רק אני שמתי לב למשהו מוזר?
|כנראה שלא| יגאל עמיר עבר איזשהוא תהליך של דה-הומניזציה. וזה ברור ולגיטימי, שאדם שביצע מעשה כרצח, יחווה התייחסות כלפיו כאל יצור נלוז נטול אנושיות. אבל רוצחים אחרים קיבלו את הלגיטימציה בחיי אישות לאחר כליאתם מאחר סוגר ובריח, מדוע שמקרה זה יחרג מן הכלל? אנחנו שואפים להיות חברה שיוויונית (שימו לב - שואפים, ולא אכן חברה שיוויונית) ובכל זאת, אנחנו נוטים להפקרות שכזו. משום שהוא רצח את רה"מ, זה הופך אותו לסופר-רוצח? אם הבטלן מעבר לפינה היה נרצח ע"י אדם, לא הייתי רואה בכך כחומרה פחותה. ובכל זאת, אנחנו חוטאים בַהאדרה ובַהעצמה הזו בדרך קבע. מדוע מחבל הוא אשם יותר מרוצח סדרתי, או אדם השייך לעולם הפשע? משום שהוא מנסה לצאת ידי חובה בצידוק דתי חסר-ביסוס? ייתכן. ייתכן וזה קרוב מידיי לבית. אם כבר בהבעות דיעה פוליטיות עסקינן, ואני מניח שאני לא יכול למגר את התופעה הזוועתית הזו מעל דפי הפורום, גם אני בר-דיעה, בר-אינטלקט, ולא ממש שמאלני (אם יש התוהים לאור הכתוב מעלה) - ועד שלא יחוקק חוק על-פיו אדם אשר ביצע רצח עשה מעשה לא-אנושי, ולכן שלל מעצמו את זכויות האדם הבסיסיות - לא יוכל להתחתן, אין אנו יכולים לעשות הפרטה סובייקטיבית כזו. אגב, עוד שאלה לדיון - אם רוצח נחשב כאדם פחות, או לא אדם כלל (ואין לי דוגמא אחרת, כי כל אנלוגיה לאורגניזם חי אחר תהא בבחינת השמצת האורגניזם) - מה מונע מאיתנו להעביר חוק של עונש מוות לרוצח? הרי הוא שלל מעצמו את זכויות האדם הבסיסיות שלו בעת ביצוע האקט. לילה טוב לכולם.