- פותח הנושא נעה שחר
- פורסם בתאריך
תותי צודקת
חשוב לתת לאב תחושה, שהיא אמיתית, שילדיו אוהבים אותו וזקוקים לו. שהוא חשוב להם. הוא צריך להרגיש רגשות חיוביים בחושבו על ילדיו ואסור, שילדיו יעשו לו אסוציאציות לסיטואציות שליליות. כולנו יודעות שנוכחות ואהבת האב בחיי ילדינו הוא דבר חשוב מאד, באם אנו רוצות שילדינו יגדלו בבריאות נפשית ובבטחון עצמי. אנחנו רוצות שהאב יהיה נוכח בחיי ילדינו ואת זה אנחנו צריכות לשדר לאב. ולעשות הפרדה עמוקה ככל שניתן בכל מה שקשור בין שני ההורים, לבין הקשר, שאסור לו להיות נגזרת מיחסינו אלה - בינו לילדים.
חשוב לתת לאב תחושה, שהיא אמיתית, שילדיו אוהבים אותו וזקוקים לו. שהוא חשוב להם. הוא צריך להרגיש רגשות חיוביים בחושבו על ילדיו ואסור, שילדיו יעשו לו אסוציאציות לסיטואציות שליליות. כולנו יודעות שנוכחות ואהבת האב בחיי ילדינו הוא דבר חשוב מאד, באם אנו רוצות שילדינו יגדלו בבריאות נפשית ובבטחון עצמי. אנחנו רוצות שהאב יהיה נוכח בחיי ילדינו ואת זה אנחנו צריכות לשדר לאב. ולעשות הפרדה עמוקה ככל שניתן בכל מה שקשור בין שני ההורים, לבין הקשר, שאסור לו להיות נגזרת מיחסינו אלה - בינו לילדים.
נעה אני מבין אותך
אני מבין את התסכול שהוא הצליח להביא אותך. חבל מאוד שהגירושין לא עושים סוף למריבות אלא רק מעצימים אותם. אני אישית כשהתגרשתי "התגרשתי גם מהמריבות" ולא אתן בכל מחיר לצד השני שיגרום לי ל"התחתן שוב עם המריבות". הרי אנו מתגרשים כדי לסיים את מסכת הייסורים שעברנו אחד עם השני שזו המטרה העיקרית, חבל שמטרה זאת ברוב המקרים לא מתגשמת.
אני מבין את התסכול שהוא הצליח להביא אותך. חבל מאוד שהגירושין לא עושים סוף למריבות אלא רק מעצימים אותם. אני אישית כשהתגרשתי "התגרשתי גם מהמריבות" ולא אתן בכל מחיר לצד השני שיגרום לי ל"התחתן שוב עם המריבות". הרי אנו מתגרשים כדי לסיים את מסכת הייסורים שעברנו אחד עם השני שזו המטרה העיקרית, חבל שמטרה זאת ברוב המקרים לא מתגשמת.
לא כ"כ מבינה - התגרשתם, לא?
למה לבזבז אנרגיות על לחשוב שישתנה, לכעוס עליו, וכל מיני שליליים שמוציאים אותך מהשלווה? ברור לי הכאב שלך על הילדים אבל באיזה שהוא שלב, תצטרכי להבין שהקשר שלו עם הילדים, זה שייך לו ולילדים בלבד. לך אין חלק בזה. הקשר שלך איתו, (אם אתם לא מצליחים להיות חברים), הוא דיווחים ועדכונים שקשורים לילדים. לא יודעת מה גיל הילדים שלך, אבל שלי, מגיל 5, אם הוא מחליט לא להגיע, מעבר לזה שהוא מודיע לי, הוא גם אומר להם. זו לא אחריות שלי, להגיד לילדים. אם את לא מצליחה לשמור איתו על יחסים טובים (שזה מאוד קשה-אני מודה), תשמרי איתו על יחסים סתמיים. מגוחך, הוא עדיין מחפש שתתענייני בו, ואת מתעצבנת מיזה שהוא מצפה. עדיין חוטי הקשר בינכם לא נפרמו. לאט לאט תלמדי את עצמך להיות מדוייקת גם במילים, בלי כעס, ורק אז הוא יבין שנפרדתם באמת. (וגם את!)
