לא רוצים ולא רוצים
טוב, נו... על רקע צלילי "ניו יורק ניו יורק איטס א וונדרפול טאון, ד'ה ברונקס איז אפ אנד ד'ה באטרי'ז דאון" מערוץ ה-TCM, אני אנסה לענות (בכל זאת, התחשבות באחותי...): אז זה דווקא היה שבוע של הרבה שמחות: ראיתי סרט מעולה והייתה בעדלידע ססגונית בשדה בוקר, ופגשתי שם המון אנשים שאני אוהב, ועשיתי כמה עבודות חשובות בחצר וקניתי מזרנים חדשים כדי שלא עקום בבוקר בצורה של מזלג ללא התערבותו של אורי גלר. והיו לי הצלחות קטנות בעבודה, ואדידס עברה טסט (לא לִפְנֵי שאני הובהלתי למכשיר הא.ק.ג. בסורוקה) - בקיצור: מאיפה להתחיל? היה שבוע טוב. אולי הכי טוב היה היום בפורים, כאשר הצטיידתי בפטיש יום העצמאות ענק וחבטתי בכל התלמידים ללא חשש טבל ושביעית, באישור הרבנות ומשרד החינוך. אחחח... איזה חינוך למופת! המורה חובט, ה-
מצפצף והתלמיד יותר לא מתחצף! או משהו כזה... חג שמייח!
א.מ. נ.ב. עקום במקום אקום? כמובן! לא בטעות, בתחכום!