שני הסנטים שלי
קודם אקדים ואומר שזאת היא הפעם השלישית שאני רואה את הפרק - הפעם הראשונה הייתה בארה"ב לפני שנה, זמן קצר אחרי הכנס של סטארגייט (מה שרק מראה שאנחנו בפיגור של שנה בערך מארה"ב). נפלתי על אמצע הפרק ולא הבנתי מה הם רוצים מהחיים שלי ולמה הזמן הולך כל הזמן אחורה וקדימה. הפעם השנייה הייתה בבית - עדיין לא הבנתי מה הם רוצים מהחיים שלי. בפעם השלישית, אתמול בלילה (מאחר והיום עבדתי בערב), הבנתי מה הם רוצים מהחיים שלי... טוב, קצת.
בעיקרון הפרק הזה דן בנושא שכבר דנו בו פעמים רבות בסטארגייט, אולם לא מספיק - מה קורה כאשר הגעת האנשים מכדור הארץ גורמת לבלאגן שלם בכוכב אליו הגיעו. הגעת אנשי כדור הארץ גרמה למהפך שלם באמונות הדתיות והבסיסיות ביותר של אנשי הכוכב. בעוד שכבר ראינו מצבים כאלה בעבר, עד כמה שזכור לי, הפעם זה היה קיצוני יותר מכל פעם אחרת. והאמת, זה הגיוני למדי. אולי לא הגיוני שיש רק שתי מעצמות גדולות (למרות שאני חייבת לציין שאהבתי מאוד את הטיעונים שהוצגו כאן להסבר מדוע זה כך), אולם הגיוני ביותר שתוך חודש וקצת הכל מתחרפן לחלוטין ומתמוטט להם מתחת לידיים. והכל - בגלל צוות SG1. התחושה של דניאל, שאם הם לא היו מגיעים למקום זה לא היה קורה, אכן מוצדקת. לא משנה מה החבר'ה שם ינסו להגיד לו על מנת להשקיט את מצפונו, אנחנו יודעים שאין זה כך - הכל קרה בגלל שאנשי כדור הארץ הגיעו למקום. אז כאמור, זהו נושא שכבר דובר עליו בעבר, אולם לא מספיק. בסופו של דבר, אנשי כדור הארץ הם חוצפנים לא קטנים. הם תרים את היקום, אולם לא חושבים על ההשלכות של הגעתם למקומות אחרים. במקרים אחדים הם מצילים את תושבי המקום מחיי אבדות וחורבן, אולם במקרים אחרים הם גורמים (כמעט) להרס כוכבי הלכת, ולמלחמות אזרחים. זה מציג את אנשי כדור הארץ באור די שלילי. מגיעה נקודה לזכות הכותבים על כך שהם שבו לדון בנושא זה. מה שכן, יכול היה להיות דווקא מעניין לתת לרעים לנצח לשם שינוי, ולא לסיים את הכל כאשר הטובים מנצחים (כי זה הרי אמריקה, הסוף חייב להיות טוב). הכותבים היו צריכים להעיז ללכת צעד נוסף קדימה ולתת לרע הראשי להשאר בשלטון ולטובים להפסיד. ההשלכות של זה היו הרבה יותר כבדות והרבה יותר ברורות.
כאמור, גם הפרק הזה נע על ציר הזמן של עבר-הווה, כנראה שהכותבים התאהבו בסוג סיפור הזה. בשבילי, הפעם זה לא עבד. זה בעיקר בלבל אותי, במיוחד כאשר העבר התקדם בקפיצות של כמה חודשים בתחילה ואז כמה ימים... סתם בלאגן לא מסודר. אז נכון, הפתיחה הייתה מפתיעה, למצוא את דניאל פצוע בלי לדעת מה קרה לו בדיוק, אבל ייתכן והם היו יכולים לעשות את זה בצורה קצת יותר מסודרת לצופה המסכן.
דניאל שוב מוכיח את עצמו כמוכה האולטימטיבי של הסדרה *אנחה*. אני כבר רואה חלק נוסף למאמר שלי על דמות המוכה.
היה מצחיק לראות את חברי הצוות באינטראקציה שלהם עם ג'ק. הדוגמה הבולטת ביותר הייתה כאשר סם וטיאלק נכנסו למשרד של ג'ק בזמן שהם דיברו איתו, טיאלק התיישב על הכיסא מול הכיסא של ג'ק ואחרי שהוא עשה את זה ג'ק סימן לו מחווה של לשבת. עם המונד הם לעולם לא היו מתנהגים ככה. לא טיאלק, לא סם, ולא דניאל. עם המונד תמיד הייתה יראת כבוד שכזו, יחסים של מפקד ופקוד. אצל ג'ק זה אחרת - הוא עדיין חלק מהחבר'ה בשבילם. אפילו שהוא עכשיו גנרל ומנהל את המקום, בשבילם מאזן הכוחות לא השתנה (ולא, זה לא קשור לכך שסם הועלתה בדרגה, זה הרבה יותר עמוק מכך).
בזמן הצפייה בפרק עלתה תמיהה בראשי - מדוע למעשה כל התרבויות מתפתחות אותו הדבר כמו על כדור הארץ? תקנו אותי אם אני טועה, אבל הרי בני האדם פוזרו ברחבי הגלקסיה לפני המצאת הנשק, נכון? אז למה בכל מקום שהם מגיעים אליו הנשק נראה אותו הדבר? ותמיד כמובן מתאים לשלב ההתפתחות הטכנולוגית-חברתית שמקבילה לזו שהייתה בעבר בכדור הארץ (יש הגיון במשפט הזה!). כאילו מה, בכל כוכב לכת הם גילו את אבק השריפה ובנו רובים ונשק באותו צורה בדיוק? טענה שהם למדו את זה מהג'אפה לא מתקבלת כי הרי הגאולד ומשרתיהם משתמשים בסוג נשק אחר לחלוטין. בסך הכל, פרק לא מהטובים ביותר, אבל סביר בהחלט. פרק שצריך להשקיע בו מחשבה יותר מכל דבר אחר, לא ניתן פשוט להסתכל ולהינות ממנו, את הפרק הזה חייבים לראות במובן פילוסופי יותר. נחמד.