למה לבזבז אנרגיות על לחשוב שישתנה, לכעוס עליו, וכל מיני שליליים שמוציאים אותך מהשלווה? ברור לי הכאב שלך על הילדים אבל באיזה שהוא שלב, תצטרכי להבין שהקשר שלו עם הילדים, זה שייך לו ולילדים בלבד. לך אין חלק בזה. הקשר שלך איתו, (אם אתם לא מצליחים להיות חברים), הוא דיווחים ועדכונים שקשורים לילדים. לא יודעת מה גיל הילדים שלך, אבל שלי, מגיל 5, אם הוא מחליט לא להגיע, מעבר לזה שהוא מודיע לי, הוא גם אומר להם. זו לא אחריות שלי, להגיד לילדים. אם את לא מצליחה לשמור איתו על יחסים טובים (שזה מאוד קשה-אני מודה), תשמרי איתו על יחסים סתמיים. מגוחך, הוא עדיין מחפש שתתענייני בו, ואת מתעצבנת מיזה שהוא מצפה. עדיין חוטי הקשר בינכם לא נפרמו. לאט לאט תלמדי את עצמך להיות מדוייקת גם במילים, בלי כעס, ורק אז הוא יבין שנפרדתם באמת. (וגם את!)
נעהל 'ה יקרה..
בעצם כולם כאן כבר כתבו את מכלול הדעות, ובכל זאת אוסיף משהו משלי, ממש בכללי (אני לא מבטיחה שאצליח להסביר, כי אני ממש נרדמת..). אני לעיתים רבות חושבת, שאם לא היתה/נלמדה תקשורת בינינו בנישואין, על אחת כמה וכמה שיהיה קשה לעשות זאת אחרי הנישואין.. כלומר, לכאורה נגזר עלינו לעולמים להיות במריבות או בתקשורת צורמת, או באי תקשורת.. מצד שני, כמו שאמר מייקל, ש'הרי אנו מתגרשים כדי לסיים את מסכת הייסורים שעברנו אחד עם השני', ומעבר לזה, הגירושין הכריחו אותי לפחות לעלות שלב בסולם התגובות שלי.. קודם כל הפסקתי להגיב לו ולמה שהוא עושה לי (לא תמיד אני מצליחה כמובן, אבל הרבה פעמים כן..), ולמדתי לעשות הפרדה בין מה שהוא לבין מה שאני, כיון שאני באמת רוצה להיות שמחה ומאושרת, ולא לתת למילים שלו ולמעשים שלו להשפיע עלי בצורה כזו שאפגע, אכעס או אתרגז, או אהיה בהמתנה מעצבנת. אני יכולה להגיד לך שזו עבודה סיזיפית, אך שכרה בצידה. ואם אני רואה/פוגשת מציאות מקוממת או יותר מזה, אני לא נותנת למחשבות שלי ללכת לשם, לפחדים, לכעסים, אלא (למשל) אני נשארת צמודה ל'כאן ועכשיו'. פשוט חושבת על מה שאני עושה עכשיו! בין אם אני יושבת על ספה, או שוטפת כלים, ונהנית לי מהחוויה של 'כאן ועכשיו'. ואת מה שאני רוצה לשנות אשנה במחשבות הטובות שלי, ובביטחון שלי בה' (שזו גם עבודה..). אבל עם כל זה, עכשיו אני מבינה שלב נוסף, שבשביל להיפרד לגמרי, אני צריכה לעבור את הפרידה גם מבחינה רגשית, ואיני מדברת על רגש אהבה דווקא, אלא על ויתור של ציפייה ממנו למילה טובה, התחשבות, שיתוף, או אפילו דיבור נורמלי וכד'.. לכן לדעתי, גם רוגז וגם (בלי שתיפגעי חלילה) הכנת סנדוויצ'ים מהצד השני, או במילים אחרות, כל עוד אתם עדיין "מחפשים" או "פועלים" את הקשר בצורה כזו או אחרת - בין אם זה ברוגז, בהתעניינות או באי התעניינות דווקאית, זה מעיד על אותה נקודה, שyael אמרה, כי 'עדיין חוטי הקשר לא נפרמו..' מה יהיה בסופו של דבר? אני מאמינה שיכולים להיות גירושים שהם כן טובים.. אני אישית חיכיתי לשינוי התנהגותי מצדו יותר מידי זמן, והבנתי שאת השינוי אצטרך לעשות אצלי מבחינה מחשבתית, והשינוי שלי במקרה הזה, הוא להבין שאין יותר את הקשר הזה בכל הרמות, ועם זה לוותר על כל הכעס והפגיעות. בהרבה הערכה אליך (אחרת לא הייתי מבזבזת את הזמן הזה, כדי לנסות להתנסח בבירור בעייפות שלי היום..)
