ארץ לעולם לא

[Tom Kapinos]

../images/Emo44.gifארץ לעולם לא../images/Emo44.gif

אנחנו כבר לקראת סוף העונה. זו העונה היחידה שראיתי אותה רק פעם אחת, לפני בערך 5 שנים כשהיא שודרה כל יום בערוץ 3. זכרתי שהיא הייתה טובה אבל 5 שנים אחרי אני יכול להגיד שהיא אדירה

. תענוג של עונה - גם הפרקים המוקדמים, גם המאוחרים - פשוט כיף גדול וחבל שאוטוטו זה נגמר. הדבר החיובי זה שאחרי העונה השלישית, מתחילה העונה הרביעית שהיא הטובה ביותר בתולדות הסדרה לדעתי. צפייה מהנה

 

[ChAoS GoD]

זה הפעם השנייה או השלישית שאני רואה

את העונה השלישית היא עונה טובה למורת שהדמות האהובה עליי בסידרה - דוסון די מאבדת את קוע העלילה שלה והעונה עוסקת יותר בפייסי ג'ואי :/

 

[doron g3]

אם יש משהו חצי חביב בעונה הזו

אלו שמות הפרקים, שלפחות מנסים להיות מקוריים ומתוחכמים. השבוע היה לנו עוד אזכור לאגדה, פיטר פן, לאחר סינדרלה בשבוע שעבר. ההקשר די ברור. חזרה ליסודות הילדות, עם פרק מאוד רגרסיבי שתורם אמנם לשם הפרק, אבל ספק אם לפרק עצמו ולעלילה. תחילת הפרק היה שחזור די שקוף של "the kiss". המשך הפרק מהרגע בו הופסק, השיחות המקבילות של ג'ואי/בסי ופייסי/דאג (דוסון לא היה ממש ריאלי), והשלמות המשפטים הכה חמודות. ההמשך,כמובן, צלע. אמנם כבר ציינתי שהילד הוא מבין המעצבנים שנראו על מסכי הטלוויזיה (איזה כיף שהביאו גם את החברים שלו), אבל עוד משהו קטן. מתבגרים שמדברים כאילו בלעו מילון, די מופרך. ילדים בני 9 שמדברים כמו גם בני 30, זה כבר פארודיה, ולא מהסוג שגורמת לי להתענג על המודעות העצמית של הסדרה, אלא מזו שגורמת לי לפקפק בהיגיון הפנימי של הסדרה. אה כן, הוא גם נורא מעצבן. שתי דברים טובים בכל זאת בפרק הזה: א. האזהרה של באז לדוסון מהגרזן המדמם של מקס כמעין מטאפורה להזהר מהמפלצת שהוא עצמו יצר. ב. השם, כבר אמרתי? אה, אז בעצם רק דבר אחד..