או שאולי התכוונת לאדם נפרד
במקרה זה, אין דבר כזה. יש תפיסה יהודית שאומרת שלפני שהקדוש ברוך הוא שלח את הנשמות לעולם, הוא פיצל אותן לשתיים, זכר ונקבה וכך הן נשלחו. כל חייהם על פני האדמה, הם מחפשים את "החצי השני" של עצמם, ורק כשהם פוגשים בהם ומתאחדים (בעדיפות, בקשרי נישואין) הם שוב שלמים. עם כל היופי בתפיסה הזאת, היא לא ממש נכונה. נכון, מתרחש פיצול לפני שאני נשלחים לעולם, אבל לא בין אדם לאדם, אלא בין אדם לעצמו. חלק נשלח להיוולד בגוף על האדמה, וחלק נותר בצד השני. הפיצול הזה הוא מקור כל הכאב, הגעגוע והבדידות. כל עוד האדם לא מחדש את האחדות בתוך עצמו, מתמזג עם הצד השני שלו (יש כאלה הקוראים לזה "לחדש את הנישואין הפנימיים") הוא מרגיש חצוי. הזכרון המעומם שהוא היה פעם שלם ועכשיו הוא לא, גורם לו לחפש את "הצד השני" מחוצה לו, בדרך כלל בקרב המין השני (אבל לא תמיד, כמו שידוע לכולנו) הוא מרגיש לפעמים שהוא אכן מצא את הצד החסר באדם שרוטט ברמת תדר דומה לשלו ומחפש דברים דומים, אבל זה לא הדבר האמיתי, זו רק תזכורת לדבר האמיתי, שיעור מסויים שהיקום שולח לנו כדי לעשות אותנו שלמים יותר בפנים. כמובן שאין אדם אחד כזה שרק איתו אפשר לחוות את החוויה הזאת. יש בפוטנציאל מספר גדול של אנשים כאלה, אם האדם יחליט להגשים את הפוטנציאל כולו. בסופו של דבר המשלים האנרגטי שלנו נמצא בפנים, לא בחוץ. מלבד זאת, לכל אדם מדריכים רוחניים שנמצאים איתו ברמה האנרגטית. הוא לעולם לא נמצא באמת לבד, ללא הפמליה האנרגטית שלו. הוא משתייך גם למשפחה או קבוצה של נשמות, שבחלק מהמיקרים גם מתגלגלות יחד. לפעמים בן/בת זוג, הורים, אחים, ילדים או חברים קרובים הם למעשה נשמות שמתגלגלות זמן רב יחד ונמצאות בקשרים קרובים בחיים, ובין החיים. אבל גם אז הם לא ה"משלים האנרגטי". הם פה בשביל התמיכה, לא בשביל להתמזג לגורם שלישי. כשאדם מתאחד עם כל חלקיו, מאחד את האגו עם העצמי הגובה, השלם וכל יתר הנספחים שלו, הוא לא חצוי או פגום עוד.