בעצם כולם כאן כבר כתבו את מכלול הדעות, ובכל זאת אוסיף משהו משלי, ממש בכללי (אני לא מבטיחה שאצליח להסביר, כי אני ממש נרדמת..). אני לעיתים רבות חושבת, שאם לא היתה/נלמדה תקשורת בינינו בנישואין, על אחת כמה וכמה שיהיה קשה לעשות זאת אחרי הנישואין.. כלומר, לכאורה נגזר עלינו לעולמים להיות במריבות או בתקשורת צורמת, או באי תקשורת.. מצד שני, כמו שאמר מייקל, ש'הרי אנו מתגרשים כדי לסיים את מסכת הייסורים שעברנו אחד עם השני', ומעבר לזה, הגירושין הכריחו אותי לפחות לעלות שלב בסולם התגובות שלי.. קודם כל הפסקתי להגיב לו ולמה שהוא עושה לי (לא תמיד אני מצליחה כמובן, אבל הרבה פעמים כן..), ולמדתי לעשות הפרדה בין מה שהוא לבין מה שאני, כיון שאני באמת רוצה להיות שמחה ומאושרת, ולא לתת למילים שלו ולמעשים שלו להשפיע עלי בצורה כזו שאפגע, אכעס או אתרגז, או אהיה בהמתנה מעצבנת. אני יכולה להגיד לך שזו עבודה סיזיפית, אך שכרה בצידה. ואם אני רואה/פוגשת מציאות מקוממת או יותר מזה, אני לא נותנת למחשבות שלי ללכת לשם, לפחדים, לכעסים, אלא (למשל) אני נשארת צמודה ל'כאן ועכשיו'. פשוט חושבת על מה שאני עושה עכשיו! בין אם אני יושבת על ספה, או שוטפת כלים, ונהנית לי מהחוויה של 'כאן ועכשיו'. ואת מה שאני רוצה לשנות אשנה במחשבות הטובות שלי, ובביטחון שלי בה' (שזו גם עבודה..). אבל עם כל זה, עכשיו אני מבינה שלב נוסף, שבשביל להיפרד לגמרי, אני צריכה לעבור את הפרידה גם מבחינה רגשית, ואיני מדברת על רגש אהבה דווקא, אלא על ויתור של ציפייה ממנו למילה טובה, התחשבות, שיתוף, או אפילו דיבור נורמלי וכד'.. לכן לדעתי, גם רוגז וגם (בלי שתיפגעי חלילה) הכנת סנדוויצ'ים מהצד השני, או במילים אחרות, כל עוד אתם עדיין "מחפשים" או "פועלים" את הקשר בצורה כזו או אחרת - בין אם זה ברוגז, בהתעניינות או באי התעניינות דווקאית, זה מעיד על אותה נקודה, שyael אמרה, כי 'עדיין חוטי הקשר לא נפרמו..' מה יהיה בסופו של דבר? אני מאמינה שיכולים להיות גירושים שהם כן טובים.. אני אישית חיכיתי לשינוי התנהגותי מצדו יותר מידי זמן, והבנתי שאת השינוי אצטרך לעשות אצלי מבחינה מחשבתית, והשינוי שלי במקרה הזה, הוא להבין שאין יותר את הקשר הזה בכל הרמות, ועם זה לוותר על כל הכעס והפגיעות. בהרבה הערכה אליך (אחרת לא הייתי מבזבזת את הזמן הזה, כדי לנסות להתנסח בבירור בעייפות שלי היום..)
עוקבת, עוקבת נשמה.. ולהלן תגובתי
חוטי הקשר נפרמו ללא תקנה.. לפחות מבחינתי.. אחרי שכל הפורום ירד עלי בקשר לסנדוויצ'ים הבנתי שזו הדרך שלו לשמור איתי על קשר יומיומי כמעט... הוא הקפיד לראות אותי ולא את הילדים.. רק עכשיו אני מבינה... הוא רצה יחס ממני... יחס יותר אישי ולאו דווקא קשר בגלל הילדים... הוא דוקא אמר לי לפני כחודש שהוא עדיין אוהב אותי... בחטף כזה.. תוך כדי נשיקה על הלחי.. כמובן שהתעלמתי... לא הייתי מתנגדת לקשר חברי איתו.. אם הקשר שלו עם הילדים היה תקין... זה מה שבעצם ניסיתי לעשות... ולא עבד.. לא הבעתי התעניינות בחייו כדי שיבין שנגמרו המשחקים.. לא אשחק אותה יותר חברה שלו... הוא התעצבן כי הוא הבין שהפסיד אפילו את היחס הזה... אחרי הפרידה - כן התעליתי על עצמי, וכן, וויתרתי המון ונתתי המון - גם חומרי, וגם אוזן קשבת... גם כשהיה חולה הלכתי אליו, כשהיה בבי"ח הלכתי, כשאבא שלו נפטר הלכתי... לא קל לעצבן אותי.. אבל כשאני רואה את העצב והגעגועים של הילדים יום אחרי יום... רק הוא יכול להפסיק את זה... בכל אופן, יצרתי קשר עם עו"ס.. בעזרת ה' שבוע הבא אפגש איתה... מקווה שהילדים ירוויחו אבא.... מקווה שעניתי לך.. ותודה
.
