המון ספרים חדשים לקראת החג

לקראת החגים מוציאים ההוצאות מבול של ספרים חדשים. הזהירו אותי לדחות את הוצאת ספרי קסם אפריקאי עד אחרי החגים כדי לא לטבוע בים גועש.
 

Rivendell

New member
רק מזכירה לך שמותר לך לפרסם את ספרך

פעם אחת בלבד. אם אתה רוצה לנצל אותה בצורה חכמה, אני מציעה לשים פרק או שניים שנוכל "למשש את הסחורה". כל הודעת פרסום מעבר למותר תימחק, שלא תגיד שלא אמרתי מראש
בהצלחה עם הספר.
 

Rivendell

New member
../images/Emo41.gifרענון נהלי פרסום ספר בפורום

הודעה זאת פונה לכל הסופרים למיניהם שרוצים להשתמש בפורום ע"מ לפרסם את ספרם. הפרסום מותר, ואפילו רצוי שהודעת הפרסום תהיה מפורטת ככל האפשר ע"מ לגרום לחברי הפורום להתעניין בספר. הודעה מסוג "ספרי יוצא לאור, כדאי לכם" מותרת, אבל לא רצוייה. איך כן כדאי? 1. הציגו את עצמכם. כנות היא הדרך הטובה ביותר. אין טעם לטעון שאתם אחות של/ קורא נאמן/ שמעתם מחברה על... ספרו מי אתם. אין מה להתבייש! 2. ספרו קצת על הספר - על מה הוא מדבר? למה לדעתכם הוא טוב וחשוב? 3. אם אפשר, תנו תקציר, או הכי טוב - פרק או שניים מהספר כדי שנוכל "למשש את הסחורה". אבל - וזה אבל גדול פרסום אינו הצפת הפורום. הודעת פרסום שתחזור על עצמה יותר מפעם אחת תימחק, ובמידה והכותב יקבל התראה במסרים (והוא יקבל התראה) ויתעלם ממנה - הוא ייחסם. הצפת הפורום לא רק שמפריעה לחברי הפורום, אלא שהיא גם מעידה דברים רעים מאוד על הכותב. מעבר לזה, פרסום אגרסיבי עושה לכם רק רע. הוא גורם אנטגוניזם גדול ואנשים רבים יימנעו מקריאת ספר אם הכותב שלו לא מסוגל לפרסם אותו בצורה נעימה ולא אגרסיבית או מציפנית. בהצלחה לכולכם עם הספרים!
 
ספר חדש "קסם אפריקאי"

בקרוב מאוד יוצא לאור ספרי "קסם אפריקאי" זהו רומן מרתק על מהנדס ישראלי שצריך להקים פרויקט הנדסי באפריקה. הוא נתקל שם באיתני הטבע, בנאצים שרוצים לגנוב את אוצרות הארץ ובמשטר מושחת ומשוחד. יחד עם כל אלה הוא מתודע לחברה אנושית שונה ולפולקלור מקסים. הספר מבוסס על סיפוריהם של עובדי סולל בונה באפריקה. להלן פרק ראשון:עולם שונה סיפור אפריקאי מאת: יצחק וולסטר הבוקר היה קר. הערפל הדקיק, הלח והאפור חדר מבעד לעור. נמל התעופה הזר לא עורר בלב יורם כל זיכרון. המכוניות החבויות למחצה בערפל, הממתינות בסבלנות לבעליהן; קולות הדיבור הצלולים שהדם נשמע למרחוק , הצעקה הפתאומית וקולות הנקישה של עקבי נעל על רצפת אבן, שאגת המנוע הנמצא אולי בטווח יד – כל ההמולה הזאת הייתה עבורו כסרט קולנוע, ולא כמציאות שהוא חלק ממנה. מבטו נע הלוך ושוב בעודו מתאמץ לקלוט משהו מן העבר הרחוק: תנועה מוכרת, דיבור אופייני, אך לשווא. לא היה כל דמיון בין חוץ לארץ הזה, לבין חוץ לארץ הישן שעזב לפני שנים רבות. העובדים שהתרוצצו סביב ניחנו במבטים מוזרים. הם טיפלו בנוסעים ובמטעניהם באותו ריחוק של אנשים הסגורים הרמטית בתוך בועת חוויתם. יורם לא מצא דבר משותף בינם לבין בני תמותה רגילים. עובדת היותם שחומי עור חיזקה בלבו את ההרגשה, כי כאן צנח לעולם חדש. עולם שאין לו כל קשר עם העבר. הדבר היחיד שעורר בו את הזיכרונות היה התחושה ששוב הוא נמצא לבדו, שוב אין לו במי להיאחז ועל מי לסמוך, אלא רק על עצמו. הוא ישב על ספסל חסר ריפוד, מצפה לתורו לביקורת דרכונים. התור היה ארוך, והטיפול בכל נוסע – מייגע. נראה שבאפריקה הכול מתנהל בעצלתיים. איש לא נחפז. יורם שיכל את רגליו בחן מרושל, ושקע בהרהורים. זו הפעם הראשונה שלו בחוץ לארץ מאז הגיע לארץ-ישראל מקפריסין, אחרי שהבריטים עצרו אותו ואת שאר המעפילים. עשרות שנים עברו מאז, והנער שעלה ארצה במסגרת עלית הנוער, היה לאיש צעיר ומלומד: יורם הראל, מהנדס כבישים בחברת "סולל בונה". הוא נשלח לאפריקה כדי לבצע פרויקט הנדסי חשוב. הייתה זו הפעם הראשונה שבה יצא מן הארץ מאז שהגיע ארצה. ולאן יצא? ללב אפריקה. המחשבה על חיות הטרף הג'ונגל העבירה בגופו צמרמורת. הבלתי נודע מילא אותו סקרנות וגם פחד. יורם קם ממושבו והצטרף לתור. כאשר עמד מול האשנב, והושיט את דרכונו לגבר הצעיר והמעונב שאל המקטורן שלו צמוד תג כלשהו, עברה בו צמרמורת בלתי רצונית. העמידה מול האשנב כאשר דרכונו, המגן היחיד בתוך ים של זרות המקיף אותו, נמצא בידיים של הצד שכנגד, גרמה לו לחוש מבוכה וחוסר אונים. הוא נזכר בתמונות שראה בסרטים, וכבר ראה בדמיונו את הבעת פניו של הבודק, את הרמיזה שכמעט אינה מורגשת בזווית עיניו, את איש הביטחון הלבוש בחליפה אפורה ניגש אליו בפנים קפואות וממלמל חרש ובתוקף: " הואל נא להתלוות אליי, אדוני!" אין כל סיבה שזה יקרה, המשיך לחשוב. הרי הכול מסודר: הוא מהנדס של " סולל בונה" חברת בנייה ישראלית מוכרת: החברה שלו מנהלת פרויקטים חשובים בארצות רבות, במיוחד באפריקה, הם מחכים לו, זקוקים לו, מעונינים בו. מכל מקום, איש הקשר של החברה מצפה לו כאן, בשדה התעופה. במקרה של תקלה יחוש מיד לעזרתו. אין לסמוך על כושר השיפוט והבנת הנקרא של הפקידים הזוטרים, אז אולי.... יורם עמד בין מעקות הברזל, והיה נתון כל כולו לחסדו של בודק הדרכונים, כלודר מובס בזירה הבוחן בחרדה את תנועת האצבע של השליט. קולה של החותמת המוטחת בדרכון העיר אותו: " הבא בתור!" צעק הפקיד והדרכון המיוחל נדחק לקצה הדלפק.
 

