוהה יותר ואני רוצה להיות גם בהם. 17) אני לא מאמין שיש אלוהים שברא את העולם ונתן את התורה. במה אני כן מאמין? לא יודע, לא ברור לי וגם לא מי-יודע-מה מעניין אותי. 18) אני טיפוס רגשן ובכיין. בחודשים הראשונים ליציאתי בכיתי הרבה מאוד בעיקר בגלל המשפחה. בהמשך בכיתי עוד הרבה... בגלל חברים שאני אוהב, בגלל הפסדים בבחירות, בגלל אהבות נכזבות ועוד... 19) למה דווקא 11? הייתי רוצה לצאת בשאלה בגיל מוקדם יותר. 20) אני מחכה שתגיע לארץ ובהחלט אשמח לעשות לך טובה. 21) כן, יש לי מה לשאול אותך: היית רוצה שאעשה לך טובה? (אתה לא חייב לענות כאן). הפתעתי אפילו את עצמי כשעניתי על הכל. ובנוגע להתחרטות שהזכרת, אממ...אני לא בטוח שאני מתחרט כי אני לא יודע אם יש סיבה. אני מתחרט באופן קבוע על שאני נותן אמון באנשים מוקדם מידי.