חוטי הקשר נפרמו ללא תקנה.. לפחות מבחינתי.. אחרי שכל הפורום ירד עלי בקשר לסנדוויצ'ים הבנתי שזו הדרך שלו לשמור איתי על קשר יומיומי כמעט... הוא הקפיד לראות אותי ולא את הילדים.. רק עכשיו אני מבינה... הוא רצה יחס ממני... יחס יותר אישי ולאו דווקא קשר בגלל הילדים... הוא דוקא אמר לי לפני כחודש שהוא עדיין אוהב אותי... בחטף כזה.. תוך כדי נשיקה על הלחי.. כמובן שהתעלמתי... לא הייתי מתנגדת לקשר חברי איתו.. אם הקשר שלו עם הילדים היה תקין... זה מה שבעצם ניסיתי לעשות... ולא עבד.. לא הבעתי התעניינות בחייו כדי שיבין שנגמרו המשחקים.. לא אשחק אותה יותר חברה שלו... הוא התעצבן כי הוא הבין שהפסיד אפילו את היחס הזה... אחרי הפרידה - כן התעליתי על עצמי, וכן, וויתרתי המון ונתתי המון - גם חומרי, וגם אוזן קשבת... גם כשהיה חולה הלכתי אליו, כשהיה בבי"ח הלכתי, כשאבא שלו נפטר הלכתי... לא קל לעצבן אותי.. אבל כשאני רואה את העצב והגעגועים של הילדים יום אחרי יום... רק הוא יכול להפסיק את זה... בכל אופן, יצרתי קשר עם עו"ס.. בעזרת ה' שבוע הבא אפגש איתה... מקווה שהילדים ירוויחו אבא.... מקווה שעניתי לך.. ותודה
מתוקה.. ../images/Emo214.gif
אף אחד לא 'ירד' עליך, כולם רצו בטובתך.. זה בטוח, וגם עכשיו.. אני 'שומעת' אותך במילים שלך וחשה אותך מעבר למילים, ואני ממש מרגישה כי מכל השרשור הזה, את הכי יכולה לסמוך על עצמך, ועל הדרך שאת עושה ושאת עוברת, ועל ההבנות שלך, והאינטואיציות שלך, וללכת עם זה, ואז אני בטוחה שתצליחי. אני אישית למדתי דבר חשוב מתגובתך כרגע, שכל אחד הולך בדרך שלו, ואין דרך אחת שהיא יותר 'טובה' או 'נכונה' מהשניה. זה כל כך תלוי בניסיון הספציפי של כל אחד ואחד מאיתנו, ולנקודה שאותה אנו צריכים לעבור. הרבה מאהבתי. את מקסימה. ותודה.
אף אחד לא 'ירד' עליך, כולם רצו בטובתך.. זה בטוח, וגם עכשיו.. אני 'שומעת' אותך במילים שלך וחשה אותך מעבר למילים, ואני ממש מרגישה כי מכל השרשור הזה, את הכי יכולה לסמוך על עצמך, ועל הדרך שאת עושה ושאת עוברת, ועל ההבנות שלך, והאינטואיציות שלך, וללכת עם זה, ואז אני בטוחה שתצליחי. אני אישית למדתי דבר חשוב מתגובתך כרגע, שכל אחד הולך בדרך שלו, ואין דרך אחת שהיא יותר 'טובה' או 'נכונה' מהשניה. זה כל כך תלוי בניסיון הספציפי של כל אחד ואחד מאיתנו, ולנקודה שאותה אנו צריכים לעבור. הרבה מאהבתי. את מקסימה. ותודה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.