כנפיים...
מקווה שעכשיו את מרגישה טוב יותר... אכן, ברגעים הקשים קשה לראות את אלו הטובים יותר, אבל יש גם כאלו ואם תעצרי לרגע ותחשבי, אפילו תמצאי אותם. וכן... עלייך להתחיל
לקבל את המצב או נכון יותר את
עצמך גם כשאת במצב הזה... כשיש קבלה הדברים פשוט קלים יותר, וכשרואים אותם ממקום אחר הם שונים... ואז לעיתים קרובות, כבר אין צורך במצב הזה... תתפלאי אולי אבל מצבי מצוקה הם לעיתים מנוף לדברים אחרים... וזה שאת עונה לעצמך, זה הדבר הכי טוב שיכול להיות, כי זה סימן שאת כבר
יודעת ומודעת וכעת את עובדת על קבלת הדברים עצמם ועל השינוי שיגיע עם הזמן... כל דבר בעתו, יקרה. אל תאיצי בדברים הם יגיעו... חוסר הסבלנות הוא מה שמקשה את הדרך, כי הדברים הרי ישנם והם יגיעו כך או אחרת בנקודות הזמן המסוימות, אך אם תראי אותם בצורה שונה ותלמדי לקבל אותם ואת עצמך, הם יגיעו אך יהיו שונים ואחרים
. אני יודעת שהרגעים האלו קשים, ולא באמת מעניין מה יודעים ומה יכולים. אבל עצרי, נשמי עמוק ועברי את הרגע. עכשיו...היום, הוא הרגע הזה, ואחריו שוב יגיעו ימים טובים יותר. ויגיע היום שכבר לא תהיינה ההתנסויות הללו ותבואנה אחרות... הביני, המצב הזה משרת משהו... חשבי על כך ובדקי עם עצמך אם זה כך ומה זה משרת. הרשי לעצמך את הרגע הזה... ולאחר שאת ממצה אותו, אם את יכולה, נסי להתחבר לדברים טובים שקרו לך. האם יש לך משהו שאת כותבת על הדברים החיוביים הקורים לך? אם כן, התחברי לזאת, או נסי "לדפדף" בפורום ולראות את הדברים שאת כתבת לאחרים, את כל אותם דברים יפים שאת כותבת לא מעט, ואני בטוחה שכשתקראי תוכלי למשוך לעצמך ואלייך, ולו מעט מהחיובי הזה... את יודעת, יש רבים היכולים ומסוגלים לעזור לאחר. אבל לעצמם הם מתקשים... וזאת מסיבות שונות. לכן, נסי לשאוב כוח ממה שאת עצמך כותבת לאחרים כשהם במצוקה. אינך דפוקה, את נפלאה ויש רבים ואפילו כאן שיעידו על כך... לכולנו יש את הרגעים האלו, הרגעים הקשים שבם אנחנו לא רואים את היופי שבנו, ואז אנחנו יכולים להעזר באלו האוהבים אותנו, כדי שיראו לנו את הדברים אחרת. בטוחה שעוד יבואו לך ימים נהדרים...
(כי את אוהבת...) שתפי במה שקורה לך... כאן בשבילך
חחחח...
