הכי "יפה " בסיפור הזה הוא...

התובנות שהגעת אליהם כעת!!!!! מהות הקשר שלו אליך וכד'. אבל אם את אומרת שלא אכפת לך להיות בקשר "חברי" איתו, זה אומר שלא באמת נפרדת ממנו אצלך בראש! ושגם את מחפשת את הקשר הזה איתו. קשר כזה הוא לא בריא לדעתי. הוא צריך ללכת לכאן או לכאן. או שמנסים לחזור ולבנות מחדש את הקשר או שמנתקים. ניתוק לא משמעו להתכחש להיות "רעים" וכ"ו . ניתוק פרושו קשר קורקטי ועניני. ילדים= עדכון שוטף , תאום ביקורים, רופא , שמחות וכד'. אבל בשום פנים ואופן לא סנדויצים לא גחנון לא פיתות ולא נעליים. ובטח ובטח ובטח שלא נשיקה על הלחי או בכלל!!! רק אחרי שהוא ( וגם את )יפנים שזה הסתיים, רק אז תוכלי לדעת באמת מה הקשר שלו לילדים?! ואולי ככה תרויחי אותו כאבא לילדים שלכם.
 

נעה שחר

New member
זה באמת ניער אותי.. אבל

אף פעם לא רציתי ולא חשבתי על אפשרות לקאמבק... ממש לא... התכוונתי שבמידה שהוא יהיה בקשר טוב ורציף עם הילדים אני כן רוצה שהקשר יהיה יותר חי, ולא רק קורקטי ועינייני... אולי זה כי אני טיפוס ולא אוהב מריבות ותככים... זה לא אומר שאני רוצה קשר רומנטי איתו...
 
אני חושבת

שהמטרה של כולנו בנושא הזה משותפת וזה שהילדים לא יסבלו. ולדעתי הסדרי ראיה תקינים (לא אחת ל...) זה מה שיעשה לילדים טוב- כי הם סה"כ ילדים וגם ככה קשה להם הפרידה של ההורים שלהם ובנוסף לכך כשהאבא לא בא ליראות אותם הם מרגשים שלא רק שאבא התגרש מאמא אלא אבא גם התגרש ממנו (דבר שכמובן לא נכון!!!) וכל פעם מחדש הם חווים את חרדת הנטישה. אנו האמאות כל פעם מחדש כשהאבא מאכזב שוב את הילד פשוט מאוד רואות וחוות יחד איתם את הסבל- וזה מה שקורע אותי!!! לכן, אני חושבת שהעדיפות היא שאם לאבא לא אכפת מהילד שלו (ולהגיע אחת ל... מבחינתי משקף חוסר אכפתיות) אז שלא יבוא לראות אותו בכלל- כך לפחות יהיה לילד יציבות בחיים ולא כל פעם עירעור היציבות מחדש. לנו אין כל כוונה כלשהי לנתק את הילדים מהאבא - הבחירה נתונה בידו....
 
למעלה