Mנטה

New member
שאלה על קוראים כותבים ../images/Emo13.gif

כמה ממכם גם כותבים ? אני תוהה אם יש קשר בין תולעים וכתיבה
 

Rivendell

New member
אין גם בעיה לפתוח את זה שוב לדיון

הפורום הוא דינאמי, האנשים מתחלפים ומשתנים, ואין בעיה לדבר שוב על נושא שכבר דיברנו עליו בעבר. רק רציתי שתראי שיש עוד דיון ישן בקישורים.
 

Mנטה

New member
טוב ../images/Emo13.gif השקעתי את הזמן וקראתי אותו

ומסתבר שרוב הקוראים אכן כותבים
פעם קראתי משהו שעמוס עוז אמר או כתב על עצמו, שהוא כותב פרוזה ואביו כותב כתיבה מדעית והוא השווה בין שני סוגי הכתיבה. אני רוצה להוסיף עוד סוג כתיבה: עיתונאית. ועכשיו להעלות את השאלה: האם כל מי שכותב פה כותב רק פרוזה/שירה ? או שמא אתם כותבים גם כתיבה מדעית/עיתונאית. אני כותבת פרוזה ואני מחזיקה מעצמי די שווה בקטע הזה
ואולי גם היתי מסוגלת לכתוב עיתונות (ברגעים אלו ממש, מנסה את כוחי לראשונה), אבל כתיבה מדעית היא אחת החולשות הגדולות שלי. אני פשוט כל כך גרועה בזה שממש היה לי קשה לצלוח את התואר שלי
והפער הזה פשוט בלתי נתפס. איך זה אצלכם ?
 

een ogenblik

New member
רק כתיבה "מדעית"

וגם בזאת אני לא הצלחה כזאת גדולה. מספיק טוב כדי להעביר אותי את התואר בצורה טובה, ולעזור לי לערוך דוחות מעבדה בפיזיקה עבור האיש, אך לא עבור שום דבר אחר. האם אני יוצאת דופן כה גדולה בכך שאיני כותבת? (מלבד בפורומים, כמובן.)
 

בני טד

New member
כתיבה מדעית ושירה

זה מה שאני כותב , כל סוג במינון מסוים , בהתאם לצורך . אני די מחזיק מעצמי כמשורר וגם בתור מסכם של פרוייקטים מדעיים בלימודיי , אבל נסיון לכתוב פרוזה פשוט לא צלח . אולי כי בשירה אני מעלה את התחושות אל פני השטח וככה אני משחרר כמה סתימות פנימיות , ובכתיבה מדעית אני כותב על משהו שאני עוסק בו כמעט כל היום , אבל בפרוזה אני אמור גם לעלות מקרים הטומנים בחובם בעיות וגם ... להציע פתרון - ואת זה אני ממש לא יודע לעשות או מפחד לעשות .
 
למעלה